ניו-יורק: "אין אווירת חג, אלא אווירה של אבל"
במשפחת בורנשטיין חלמו לארח את הסבא והסבתא מדרום אפריקה רגע לפני לידת התינוק - אבל המגיפה שינתה את התוכניות, וגם התינוק. בערב פסח חגגה המשפחה את הברית בניו-יורק מוכת הקורונה, ללא סעודה וללא אורחים - בתקווה לשיר "לשנה הבאה" בירושלים
למעלה ממאה אלף יהודים חיים בעיירה מונסי, המרוחקת אך מעט ממנהטן. בחנוכה התפרסמה העיירה בשל פיגוע הדקירה – ועכשיו מתמודדת הקהילה עם איום בינלאומי בדמות הקורונה.
"קצת אחר פורים התחלנו להבין שהקורונה היא לא סתם שפעת שתחלוף, אלא בעיה רצינית, בעיקר באזורים חרדיים", מספר מאיר ברנשטיין. "כשבוע וחצי אחרי החג החלו להגיע השמועות על נדבקים ראשונים, ובכל יום עלה מספר הנדבקים והחולים. לאחר מכן, החלו חולים למות בכל הריכוזים החרדיים באזור ניו-יורק וניו-גרז'י - ורק אז התחילו לסגור את בתי הספר ולקיים סגר חלקי."
"השבועיים האחרונים היו קשים מאוד. יותר מ-25 איש מתו מידי יום בקהילות היהודיות. מאות מאושפזים במצב קשה בבתי החולים שקורסים תחת העומס. זה כמו חלום רע, אלא שהסוף לא נראה באופק".
ברנשטיין חי את הגיהנום הזה בקרבת ביתו. שכן בן 33 הותיר אחריו שבעה יתומים קטנים. "ההרגשה היא שכל הציבור נדבק, למעט אלה שכלל לא יצאו מהבית אפילו לרגע אחד - לא למכולת ולא לבית הכנסת. הרחובות ריקים והחנויות היחידות שפתוחות הן בעיקר סופרמרקטים כשרים. חלק גדול מתושבי מונסי הם אנשים אמידים מאוד, שתומכים במוסדות בארץ, אבל העתיד לא ברור. כולם בחשש - כלכלי ובעיקר בריאותי. אין אווירת ערב חג, אלא אווירה של אבל".
מה נשתנה
"התחלנו לתכנן את החג מוקדם לקראת הלידה הצפויה של רעייתי. קיווינו שהוריה המתגוררים ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה יבאו להיות איתנו בלידה ובחג הפסח, אבל התוכניות שלנו השתנו, כמובן".
גם התינוק החליט להפתיע, והלידה התרחשה שבוע לפני החג. 24 שעות לאחר מכן מנו כבר הייתה בבית, "בגלל החשש מהדבקה בבית החולים. היום - ערב פסח - אנחנו צריכים לחגוג ברית מילה, אבל בגלל הקורונה לא תהיה סעודת מצווה, ולא בני משפחה או אורחים. אני אהיה הסנדק עם מסכת N95 על הפנים. אשתי והבנות יעמדו מרחוק. שאר המשתתפים יצפו ב'זום'".
את ליל הסדר נערוך לבדנו
"נתגעגע לסבא והסבתא שהיו אמורים להיות איתנו, ונארח רק את אליהו הנביא שיבוא בבוקר לברית ויצטרך לחזור שוב בערב. לפחות מבחינת מזון אין בעיה. מצות קניתי מזמן, ואוכל כשר יש פה בשפע".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות'. אבל הקטע שאליו נתחבר הוא בסוף ההגדה, כשאומרים 'לשנה הבאה בירושלים'. תמיד יש את התקווה היהודית שלשנה הבאה בירושלים, אבל אין ספק שהשנה, יותר מתמיד, צריכים להתחיל לחשוב על זה. מתברר שבאמת הכי טוב בארץ".
