גנץ ספד ל"אבי החיילים הבודדים": "צביקה לוי, איש מופלא"
אלפים הגיעו להלווייתו בעמק של חתן פרס ישראל, שנפטר בגיל 70 לאחר מאבק במחלת ה-ALS. הרמטכ"ל לשעבר גנץ: "כולנו ראינו את מפעל הטוב של צביקה, אלפי חיילים בודדים זכו ושמחו בעשייתו"
דרכו האחרונה של "אבי החיילים הבודדים": צביקה לוי, חתן פרס ישראל שהלך לעולמו שלשום בגיל 70 לאחר מאבק במחלת ה-ALS, הובא היום (ב') למנוחות. בהלוויה נשאו דברים הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, אלוף במיל' מתן וילנאי וחברו אבנר צור. ynet העביר בשידור ישיר את ההלוויה.
אלפים הגיעו לחלוק כבוד אחרון למי שדאג כל העת לחיילים הבודדים, בהם הרמטכ"לים לשעבר משה (בוגי) יעלון ושאול מופז, אלוף במיל' אלעזר שטרן, ח"כ איתן ברושי, אורנה שמעוני, יואל מרשק, עשרות חיילים מחטיבת הצנחנים ועוד רבים מקרב ההתיישבות העובדת והחטיבה. חלק מהנוכחים לבשו חולצות טריקו ועליהם הכיתוב "כוח צביקה".
"צביקה לוי, האיש הטוב שביקש טוב", אמר גנץ בפתח ההספד כשהוא מצטט את שאמרו לו חבריו ביום הראשון עת פגש את לוי. "למדתי להכיר את צביקה בתרגילים ובתעסוקות המבצעיות - תמיד נוכח, תמיד פעיל, תמיד מסור, תמיד מורגש. מלא הומור ושמחה. שירת העמק הייתה לשירת חייו. צביקה היה איש חילוני, איש שהאמונה שלו היא עשיית הטוב".
"הוא תמיד חתר לטוב ותמיד מצא אותו. צביקה המשיך למרות הגבלת מחלתו בהכוונת הטוב ועשייתו. צביקה הראה לנו שהטוב יכול לגבור על הקושי.ביאליק כתב לנו: 'היה איש וראו איננו עוד. קודם זמנו מת האיש הזה ושירת חייו באמצע נפסקה'. אני מרשה לעצמי להוסיף ששירתו לנצח תישאר. צביקה לימד אותנו בעשייתו כי הקושי רב אך הטוב רב ממנו. נעשה זאת כולנו , נכיר בקושי ונתעקש ונפעל שהטוב ינצחו".
לדברי גנץ, "את מפעל הטוב של צביקה כולנו ראינו. מאות המפקדים שעל דלתם הקפיד להתייצב, עשרות קיבוצים שאותם הפעיל, מיליוני אזרחי המדינה - כל אלו קמו בתשואות מוצדקות עת הוענק לו פרס ישראל למפעל חייו. יותר ממה שאנחנו הבנו מה עשה, החיילים הבודדים חשו והרגישו. אלפים מהם זכו ושמחו בעשייתו שהקלה עליהם את החלטתם לשרת. הם כולם כאבו את מחלתו וכולם מזילים דמעה על לכתו. הם ידעו לספר לילדיהם על האיש המופלא הזה שהיה איתם ובשבילם בגובה העיניים, לפתוח עבורם כל סבך וקשר".
השר לשעבר ואלוף במיל' מתן וילנאי אמר: "צביקה מצא את מקומו והפך לגיבור ישראלי בלתי רגיל באמונה העמוקה שלו, בהתייחסות לבני אדם כאנשים. בהתחלה עם חיילים בודדים ומהר מאוד הפך לחיילים שהביא מחו"ל. הוא עשה עבודת קודש, וזכה בפרס ישראל וללא ספק הגיע לו. המחלה הארורה הזאת הגיעה לא לאיש הנכון לא בזמן הנכון אבל זה לא בידינו. כל מה שאני יכול להגיד שאני אזכור את צביקה תמיד".
