סכנת מחסור במים, חשמל ודלק. מאות אלפי מבנים לא חוזקו | לא ערוכים לרעידת אדמה
הביוב יקרוס, הצינור היחיד שמוביל גז טבעי עלול להיפגע ובכלל לא בטוח שהדלק החלופי יזרום. רק 3 מ-70 גשרים חוזקו. אם נפגעתם, רוב מבני בתי החולים לא ערוכים. מבקר המדינה מזכיר גם את מאות בתי הספר שטרם טופלו, את הבעיות המוכרות בתמ"א 38 - ומתריע בפני הממשלה: תתעוררו, הרעש בדרך
המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה - זו השורה התחתונה בדו"ח מיוחד של מבקר המדינה שבדק את מוכנות ישראל לרעש בעוצמה משמעותית. הדו"ח מתפרסם אחר הצהריים (יום ד'), שבועיים אחרי שורה של רעידות אדמה שפקדו את צפון הארץ ומקורן היה באזור הכינרת.
לקריאת הדו"ח המלא (בפורמט PDF)
המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב כי על ועדת ההיגוי בנושא רעידות אדמה לוודא כי הגופים הנוגעים בדבר נערכים באופן מלא ולפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבות ההיערכות לרעידת אדמה, שאף כי יש ספק לגבי מיקומה, עוצמתה והעיתוי שלה - ברור כי בוא תבוא. על פי התרחישים, ברעידת אדמה חזקה בישראל ייהרגו 7,000 בני-אדם ועוד עשרות אלפים יזדקקו לטיפול רפואי. 170 אלף ישראלים יישארו ללא קורת גג.
רעידת אדמה היא תופעת טבע שכיחה המתרחשת כאשר האנרגיה המצטברת מתחת לקרום כדור הארץ גוברת על החיכוך שבין הלוחות הטקטוניים. ישראל שוכנת על הגבול שבין לוח אפריקה ללוח הערבי, בקרבה לאזור שמתחוללת בו פעילות טקטונית רבה. בשנת 1837 התרחשה רעידה חזקה שמוקדה היה סמוך לעיר צפת, והיא הסבה נזק רב לעיר ולסביבתה. 90 שנים לאחר מכן, בשנת 1927, התרחשה רעידת אדמה שמוקדה היה באזור בקע ים המלח ועוצמתה הייתה 6.25. רעידה זו גרמה למאות הרוגים ופצועים ולנזקים רבים בארץ ישראל ובסביבותיה. מאז רעידה זו, אשר התרחשה לפני כ-90 שנה, התרחשו באזור ישראל רעידות אדמה בעוצמות נמוכות יותר.
בדו"ח המיוחד מצא המבקר שורה ארוכה מאוד של ליקויים, והוא מתחיל מהגוף הראשי שהוקם לצורך הטיפול בנושא: "ועדת ההיגוי". ועדת שרים הטילה עליה לקדם את היערכותה של המדינה לרעידת אדמה, ואולם הממשלה לא העניקה לה סמכויות אופרטיביות שיאפשרו לה להשיג את המטרה שלשמה הוקמה, ולכן אין לוועדה סמכות חוקית לחייב את משרדי הממשלה, את גופי התשתית ואת הרשויות המקומיות להיערך לרעידת אדמה.
המבקר בדק גם את עניין תשתיות הגז הטבעי, ומצא כי במקרה של רעידת אדמה חזקה ייתכנו שיבושים קשים מאוד באספקת החשמל. קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. לפיכך, עיכובים במימוש התוכנית לחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים למערכת ההולכה דרך נקודת כניסה נוספת, לשם יתירות באספקת הגז למשק וביזור הסיכונים, מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנה של שיבושים חמורים במקרה של רעידת אדמה.
ליקוי נוסף שמצא המבקר הוא היעדר חיבור של תשתיות חיוניות למערכת הולכת הדלק בשעת חירום. שפירא כתב כי במקרה חירום, במיוחד בעקבות רעידת אדמה שתתרחש ללא כל התרעה מוקדמת ותשבית את מערך הגז הטבעי, צפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים לגז הטבעי לתשתיות חיוניות למשק שאינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים, ובהן חלק מיצרני החשמל הפרטיים הגדולים.
