נימוקי פסילת בן-ארי: "ביזוי שיטתי ומכוון של הציבור הערבי"
אמש פורסמו נימוקי בית המשפט העליון לפסילתו של מיכאל בן-ארי מהתמודדות בבחירות ולאישורו של ד"ר עופר כסיף ושל הרשימות הערביות. לגבי בן-ארי נקבע כי הכשרת מועמדותו הייתה נותנת "לגיטימציה לשיח הגזעני"
שופטי בית המשפט העליון פרסמו אמש (יום ה') את תמצית הנימוקים לפסילתו של ד"ר מיכאל בן-ארי מהתמודדת לכנסת ומנגד אישור התמודדותם של עו"ד איתמר בן גביר וד"ר עופר כסיף ושל הרשימות רע"ם-בל"ד וחד"ש-תע"ל. השופטים פסקו כי בעניינו של בן-ארי הוצגה "מסה ראייתית קריטית מוכחת ומשכנעת באיכותה ובכמותה, הכוללת התבטאויות חד-משמעיות, ברורות וקשות החוזרות ונשנות לאורך השנים, בדגש על השנתיים האחרונות, נגד הציבור הערבי בישראל".
שמונה מתשעה שופטי ההרכב הכריעו על פסילת התמודדותו של בן-ארי מאיחוד מפלגות הימין, בניגוד להחלטת ועדת הבחירות המרכזית. שופטי הרוב אימצו את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלפיה יש במעשיו ובהתבטאויותיו משום "הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו".
השופטים ציינו כי בהתבטאויות הללו, שחלקן הועלו לעמוד הפייסבוק של "עוצמה יהודית עם מיכאל בן-ארי" ובדברים שנאמרו בקולו של בן-ארי, יש משום "ליבוי יצרים וחרחור איבה ומדנים עד כדי ביזוי שיטתי ומכוון של הציבור הערבי בישראל". בית המשפט ציין כי בהסברים שניתנו על-ידי בן-ארי לא הייתה חזרה של ממש מן הדברים או הבעת חרטה עליהם.
השופטים הדגישו כי לעילה של הסתה לגזענות שבגינה מנעו את השתתפותו של בן-ארי בבחירות, יש "משמעות מיוחדת במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שידע מאז ומקדם על רקע זה רדיפות וסבל שאין להם אח ורע באומות העולם. הכשרת מועמדותו של ד"ר בן-ארי בנסיבות אלה היה בה משום מתן לגיטימציה לשיח הגזעני כשיח לגיטימי במדינת ישראל".
השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט שאין למנוע את השתתפותו של בן-ארי בבחירות. סולברג ציין כי בנוגע להתבטאויותיו של בן-ארי כי "הסגנון הבוטה והנימה הגזענית מעוררים סלידה". אף על פי כן, טען סולברג כי "הדמוקרטיה הישראלית זקוקה אמנם להגנה, אך היא עדיין חזקה דיה להכיל בקרבה גם את בן-ארי כחבר כנסת".
הראיות נגד בן גביר "לא ברף המחמיר"
לעומת ההחלטה לגבי בן-ארי, בית המשפט העליון אישר פה אחד את מועמדותו של חבר מפלגתו איתמר בן גביר, בהתאם להחלטת ועדת הבחירות המרכזית ועמדת היועץ המשפטי לממשלה. זאת לאחר שבית המשפט "לא מצא כי התשתית הראייתית שהוצגה בקשר אליו עומדת ברף המחמיר הנדרש לביסוס עילת הפסילה של הסתה לגזענות".
גם על אישור מועמדותו של ד"ר עופר כסיף ממפלגת חד"ש במסגרת רשימת חד"ש-תע"ל הוחלט ברוב של שמונה שופטים מתוך תשעה. בית המשפט העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את כסיף, ואימץ את חוות דעתו של היועמ"ש שלפיה "לא הוכחה, על פי הרף הראייתי הגבוה הנדרש, העילה לפסילתו כמי ששולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או כמי שתומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל". עם זאת, בית המשפט הסתייג בחריפות מהתבטאויות שיוחסו לד"ר כסיף, בעיקר כאלה שמהן משתמעת השוואה לגרמניה הנאצית.
השופט דוד מינץ סבר בדעת מיעוט כי יש לפסול את כסיף, מאחר שהתבטאויותיו "חמורות, קיצוניות, חד-משמעיות ומתייחסות למאפיינים דומיננטיים גרעיניים ומרכזיים במשנתו".
השופטים החליטו פה אחד שלא לפסול את רשימת חד"ש-תע"ל, בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ובניגוד להחלטת ועדת הבחירות המרכזית. גם רשימת רע"ם-בל"ד אושרה ברוב של שמונה מתשעה שופטים בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אך בניגוד להחלטת ועדת הבחירות. השופטים ציינו כי "לא הובאו ראיות, בוודאי לא ראיות ברף הגבוה הנדרש כדי להוכיח את העילה של תמיכה מצד רשימות אלה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל" וכי "אין לראות את מי ששואף לכך שמדינת ישראל תהיה 'מדינת כל אזרחיה' כמי ששולל את קיומה של המדינה כמדינה יהודית, עד כי יש למנוע את השתתפותו בבחירות".
בנוגע לבל"ד, ניתן על ידי שופטי הרוב משקל מסוים לעובדה כי מדובר ברשימה משותפת לשתי מפלגות, וכי פסילתה עלולה לגרור גם פסילה של מפלגת רע"ם, שנגדה לא הועלו טענות קונקרטיות, ושהמועמד מטעמה הוא שעומד בראש הרשימה כולה. עוד ניתן משקל לעובדה שחברי כנסת לשעבר מטעם בל"ד שלהם יוחסו מרבית ההתבטאויות והפעולות לביסוס עילת הפסילה, אינם נמנים עוד עם המועמדים מטעם בל"ד לכנסת ה-21.
השופט דוד מינץ סבר בדעת מיעוט כי יש לפסול את רשימת רע"ם-בל"ד מאחר שהיא "חותרת בגלוי תחת היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ותומכת בריש גלי במאבק מזוין נגד מדינת ישראל". לגישתו, "מסקנה זו עולה ממעשיהם של חלק מחבריה בהווה וכן ממעשיהם הנפשעים של חבריה בעבר" ו"חבירתה של מפלגת בל"ד למפלגת רע"ם ברשימה אחת אינה מטהרת אותה אלא מטמאת את מפלגת רע"ם שקשרה את גורלה עמה".
לפנייה לכתב/ת 
