אפקט הקורונה - מוותרים על הכשרות: "המיתון הכריע אותנו"
לאחר למעלה מארבעה עשורים הוסרה השגחת הרבנות מ"פלאפל התאומים" המיתולוגי, לאחר שהמסעדנים הגיעו להחלטה לקצץ בהשגחה שעלותה כמה אלפי שקלים בשנה. "הגענו למצב נורא. אנחנו לא מצליחים לשרוד, אז אני צריך לבחור באילו חלקים לקצץ כדי להמשיך הלאה"
כששי דמארי, אחד הבעלים של "פלאפל התאומים" המיתולוגי בגבעתיים, היה צריך להחליט היכן לקצץ - הוא נאלץ לוותר בצער על השגחת הרבנות. "המיתון התחיל הרבה לפני הקורונה, והוא פגע גם בנו", הוא מספר בראיון לאולפן ynet. "הקורונה נתנה לנו זמן לחשוב, ולהגיע למסקנות שאנחנו צריכים להתחיל בקיצוצים, כואבים ככל שיהיו. אין לנו ברירה אחרת".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
לאחר למעלה מארבעה עשורים, הסירה הרבנות את הכשרות מפלאפל התאומים, לאחר שהמסעדנים הגיעו להחלטה לקצץ בהשגחה שעלותה כמה אלפי שקלים בשנה. "המצב הוא פשוט נורא", מודה דמארי, "העלות השנתית היא 7,500 לפני מע"מ. הסכום הזה ספציפית זה לא משהו שיכול להרוג את העסק. אבל בשל השילוב בין כל ההוצאות - הכשרות, השילוט, הכיסאות והשולחנות, הרשויות וכל שאר ההוצאות שיש לעסק - אנחנו לא מצליחים לשרוד. אז אני צריך לבחור באילו חלקים אני צריך לקצץ כדי להמשיך הלאה".
קיראו עוד בערוץ היהדות:
- אישום: הצית מבני דת באמצעות מטעני תבערה
- "אני לא יכולה לנשום": אמהות בוכות / רוחמה וייס
- המבצע של רמי לוי: מתחייב להניח תפילין? קבל סט במתנה
דמארי מציין כי "אין שום בעיה ביחסים בינינו לבין הרבנות. אנחנו לא נגד, אנחנו לא אנטי, בדיוק ההיפך: אנחנו אנשים מסורתיים, מאמינים, שחושבים שהרבנות זה דבר חשוב, ושכשרות זה דבר חשוב".
"הייתי צריך לבחור במה לקצץ"
הסרת הכשרות מצד הרבנות בגבעתיים לוותה באקורד צורם בשל הנוסח: "ידע הציבור וייזהר". "זה מאוד צרם לנו", אומר דמארי. "42 שנים שילמנו את כל הסכומים שביקשו. אף פעם לא הייתה לנו שום טענה, שום בעיה. עכשיו, כשאנחנו במצב שחייבים לקצץ, ביקשנו מהם הנחה, והם הסכימו לבוא לקראתנו. פשוט זה לא היה מספיק. זה לא היה בסכום שאנחנו יכולים לשלם. אמרתי כמה שאנחנו מסוגלים לשלם עבור ההשגחה, והם פשוט סירבו. אז ציפיתי שהדרך תהיה קצת יותר אכפתית לאור מערכת יחסים ארוכת הטווח שיש לנו".
דמארי לא מאשים את הרבנות: "זה פשוט ביזנס לכל דבר. גם לרבנות יש את ההוצאות שלהם ויש להם את המינימום שהם יכולים לתת, אבל אם בסופו של יום אני צריך לפגוע במשכורות של העובדים שלי או בחומרי הגלם - לקנות חומרי גלם שהם יותר זולים - אז אני לא מוכן לעשות את זה.
"אבא שלי נמצא פה משש בבוקר עד השעה עשר בלילה, כל יום, משנת 1978 ועד היום. כל זה, במטרה לשרת את הקהל שלו. מאז שפתח ועד עכשיו הוא מוכר את אותה הפיתה. לא השתנה שום דבר וגם לא הולך להשתנות שום דבר. אם צריך לוותר על הרבנות ולוותר על השילוט ולוותר על הכיסאות והשולחנות כדי למכור את אותה הפיתה, זה מה שאני אעשה".
"נאלצנו להסיר את הכשרות"
ברשתות החברתיות הגיבו באמפתיה גדולה לעסק המשפחתי הוותיק, למרות התעודה שהוסרה: "לא ציפינו לכזאת תמיכה", מודה דמארי. "זה מאוד מרגש, מאוד מחמם את הלב. אני מקווה שזה יישאר לתקופה ארוכה וזה לא איזה באזז של שבוע-שבועיים ואז ייעלם. אנחנו מקווים לטוב. את כל הפעולות האלו אנחנו לא עושים מתוך איזה אנטי לממסד כזה או אחר, אלא משיקול כלכלי נטו".
תגובת המועצה הדתית גבעתיים: "החזקת כשרות בעסק היא לא חובה. משגיח הכשרות זכאי לשכר על עבודתו ולא נדרש לעבוד בהתנדבות. עסק ללא משגיח כשרות לא ניתן לפיקוח. שכרו של משגיח בעסק כזה הוא בסביבות 500 שקלים. המועצה הדתית באה לקראת 'פלאפל התאומים', לא גבתה תשלום על חודשי הקורונה, וגם את זה הוא לא רצה לשלם ולכן הכשרות הוסרה. על כן נאלצנו לפרסם כי המקום אינו באחריותנו כפי שנעשה בכל בית עסק שמופסקת ההשגחה בו".
לפנייה לכתב/ת 