ומה עושים בעניין? המבקר מצא כי שנתיים ויותר מיום שקבע משרד האנרגיה כי רצועת התשתיות שהוגדרה בתמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 37/2 צרה מלהכיל את כל תשתיות הגז והדלק הנחוצות, התוכנית החדשה, תמ"א 37/3, שאותה מקדם המשרד לשם פתרון בעיה זו, עדיין אינה נותנת מענה לכל הצרכנים הזקוקים לדלק כגיבוי לגז טבעי.
הביוב יקרוס ויגרום למחלות
לא רק חשמל ודלק יהיו חסרים במקרה של רעידת אדמה, אלא גם מים. המבקר כתב בדו"ח כי רשות המים אינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים לערוך סקרים הנדסיים של תשתיות המים שבאחריותם, לשם בחינת עמידותן ברעידות אדמה. בדו"ח נכתב כי פגיעות בצנרת הביוב בעת רעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים. משום כך חשוב למצוא פתרונות חלופיים למערכת הביוב, למקרה שתושבת בשל רעידת אדמה.
מבקר המדינה כתב גם על תרחיש שבו ייפגע מסוף הדלקים בנמל חיפה, הנמצא סמוך לשבר יגור. הוא התריע שפגיעה ברציף עלולה לגרום לפגיעה ממשית באספקת הדלקים לצריכת המשק ואף לזיהום האזור הסמוך ומי הים. טרם הופקדה תוכנית מפורטת להקמת רציף דלק במסגרת התוכנית לנמל החדש בחיפה, לשם מניעת נזק סביבתי ולשמירת התפקוד הרצוף של משק הדלק.
מבקר המדינה מצא ליקויים גם במוכנות נמלי האוויר לרעידת אדמה. חרף חשיבות ההיערכות מבעוד מועד והכשרתו של שדה תעופה חלופי לנתב"ג, שיקלוט את מטוסי הסיוע הרבים הצפויים להגיע לישראל לאחר רעידת אדמה הרסנית, משרד התחבורה ומשרד הביטחון טרם הסדירו את אופן תפעולו של שדה התעופה נבטים. המבקר כתב כי עיכוב זה פוגע קשות במוכנות המדינה לקליטת סיוע בינלאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג.
רעידת אדמה חזקה עלולה גם להביא לקריסת גשרים. ומה עשו בישראל כדי למנוע מצב כזה? המבקר מצא כי מבין יותר מ-70 גשרים ברמות סיכון סיסמי גבוהות, חוזקו עד מועד סיום הביקורת שלושה גשרים בלבד.
חוזקו 50 בתי ספר מתוך 1,600
רעידת אדמה עלולה להתרחש בכל זמן, ואם תקרה בזמן לימודים הדבר עלול לגרום לאסון כבד מאוד. מבין כ-1,600 בתי ספר המיועדים לחיזוק, חוזקו עד מועד סיום הביקורת בחודש פברואר האחרון כ-50 בתי ספר בלבד וכ-200 מצויים בתהליכי תכנון. בהיעדר תקן לחיזוק מבנים, משרד החינוך גיבש בעזרת יועצים חיצוניים נהלים לחיזוק בתי הספר שבתחום אחריותו והקצה לכך תקציבים גדולים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. ואולם, המשרד התקשה לרתום חלק מהרשויות המקומיות למטרה זו, ובהן לא חוזקו בתי הספר למרות התקציב הייעודי לכך.
כמו כן, יש בישראל אלפי תלמידים הלומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית ושלא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה, לא מופו הסיכונים לתלמידים הלומדים בהם ולא גובשו כלים שיבטיחו את עמידותם כנדרש.
ומה עם בתי החולים, שאמורים לקלוט את נפגעי רעידת האדמה? המבקר מצא כי רובם אינם ערוכים. מבקר המדינה כתב כי חרף הזמן הרב שחלף מהחלטת הממשלה משנת 2008 על חיזוק מבני הציבור, לרבות בתי החולים, ולמרות החשיבות הרבה שבחיזוק בתי החולים הקרובים לאזורים המועדים לרעידות אדמה, לשם המשך תפקודם, עד כה קודם חיזוק המבנים באופן חלקי בלבד.
