הערכת אמ"ן: איראן מתבססת גם בעיראק, סכנת התלקחות בעזה
הרמטכ"ל החדש הנחה למקד את מוכנות צה"ל לאפשרות הסלמה בדרום, חשש מפיגוע יזום מ"מנהרת מארב". בצפון - איראן משנה את צורת התבססותה, למזרח וצפון סוריה ולעיראק. על רקע הביקורות: כוכבי החליט על רכש מיידי של אמצעי לחימה נוספים לגדודים הסדירים
ההתרעה האסטרטגית של אמ"ן לעימות בזירה הפלסטינית, שמונחת כבר כמה שנים על השולחן, תקבל השנה משנה תוקף ועלולה לכלול זליגה אלימה גם לערים הפלסטיניות ביהודה ובשומרון, זירה שעד כה נהנתה משקט יחסי בשל ה"גזרים" הכלכליים שישראל הרעיפה על הרשות הפלסטינית. ברקע: בריאותו הרופפת של ראש הרשות אבו מאזן, ותוכנית השלום של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ שתוצג, לפי הערכות, אחרי הבחירות בישראל.
צה"ל פועל על פי המדיניות של הדרג המדיני, ולפיה יש לתת עדיפות לזירה הצפונית ככל הניתן - בשל זרועותיה של איראן שעדיין בוחשות בסוריה, ופועלות להפוך את רבבות הרקטות של חיזבאללה בלבנון לטילים מדויקים. עם זאת, נראה שהשקט היחסי של החודשיים האחרונים בעזה הוא רק זמני, והרמטכ"ל החדש, רב אלוף אביב כוכבי, הנחה לרכז מאמץ למוכנות סביב הרצועה, לקראת אפשרות של הסלמה בחודשים הקרובים או בחודשי הקיץ.
ההערכה השנתית של אמ"ן מדברת על אפשרות של תקיפה יזומה מעזה, ייתכן שבפעולת טרור קרקעית, כדי לגרור את ישראל לכמה ימי קרב קשים - שבסיומם יהיה קל יותר לחמאס לדרוש הקלות כלכליות נוספות מהממשלה הישראלית, מעבר להזרמת מיליוני הדולרים הקטארים מדי חודש והגדלת מרחב הדיג ל-12 מיילים ימיים.
מדובר, לפי הערכות, בפעולת טרור מאוד מוגבלת, ללא אלמנט של חטיפה, אך כזו שתזעזע מספיק את הצד הישראלי. בפעולה יזומה שכזו ייתכן שימוש במנהרה שטרם חצתה לשטח ישראל ומוגדרת "מנהרת מארב" - במטרה להעלות את המחבלים אל הקרקע צמוד לגדר הגבול.
אלמנט נוסף שנוגע להסלמה אפשרית ברצועה הוא הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, שהוכיח עצמאות בשבועות האחרונים ביחס לחמאס, לא קיבל תמיד את מרותו והוציא לפועל פיגועי ירי נגד כוחות צה"ל בגדר הגבול.
שינוי כיוון איראני
תפיסת "ימי הקרב" של חמאס או הג'יהאד האיסלמי, אומצה, לפי הערכות באמ"ן, לא רק בזירה הדרומית. החשש הישראלי ממלחמה, כפי שרואים זאת אויבי ישראל גם בצפון, הביא כבר לשינוי המשוואה בתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה, ועלול להחמיר עוד יותר בשנה הקרובה, עם תגובות איראניות על תקיפות ישראליות נגד נכסיה ומתקניה. ירי הטיל שיורט מעל החרמון לפני כחודש הוא דוגמה קטנה לכך.
זאת, לצד הגבלה של חופש הפעולה בצפון, שעימה מתמודד חיל האוויר, בעיקר לנוכח הגעת סוללות הנ"מ המתקדמות והגדולות מסוג S-300 מרוסיה לצבא הסורי. הכשרת החיילים הסורים על סוללות אלה טרם הסתיימה, אך ישראל צפויה לנצל את ההזדמנות הראשונה להשמידן, ברגע שייהפכו למבצעיות בחזקת הצבא הסורי.
בה בעת, איראן כבר החלה לשנות את גישת ההתבססות הצבאית שלה בסוריה, לאחר שספגה מהלומות רבות מישראל שהצרו את צעדיה ושיבשו את תוכניותיה. במקום להקים בסיסים אוויריים ויבשתיים גדולים יחסית ברחבי סוריה, כולל בדרום-מערב המדינה (בקרבת ישראל), באמ"ן זיהו כי כוחות "קודס" של משמרות המהפכה, בפיקודו של קאסם סולימאני, ממשיכים בניסיונותיהם להתפרס צבאית בסוריה, אך באופן מצומצם וממוקד יותר, מזרחה, הרחק מישראל.
שינוי זה כולל גם עזיבה מדורגת של נמל התעופה הבינלאומי בדמשק, שהפך לתחנה המרכזית עבור האיראנים לשינוע אמצעי הלחימה במסווה של טיסות אזרחיות, אתר שבו תקפה ישראל כמה וכמה פעמים. כחלופה, ההתבססות האיראנית תתרחק צפונה לבסיס האווירי הגדול T-4 שליד תדמור.
מרכז הכובד האיראני המשתנה נפרס אט-אט, לפי התוכניות מטהרן, גם לעיראק, שהופכת למוקד מרכזי בשאיפות של משמרות המהפכה להתפרס במזרח התיכון - עם כני טילים שנועדו להיות מכוונים מערבה וקרובים יותר לישראל. תוכנית זו כוללת גם מיליציות שיעיות שיתמקמו במערב עיראק, וביום פקודה יעברו לסוריה כדי להתקרב למערכה נגד ישראל.
