ח"כ טיבי על מפגן השנאה מול חוסיין דוואבשה: "זה היה מצמרר"
בצאתם מבית המשפט שפסל חלק מהודאות החשודים ברצח משפחת דוואבשה, נחרד הח"כ שליווה את בני המשפחה מהקריאות הגזעניות: "הסתכלתי על הסבא, עיניו דמעו, הדוד סעד א-נאסר אמר להם, 'אבל הוא ילד', ואז הם התחילו שוב לומר: 'עלי נשרף' ולשמוח ולרקוד"
השוטרים לא עשו דבר, שרי הממשלה מילאו פיהם מים - וכך הדגישו עוד יותר את מפגן הגזענות והשנאה של אנשי הימין הקיצוני מחוץ לבית המשפט. ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) תיאר הבוקר (יום ד') בריאיון לאולפן ynet את התחושות הקשות במקום, לאחר שבית המשפט המחוזי בלוד קיבל חלק מהודאות החשודים בפיגוע בדומא ביולי 2015. נערים קראו לעבר חוסיין דוואבשה, סבו של אחמד שניצל מהרצח אך איבד את משפחתו: "איפה עלי? איפה סעד? איפה ריהאם? חבל שגם אחמד לא נשרף". הסרטון ששיתף ח"כ טיבי בטוויטר זכה לשיתופים רבים ולתגובות מכל קצות הקשת הפוליטית.
״איפה עלי? אין עלי . עלי נשרף . על האש . על הגריל עלי״ כל הטיחו בפנינו ובפני הסבא דוואבשה על נכדו עלי בן 18 חודשים ע׳י פרחחי תג מחיר.ממול עמדו שוטרים וקצינים ולא הנידו עפעף. אין מלים.. pic.twitter.com/a2GrHJe3Z7
— Ahmad Tibi (@Ahmad_tibi) 19 ביוני 2018
טיבי אמר: "ביציאה מהבניין יחד עם חוסיין דוואבשה, הסבא של עלי ואחמד, התקבצו כ-20 צעירים, מתנחלים, אנשי 'תג מחיר' קרוב לוודאי. מיד כשהם ראו אותנו, כאשר מולם הפגינו נשים בעד המשפחה, נגד הרצח, אנשי 'תג מחיר' התחילו לומר: 'עלי נשרף, איפה עלי', לרקוד, לשמוח. 'עלי על הגריל'. ואנשים אחרים התחילו לשנן את זה בשירה. זה מצמרר. הסתכלתי על הסבא, עיניו דמעו, הדוד סעד א-נאסר אמר להם: אבל הוא ילד, והוא נמצא בגן עדן, ואז הם התחילו שוב לומר: 'עלי נשרף' ולשמוח ולרקוד".
לדבריו, הוא העיר לשוטרים אבל הם הגיבו באדישות. "מה היה קורה אם זה היה מצב הפוך? אם למשל 20 צעירים ערבים היו צועקים על הרוג יהודי, 'הוא על הגריל, הוא נשרף', וכדומה. כמה מהם היו חוזרים הביתה עם רגליים שבורות? כמה מהם היו נעצרים? לכן זה היה מצמרר. גם בגלל האדישות של המשטרה, כאילו כלום לא קרה".
טיבי ציין כי לאחר שפרסם פוסט בנושא, הגיעו אליו תגובות "של ישראלים רבים, שמרגישים רע מאוד עם הדברים שאמרה החבורה הזאת". לדבריו, "גם מהקואליציה וגם מהאופזיציה הביעו שאט נפש מהדברים. אבל ראה זה פלא, אף לא שר אחד, לא מירי רגב, לא ישראל כץ, לא איילת שקד, לא נפתלי בנט, ובעיקר לא ראש הממשלה שבדרך כלל יודע לרטווט או לעשות שיתופים לדברים מ-0404 למשל, דברים נוראים. פתאום פיו התמלא מים, הוא שותק כמו דג ולא מגנה את התופעה המחליאה הזאת.
"הדוד נאסר התכווץ וניסה לענות להם: 'אבל הוא ילד'. אני חושב שהמשפט הזה אומר הכל. זה היה תמונת ניגוד, קונטרסט כזה, לבן שחור, אור וחושך, והם המשיכו לצעוק ולרקוד בלי שאף אחד יעיר להם במקום ואני מתכוון למשטרה, לפחות להרחיק אותם. לא לשבור להם רגליים. רגליים שוברים לערבים בחיפה. לא לשבור רגליים, הם יהודים, לא שוברים רגליים ליהודים. אבל להרחיק אותם".