כבוד השופט, עשיתי לך לייק

לרופאים יש כללי אתיקה, וכך גם לעיתונאים ולפסיכולוגים. זה עשור יש כללי אתיקה גם לשופטים בישראל. אומנם אין בכללים תשובות לכל המצבים שבהם נתקלים השופטים, בוודאי בעידן של קדמה טכנולוגית, אבל יש בהם כדי לקבוע את העקרונות הבסיסיים להתנהלות הראויה של שופט בישראל. בכנס בנושא האתיקה של שופטים שנערך בשבוע שעבר לזכרו של שופט בית המשפט העליון המנוח מישאל חשין, הסבירו נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ומי שתחליף אותה בקרוב על כס הנשיאות, השופטת אסתר חיות, את הצורך בכללי האתיקה ואת חשיבותם בעולם של גבולות משתנים.

מדור משפט - לכתבות הקודמות:

מוכנים, היכון, רוץ / הקרב על העליון

הקרב על השופט אלרון

נאור הזכירה בדבריה כי כשמונתה לשופטת ב-1980 לא היו כללי אתיקה כתובים לשופטים. "את השופטים באורחותיהם הנחו אז הדין, המוסר, ההיגיון והשכל הישר, המסורת וניסיון החיים”, אמרה. “לעתים, כאז כן היום, מצא שופט את עצמו מתלבט כיצד עליו לנהוג בסיטואציה מסוימת. אני זוכרת, למשל, סימפוזיון שלם בכנס השופטים הארצי בכפר המכביה בשנת 1982 בשאלה אם מותר לשופט לקבל הנחה הניתנת לכל. לא היה אז את מי לשאול. תיאורטית ניתן היה לפנות לנשיא בית המשפט העליון, אלא שתמיד חשבנו שלא ראוי להטריד את הנשיא בכל בעיותינו. אני עצמי פניתי פעם אחת ויחידה לנשיא שמגר בשאלה אם מותר לקבל איזה פרס, שסברתי שאין לקבלו אך לא רציתי לעלוב במעניקי הפרס. כתבתי לו: ‘נכון שאין זה ראוי לקבל פרס כזה וכזה?’ והוא השיב: ‘נכון’. אך כמה אפשר לפנות לנשיא?”.

הנשיאה נאור. "נקטתי כלפי עצמי בגישה מחמירה"(צילום: אלכס קולומויסקי)

היא גילתה כי שהוחלט על ניסוח כללי אתיקה, השופטים לא התלהבו. "לא אכחד כי הייתה תחושה של ‘מי צריך את זה? מה, לא סומכים עלינו?’. תחושה זו התגברה כשהמחוקק התערב, אולם במבט לאחור אני סבורה שנכון היה ליצור, כפי שהדבר נעשה, כללים שהם מחד מחייבים ומאידך גמישים דיים כדי לענות על מצבים רבים ומגוונים. במקרים לא מעטים די לעיין בכללים כשמחפשים תשובה לשאלה. אך לא תמיד כך הוא, ולשם כך קיימת ועדת האתיקה שהיום עומדת בראשה חברתי השופטת חיות".

נאור הסבירה כי ועדת האתיקה נותנת מענה למגוון המצבים המשתנים שבהם יכול לעמוד שופט מכהן. “כשהשופט פועל על פי הנחיית הוועדה הוא יודע שהוא ‘מוגן’, שהוא פועל כראוי”, אמרה. “בעבר, בטרם גובשו הכללים וכשלא היה את מי לשאול, נקטנו בהקשרים שונים גישה מחמירה כלפי עצמנו, לבל ניכשל. לעתים, כשאני משווה בין תשובות שנתתי לעצמי ותשובות שנתתי לאחרים בתפקידי במסגרת ועדת האתיקה, ברור לי שנקטתי כלפי עצמי בגישה מחמירה. ועדת האתיקה פותרת לנו את כל הקושיות”.

יו"ר ועדת האתיקה, הנשיאה המיועדת אסתר חיות, הסבירה כי התפישה המקובלת על השופטים היא שהשפיטה היא לא רק מקצוע אלא גם אורח חיים, ועל כן כללי האתיקה משתרעים לא רק על התנהלותם באולם הדיונים אלא גם מחוצה לו. "זאת משום שעל פי תפישתנו הגלימה ממשיכה להיות מונחת על כתפי השופט באופן וירטואלי כמעט בכל אשר יפנה ובכל אשר יעשה".