באשר לגרעין האיראני, בצה"ל מעודדים מהלחץ האמריקני הכבד על טהרן, שמצידה לא ממהרת לשבור את ההסכם עם המעצמות, אך כן עשויה לשלוח למערב ולסוריה איתותים בשנה הקרובה. איתותים אלה יכולים להתבטא בעלייה זהירה של רף ההעשרה. אם איראן תחל מחר בבוקר את ריצתה לפצצה גרעינית, מעריכים באמ"ן, עשויה שנה אחת בלבד להספיק כדי להגיע לחומר בקיע ושנתיים לפצצה. כך או כך, האיראנים סובלים כבר כיום מעליות מחירים, שמתבטאות למשל בזינוק של 165% במחירי הבננות, של 50% במחירי הבשר ושל 15% במחירי הנדל"ן.
בט"ש מנהרות
בזירה הלבנונית צה"ל נכנס אט-אט ל"בט"ש מנהרות", שגרת ביטחון שוטף בדומה לנעשה ברצועת עזה, אחרי סיום האיתור וההשמדה של שש המנהרות החודרות לישראל לאורך הגבול. בשלב זה צה"ל ממשיך לפעול נגד האיום התת-קרקעי, שכן מעבר לגבול ישנם עדיין תוואים תת-קרקעיים שחיזבאללה חפר אך טרם השלים בהם חצייה לישראל, והם טרם הושמדו. בחטיבת המחקר באמ"ן הובילו את ההתנגדות לעיתוי מבצע "מגן צפוני" שהחל לפני כחודשיים וחצי, וסברו שיש לעקוב ולהמתין מעט, למועד שבו יתאפשר למצות באופן טוב יותר את השמדת המנהרות.
אך חיזבאללה יפעל וייערך נגד ישראל לא רק מדרום לבנון. רמת הגולן, כך נראה, תעסיק השנה את צה"ל ביתר שאת: מאז שאסד החזיר לעצמו את השליטה בגולן הסורי בקיץ האחרון, מיליציות פרו-איראניות ואנשי חיזבאללה שוב פועלים להתפרס מול ישראל במרחב זה. ההשלכה של כך - מעבר לעליית המתיחות שהתבטאה בשלוש תקריות חריגות בגבול בשבועות האחרונים - היא המלצה של אמ"ן לצה"ל לרענן ולחדש את תוכניותיו האופרטיביות לזירה הסורית.
לפי התרחיש העיקרי של מלחמה, דרום לבנון תהיה זירה עיקרית ועזה זירה משנית, כך שהזירה הסורית שמתעצבת מחדש, וכוללת גם שיקום של הצבא הסורי, עשויה לאתגר את תפיסת בניין הכוח של צה"ל. הכבוד הלאומי המתחזק של אסד, בעידן שאחרי הבסת דאעש (ששטחו האחרון בסוריה ובעיראק אינו עולה על 9 קמ"ר, אך היקף כוחותיו בעולם, לפי אמ"ן, נאמד ב-150 עד 200 אלף איש), עלול להפר את השקט שנרשם אחרי מאות התקיפות בסוריה בשנים האחרונות - במיוחד לאור השינוי במדיניות העמימות הישראלית בשבועות האחרונים.
השינויים של כוכבי
בתוך כך, הרמטכ"ל החדש כוכבי אישר את תוכנית העבודה לשנת 2019 ויזם בחודש הראשון שלו בתפקיד כמה שינויים בצבא, על רקע הביקורות הפנים-צה"ליות על מוכנות צבא היבשה שנחשפו ב-ynet, וכן מחוץ לצבא, בדו"חות הביקורת החמורים של האלוף במילואים יצחק בריק. בצה"ל הבהירו עם זאת כי אין קשר בין החלטות כוכבי לאמירות כאלה ואחרות.
עיקר השינויים: הקמת מינהלת מטכ"לית בפיקודו של אלוף משנה לייצור מטרות מודיעיניות במטרה להגדיל את קצב ייצור המטרות; השקעת תקציב נוסף בהשלמת פיתוח "האינטרנט המבצעי" שיסייע לכוחות בתכנון הקרב ובניהולו; חיזוק "הלוחם הפשוט" - רכישת אמצעים נוספים לראיית לילה, כוונות לנשק וטילים נגד טנקים לחטיבות הסדירות; גיבוש תוכנית לשיפור המוכנות המבצעית של פיקוד הדרום לרצועת עזה והגדלת מודל האימונים המורחב גם לחטיבות השריון הסדירות, ולא רק לחטיבות החי"ר המתמרנות (לא כולל חטיבת כפיר). צעד זה יגדיל את היקף התעסוקות המבצעיות של כוחות המילואים ב-15 גדודים בשנה.
החלטה נוספת של כוכבי: להסב את אחת מסוללות המילואים של כיפת ברזל לסוללה סדירה, על מנת לשפר את זמינות פריסתה במידת הצורך. זאת, כחלק מהמשך התוכנית הצה"לית להקמת 10 סוללות של כיפת ברזל. הסבה זו, ממילואים לסדיר, לא תצריך אפוא רכש חדש של רכיבי המערכת, בהם טילים מיירטים, מכ"ם ומשגרים. הצעד נרשם עקב הדרישה המוגברת להגן על שמי המדינה מהדרום ומהצפון, ולעיתים במקביל.
לפנייה לכתב/ת 
