אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. האם נשכח?
קרוב לאלפיים שנים נשבעו וחיו היהודים בכל כנפות תבל והזכירו את הקשר שלהם אל ירושלים כשהתפללו אליה. בתפילות אלה הם לא כוונו למרכז העיר של ימינו. לא לקניון מלחה, לא לגשר המיתרים ולא לבתי הקפה בעמק רפאים. ירושלים האמיתית הייתה ועודנה הר הבית, הכותל, הר הזיתים ועיר דוד
העם היהודי הוא העם היחיד בהיסטוריה שהצליח משך אלפי שנות קיום מחוץ למולדתו לשמור על צביונו הלאומי. הוא גם העם היחיד בעולם שבטקסי חתונותיו נשבע שלא לשכוח טריטוריה, את עיר מולדתו הלאומית - ירושלים. בצד השבועה, נמצא המחיר להפרתה. "אם אשכחך ירושלים... תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי", כלומר,המסורת היהודית קבעה שהדבר החשוב ביותר ברגע האהבה של כל זוג הבא להקים בית בישראל הוא לא לשכוח את עיר מולדתו המיתולוגית.
שבועה זו הוכיחה שוב ושוב את עצמה שרק בזכותה העם היהודי שרד את כל הטלטלות הקשות שעבר.
עוד דעות ב-ynet:
50 לכיבוש: מה בדיוק לא ברור פה?
אקטיביזם שיפוטי ונפלאות הסטטיסטיקה
הקשר לירושלים הוא קשר לזהות האומה ולעתידה. בכל מקום ובכל זמן.
לאור המטען התרבותי שיש לעיר הזו, אין להתפלא כי סוגיית אחדותה עומדת במרכז השיח הציבורי-פוליטי של המדינה. יותר מכל מקום אחר, החלטה לגבי ירושלים - בין מי שתומך באחדותה ובין מי שתומך בחלוקתה, תקבע את זהותה הפנימית ואת מעמדה בעולם ועתידה.
קרוב לאלפיים שנים נשבעו וחיו היהודים בכל כנפות תבל והזכירו את הקשר שלהם אל ירושלים כשהתפללו אליה. בתפילות אלה הם לא כוונו למרכז העיר של ימינו. לא לקניון מלחה, לא לגשר המיתרים ולא לבתי הקפה בעמק רפאים. ירושלים האמיתית הייתה ועודנה הר הבית, הכותל, הר הזיתים ועיר דוד. זו ירושלים היהודית-ההיסטורית עליה נכתבו אין ספור שירים, פיוטים ותפילות. לכיוונה נבנו מאות אלפי בתי כנסת בכל רחבי העולם לאורך כל הדורות.
הכותל המערבי בירושלים(צילום: אלי מנדלבאום)
מבחינת מבקשי רעתה של ישראל, זו גם הסיבה העיקרית לרצונם לנתק את אותו קשר. העות'מאנים קברו את מתיהם בשער הרחמים מתוך אמונה כי הדבר יפגע בתקוות היהודים לביאת המשיח האמור להיכנס דרך שער זה. בדרך דומה מנסים ללכת הפלסטינים המבקשים לערער על הקשר ההיסטורי המוחלט שבין היהודים לעיר קודשם.
לדברי עבאס זכי, מבכירי הרשות הפלסטינית, "ללא ירושלים אין 'שיבת ציון' ואין עם ששב לארצו. הציונות תקרוס בלי ירושלים - תקרוס לתוך עצמה". קשה שלא להסכים עם זכי. בלי ירושלים הטענה השקרית שהיהודים פלשו לארץ לא להם, הרבה פחות מופרכת. הרי מי שמוותר על סלע קיומו, בוודאי אינו ראוי לו.
אם כך, האם הפלסטינים מבינים את מה שרבים בישראל שכחו? שההצדקה העיקרית ביותר לשיבת ציון בעת החדשה נטועה בחזרתנו לירושלים ובשיגשוגה?
קריעת הסמל הלאומי המרכזי והיסודי של הלאומיות היהודית תהיה הכרזה של עם ישראל בפני עצמו ובפני העולם שאין לו זכות לכאורה על הארץ.
לכן, כל מעשה נלוז של חלוקה או ויתור על המקומות הקדושים בעיר ובארץ ישראל בכלל וזאת כדי להקים מדינת אויב כזו או אחרת לא תביא מאומה, אלא רק תוביל לכמיהה חזקה יותר לחיסולה של מדינת ישראל.
לא רק שהדרך לשלום אינה חוצה את ירושלים, אלא תלויה רק באחדותה - תחת ריבונות יהודית מלאה בכל חלקיה.
ביום שבו מציינים יובל לאיחודה של העיר אשר חוברה לה יחדיו ראוי שנזכור כי ירושלים, לדברי נביאי המקרא והוגים הציוניים רבים, היא היא בירת האומות בכללותן - "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
שאיפת האומות כולן, כפי שבאה לידי ביטוי בהגעתו ההיסטורית של הנשיא טראמפ לכותל המערבי, היא בשיגשוגה ופיתוחה של העיר עבור כלל תושביה - היהודים, הערבים החרדים והחילוניים כאחד. משימת חיינו היא לא לשכוח זאת ולפעול בכל מאודנו כדי שדבר זה אכן יקרה.
יום ירושלים שמח.
מתן פלג, מנכ"ל תנועת "אם תרצו"
לפנייה לכתב/ת 
מתן פלג
צילום: עזרא לנדאו
מומלצים