חיות סבורה שרוחב המעגלים שעליהם מתפרסים כללי האתיקה השיפוטית נובע מייחודו של מקצוע השפיטה. “בידי השופטים מופקדים גורלות של אנשים, כמי שמכריעים במכלול שלם של זכויות החל מחירותם של המתדיינים וכלה בממונם”, אמרה. “לכן מצווים השופטים להוות בכל הליכותיהם דוגמא ערכית בבחינת ‘נאה דורש ונאה מקיים’, שאם לא כן ייפגע אמון הציבור במערכת המשפט, שהוא כידוע הנכס היקר ביותר שיש לה למערכת המשפט במדינה דמוקרטית”.

לדעת חיות, כללי האתיקה לא רק שחלים על כל תחומי חייו של השופט המכהן, אלא שעליו לנהוג לפיהם גם אחרי צאתו לגמלאות. אומנם הכללים הכתובים לא חלים באופן רשמי על שופט בדימוס, “אך ראוי גם לו כי ישווה לנגד עיניו את רוחם ומגמתם של הכללים ויכוון התנהגותו ואורחותיו על פיהם". הסיבה לך לדבריה היא ש”סביבתו הקרובה והרחוקה של השופט כבר הורגלה להתייחס אליו כהתייחס אל שופט, והתייחסות זו נושאת עמה חובות".

רוחב המעגלים שעליהם מתפרסים כללי האתיקה כולל לדעת חיות לא רק את השופט עצמו, אלא גם את בני משפחתו ."נקודת המוצא של כללי האתיקה שלנו היא שהם חלים על השופטים ואינם חלים ישירות על בני משפחתם”, אמרה, “אולם ברור שיש לכללים השפעה הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה על בני המשפחה”.

השופטת חיות. "הגלימה ממשיכה להיות מונחת על כתפי השופט באופן וירטואלי כמעט בכל אשר יפנה"(צילום: אלכס קולומויסקי)

בדבריה ביקשה חיות להתעכב על כלל האתיקה הקובע ש"שופט יימנע מלהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית". היא גילתה שאת הכלל הזה שבים ומשננים בין השאר גם בפני שופטים שמבקשים אישור לשאת הרצאה או להשתתף בכנס כלשהו.

חיות מאמינה שיש חשיבות רבה לקביעת כללי אתיקה לשופטים, בראש ובראשונה משום שהם תורמים לגיבוש "תודעה אתית", וכשיש תודעה כזו קל יותר לזהות סיטואציה שבה עשויה להתעורר בעיה ולהימנע מליפול. "מתוך ניסיוני במתן חוות דעת מקדימות לפניות רבות ומגוונות של שופטים אל ועדת האתיקה, אני יכולה לומר כי ישנן שאלות שחוזרות ועולות בנושאים שהם בבחינת קרקע חרושה, ואינן מצריכות אלא הפנייה אל הכלל הרלוונטי”, אמרה.

מנגד, חיות מכירה בכך שבעידן הנוכחי עומדים בפני השופטים אתגרים אתיים משמעותיים חדשים הנובעים מהקידמה והטכנולוגיה, שלגביהם אין בכללי האתיקה תשובה. כך למשל עלו באחרונה שאלות כמו האם שופט יכול לכתוב בלוג בעילום שם? האם הוא יכול להירשם באתר היכרויות? וברשת חברתית?

בחוות דעת שניתנה לאחרונה קבעה ועדת האתיקה של השופטים כי מוטב ששופטת תימנע מפרסום בלוג קומי על עולם הפנויים והפנויות ועל אתרי היכרויות, משום שעל השופטים מוטלת חובה לנהוג משנה זהירות בפרסום העשוי להשליך על מעמדם. בחוות דעת אחרת סברה הוועדה שאין זה ראוי ששופט יפרסם בלוג שבו ידון בסוגי עטים, סוגי דיו ומכשירי כתיבה אחרים למיניהם, תחומים שהשופט עוסק בהם כתחביב בשעות הפנאי, משום שלכתיבת הבלוג והעדפת מוצרים אחדים על פני אחרים עשויות להיות השלכות מסחריות.

“עלול להתקבל הרושם שהכול אסור, אבל לא כך הדבר”, הדגישה חיות. "במקרים לא מעטים מחווה הוועדה את דעתה כי אין מניעה אתית לקיים פעילויות שונות ולהשתתף באירועים שונים ויש לכך דוגמאות רבות. לא אחת פניות השופטים אל ועדת האתיקה לקבלת חוות דעת מיועדות להצטייד ליתר ביטחון ‘גם בחגורה וגם בשלייקס’. מנגד יש מקרים שנוח יותר לשופט, הגם שהוא מעריך כי חוות הדעת תהיה שלילית, להצטייד בחוות דעת מתאימה של ועדת האתיקה במקום להשיב בעצמו במישרין בשלילה לגורם שפנה אליו".