החידושים הטיפוליים לאטופיק דרמטיטיס
אטופיק דרמטיטיס היא בעיית עור דלקתית כרונית המתבטאת בגרד ויובש של העור. למה היא מופיעה ואיזה טיפולים חדשים יכולים לעזור להתמודד?
אטופיק דרמטיטיס היא בעיית עור דלקתית כרונית המתבטאת בגרד ויובש של העור עם פריחה טיפוסית, המאופיינת בהתלקחויות והטבות. הגרד היכול להגיע למצב בלתי נסבל, מלווה בהפרעות בשינה ובתפקוד. הפריחה מורכבת מנגעים קטנים מורמים מעל פני העור, המתמזגים לרבדים אדומים ועליהם לעיתים קשקשים, מלווים לרוב בסימני גרד.
במקרים של מחלה מתמשכת, העור הופך מעובה יותר מחוספס וקשה. החדירות הרבה של העור, בשילוב הגרד, גורמים לעתים קרובות לזיהום משני של העור.
אטופיק דרמטיטיס יכולה להופיע בכל גיל החל מינקות ועד לגיל המבוגר. יחד עם זאת, מרבית הלוקים בה מתחילים לסבול מסימניה בשנת החיים הראשונה, כאשר כ-80% מהמקרים יבואו לידי ביטוי עד גיל 5 שנים. שכיחותה של אטופיק דרמטיטיס בעולם המערבי מגיעה לכ-20% מאוכלוסיית הילדים, ואילו במדינות מתפתחות שיעור הלוקים במחלה הוא של אחוזים ספורים בלבד, עם נטייה לאטופיק דרמטיטיס בערים הגדולות - בעיקר באזורים מתועשים ופחות באזורים כפריים.
שיעור הלוקים באטופיק דרמטיטיס בקרב הורים לילד הסובל מהמחלה, עשויה להגיע עד לכדי שני שליש מהמקרים, ולמרבית חולי אטופיק דרמטיטיס, או לבני המשפחה הקרובים אליהם, רקע של קדחת השחת או אסתמה.
הסיבות להופעת המחלה
הדעה המקובלת היא כי המחלה מופיעה בעקבות שילוב של נטייה גנטית, עם פגיעה במספר גנים ובראשם הגן לפילגרין, יחד עם פגם במערכת החיסונית, וכישלון של העור בתפקידו כחיץ בפני גורמים חיצוניים. לסטרס נפשי, מזג אוויר יבש וחם, מזהמים שונים, חומרים מגרים כגון חומרי ניקוי, סביבת מגורים - בעיקר באזורים מתועשים, גם כן השפעה לא מבוטלת על אטופיק דרמטיטיס.
על פני העור ואף בין שכבות העור מתקיימים זנים רבים של חיידקים, פטריות, ווירוסים המהווים את המיקרוביום העורי של כל אחד מאיתנו. הרכב המיקרוביום משתנה בין אדם לאדם, בין אזורי גוף שונים באדם עצמו, בהתאם לגיל ולמין, וכמובן בהתאם לגורמים הסביבתיים כגון מקום המגורים וסביבת העבודה.
התינוק נולד ללא מיקרוביום ורוכש את המיקרוביום של סביבתו, למשל המיקרוביום של תעלת הלידה או עור האם. במשך הזמן המיקרוביום משתנה על פי הסביבה בה נמצא האדם ובהתאם לגורמים גנטיים. נמצא כי למרכיבי המיקרוביום היכולת לסייע ביצירת מחסום טוב יותר של העור מפני מזהמים חיצוניים כמו גם לעזור ביצוב תפקוד המערכת החיסונית.
קראו עוד:
כך תדעו: האם הילד סובל מאסתמה של העור?
הילד תמיד מתגרד? אולי זה אטופיק דרמטיטיס
לא סתם יובש: איך תזהו אטופיק דרמטיטיס
במצבי חולי שונים, הרכב המיקרוביום משתנה. למשל, באנשים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס, נמצא שכיחות מוגברת של חיידק בשם סטאפילוקוקוס אאוראוס, כאשר מגוון סוגי החיידקים על פני עור נגוע הצטמצם באופן יחסי משמעותית.
העלייה בשכיחות חיידק זה נמצאת ביחס ישר להחמרה במצב האטופיק דרמטיטיס. רמתם של חיידיקם נוספים ביניהם קורינבקטריום וסטאפילוקוקוס אפידרמידיס אף היא מוגברת על פני העור של חולי אטופיק דרמטיטיס אולם מידת ואופן השפעתם על המחלה אינה ברורה עדיין.
התנאים להתפתחות המיקרוביום על פני העור של חולי אטופיק דרמטיטיס שונים מאשר באלו שאינם לוקים במחלה, ולכן גם המיקרוביום שונה. הסיבה לכך היא התפקוד הלקוי של העור כחיץ, שינוי ב-PH, גורמים אימונולוגיים, כמו גם יכולת מוגברת של הקרטינוציטים להתחבר לסטפילוקוקוס אארואוס.
חיידק זה כשלעצמו יכול לגרום להחמרה של אטופיק דרמטיטיס על ידי הפרשת פקטורים שונים כגון סופראנטיגנים המשפעלים את המערכת החיסונית ויוצרים תהליך דלקתי בלתי ספציפי.
הטיפול המקובל כיום כנגד סטאפילוקוקוס אאוראוס הוא באנטיביוטיקה פומית או מקומית אשר יעילה לפרק זמן קצר שלאחריו קיימת הישנות של החיידק, כאשר בנוסף קיימת פגיעה גם בחיידקים ידידותיים, או בשימוש באמבטיות אקונומיקה אשר לגביהן הן מנגנון הפעולה והן היעילות אינם ברורים לגמרי.
הטיפול היעיל במחלה
הטיפול באטופיק דרמטיטיס הינו מתמשך ומותאם למצבים של הטבות והחמרות.
יש להקפיד באופן קבוע על שהייה בסביבה ממוזגת ולא יבשה, רחצה צריכה להיות במים פושרים תוך שימוש בשמני אמבט או סבון עדין.
חשוב להשתמש בקרם לחות לפחות פעם אחת ביום כאשר תפקידו שיקום תפקיד העור כחיץ, שמירה על לחות העור וספיחה של לחות מבחוץ.
השימוש בקרם לחות באופן קבוע מהווה למעשה טיפול מניעתי היות ושימוש רציף יכול לרווח משמעותית את תדירות ההתקפים וההחמרות באטופיק דרמטיטיס.
מעבר לכך בזמן החמרה יש צורך בשימוש במשחות סטרואידליות, אנטיביוטיקה מקומית או פומית, משחות אימונומודולריות, פוטוטרפיה, ובמצבים קשים תרופות כגון ציקלוספורין ומטוטרקסט.
אחת האפשרויות שכנראה תוכל לסייע בטיפול באטופיק דרמטיטיס, בנוסף לטיפולים הקיימים, היא שינוי המיקרוביום של הלוקים במחלה, כלומר דיכוי החיידקים הגורמים לפגיעה ועידוד החיידקים העוזרים לתפקוד העור, כמו גם הגדלת מגוון החיידקים, לכיוון המיקרוביום הקיים באנשים בריאים.
תחום זה נמצא בעיצומו של מחקר משמעותי בתקופה האחרונה ויש להניח כי טיפול ושינוי המיקרוביום יהווה חלק מהטיפול באטופיק דרמטיטיס.
הכותב הוא מנהל מרפאת עור ילדים בית חולים דנה, מרכז רפואי תל אביב ויועץ למותג הדרמוקוסמטיקה לה רוש פוזה
לפנייה לכתב/ת 