בעיות צפויות גם בתחום כיבוי האש. במקרה של קריסת בניינים יצטרכו הכבאים להיכנס לפעולה, אבל לא בטוח שהתחנות שלהם יעמדו ברעש חזק. המבקר מצא כי לא היה בידי רשות הכבאות והמשרד לביטחון הפנים מידע מקיף על התחנות העלולות להיפגע בעצמן ברעידת אדמה.
כמו כל המבנים, גם בתי מלון עלולים להיפגע. המבקר כתב כי מלונות רבים בישראל קרובים לקו הבקע, ונוכח גילם של המבנים קיימת הסתברות גבוהה שייפגעו ברעידה חזקה. למרות זאת, אין בידי משרד התיירות מידע מקיף על עמידותם של בתי המלון בארץ לרעידת אדמה. בנוסף, אין למשרד אפשרות לחייב את בעלי בתי המלון לחזק אותם.
תמ"א 38: לא באזורים המסוכנים
המבקר מצא ליקויים גם בנושא חיזוק המבנים. עד סוף שנת 2015, עשר שנים ויותר ממועד אישורה של תמ"א 38 (המעניקה אחוזי בנייה עודפים בתמורה לחיזוק מבנים), אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. לדברי המבקר, רוב עבודות החיזוק בוצעו באזורי הביקוש, ואילו באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים, תמ"א 38 כמעט שאינה מיושמת בשל היעדר תמריץ אמיתי ליזמים.
ומה עם התרעה לפני רעידה? גם כאן המבקר מצא ליקוי. הוא כתב כי אף שחלפו כמה שנים מהמועד שנקבע לכך, לא הושלמה הקמתה של מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה והתרעה עליהן. המבקר מצא כי למרות החלטת הממשלה מ-2009, טרם הוקמה היחידה הסיסמולוגית במכון הגיאולוגי, האמורה לפעול בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, ולהעסיק מומחים לרעידות אדמה שתפקידם לקיים הערכות מצב בעת רעידת אדמה. השופט בדימוס שפירא ציין כי ללא יחידה זו יש קושי מבצעי לנתח התרחשויות של רעידת אדמה, להחליט רשמית על התרחשותה ולהודיע עליה לאוכלוסייה.
בסיכום הדו"ח כתב המבקר כי קשה לחזות את מועד התרחשותה של רעידת אדמה, את מקומה ואת עוצמתה, ולכן אי אפשר למנוע לחלוטין את נזקיה. ואולם, ניסיון העבר במדינות אחרות מלמד כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת על צמצום הנזקים הנגרמים לתשתיות, למבנים ולרכוש ועל שמירת חיי אדם. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר לרעידות אדמה, כן יקטן היקף הנזק שייגרם להם, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו.
תגובות
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "במהלך השנים האחרונות הקצו משרדי החינוך והאוצר כ-360 מיליון שקלים לחיזוקם של מבנים. לקראת השנה הקרובה (תשע"ט) יוקצו עוד 80 מיליון שקלים לטובת הנושא. המשרד בשיתוף עם הרשויות המקומיות מטפל כיום בחיזוקם של 256 בתי ספר שהוגדרו בעדיפות גבוהה. המשרד ממשיך לצרף בתי ספר לתהליך החיזוק, בכפוף לרשימה אשר נקבעה על ידי ועדת ההיגוי הבין-משרדית".
מהרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון נמסר: "בשנת 2017 קיימה מערכת הביטחון את תרגיל ההיערכות הגדול אי פעם לרעידות אדמה. על בסיס לקחי התרגיל גיבשו פקע"ר ורח"ל, בהנחיית שר הביטחון אביגדור ליברמן, את תוכנית 'מגן לעורף'. מדובר בתוכנית רב-שנתית בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים, שכוללת בין השאר חיזוק ומיגון של מבנים ביישובים שיושבים על השבר הסורי-אפריקני ונמצאים בסיכון גבוה ברעידת אדמה. לוועדת ההיגוי מנהל במשרה מלאה שכל עיסוקו הינו בקידום היערכות המדינה לרעידת אדמה. היעדר סמכויות לוועדה אל מול משרדי הממשלה אכן מקשה על קידום ההיערכות והמוכנות".
לפנייה לכתב/ת 