אבנר צור, חברו של צביקה, ספד לו ואמר: "למעלה מ-40 שנה שבהן צעדנו יחדיו, החל מתרומתך הגדולה בתנועת הצופים והמשך בשירות המילואים המשותף, שבו היית עבורנו עמוד התווך ומקור לביטחון מלא. אנחנו חבריך ליחידה חשנו את מהסירות ואהבה האדם שבך לכל אורך הדרך".
"סוד קסמך היה בעשייה, בהגשמה מלאה של המשפט - מעשים עדיפים על דיבורים. אתה, שתמיד ידעת למצוא דרך לעקוף נהלים ומכשולים ולמצוא פיתרון למצוקת חייל בודד, דבקת באמרך . יש לי מטרה ואם צריך בשביל להשיגה לעבור איזה קיר - אז נעבור אותו".
עידית, בתו הבכורה של צביקה, ספדה ואמרה: "ניסיתי לכתוב משהו אבל אנחנו כל כך דומים שאני לא אישה של פתקים ולא של נאומים ואני מחברת לנשמה שלך. אני ואתה יודעים שיש בינינו קשר מאוד מיוחד ועמוק. אני ואתה יודעים שאני חייבת לך את החיים שלי. שהצלת אותי ממקומות מאוד קשים ואני אסירת תודה לך על זה שכשכולם סגרו את הדלת בפניי, שלך תמיד הייתה פתוחה".
"תמיד האמנת בי ואני אסירת תודה לאלוהים שנתן לי את הזכות לעשות תיקון מולך ולטפל בך וללטף אותך ולנשק אותך ולנגב לך את העיניים ולנגב לך את הרוק ולהחליף ולעשות מה שצריך. אני מבקשת סליחה אם היו פעמים שלא באתי מספיק או שהיית צריך משהו ולא הבנתי או שהייתי חסרת סבלנות אני מבקשת מהנשמה שלך שתסלח לי".
בתו מיכל אמרה: "אבא גיבור, אתה בטח מסתכל עליי עכשיו ועלינו ותמיד מחזיק לי את היד מלווה אותי שלא אפול. עושה הכול בדרך שלך, מסתער על החיים - לא מפחד מכלום. אבא לא רציתי לשחרר אותך כשראיתי אותך שוכב לחשתי לך 'אל תפחד' אבל אני רעדתי מפחד שתלך".
לוי, חבר קיבוץ יפעת שבעמק, החל לפעול למען חיילים בודדים בשנת 1983, ותחילה עסק בסיוע לצעירים משכונות מצוקה להתגייס לצבא. 11 שנים לאחר מכן קיבל את ניהול נושא החיילים הבודדים בצה"ל, ובין השאר פעל במהלך השנים לקשר בין החיילים לבין התנועה הקיבוצית.
אלפי חיילים זכו לבתים בקיבוצים ולמשפחות מאמצות. הוא נשא דרגה ייצוגית של אלוף משנה שקיבל בשל פעילותו. לוי המשיך בפעילותו עבור החיילים עד שלא יכול היה לתפקד, ובחודשים האחרונים רותק לכיסא גלגלים ולמכשירי הנשמה. למרות המחלה, לוי השתתף בעבר במרוצים באזור העמק בעזרת אופניים מיוחדים שחבריו הכינו עבורו.
החודש הצליח לוי להשלים את ספר הילדים "סוף טוב - מסיפורי סבא צביקה", שכתב בעזרת שרירי העיניים שנותרו פעילים בגופו המשותק. ב"ידיעות אחרונות" נכתב כי הספר צפוי לצאת למכירה ביום הולדתו, ב-13 בינואר, וכל הכנסותיו יועברו לסיוע עבור משפחות של חולי ALS.
לפנייה לכתב/ת 
