כשנערה מחליטה לחתוך את עצמה

את נועה (שם בדוי) פגשתי לראשונה במרכז נוער של עלם בדרום הארץ. נערה בת 17, שיער חום ארוך, קצת מופנמת. מדי פעם כשהרימה את ידה כדי להעביר את שיערה הארוך מאחורי האוזן, השרוול של הסוודר השחור התרומם וראיתי סימני חיתוך לאורך זרועה הפנימית. הסימנים הללו היוו נורה אדומה מבחינתי, עדות חקוקה על העור למצוקה נפשית שהיא מתמודדת עמה.

אצל רובנו פגיעה עצמית נתפסת כנדירה ולא הגיונית, אך אנו אנשי המקצוע, הפוגשים את בני הנוער מדי יום, יודעים שמדובר בתופעה נרחבת. מה הגורם הפסיכולוגי שמביא בני נוער לאחוז תער, סכין או מחט ולפגוע בעצמם? לעיתים הכאב הפיזי יכול להחליף לכמה רגעים את הכאב הנפשי שהם סוחבים איתם בכל שעות היממה ולספק הפוגה רגעית. לעיתים מדובר בענישה עצמית, ביטוי לתסכול, רצון לייצר חווית שליטה במצבים בהם בני הנוער חשים שחייהם יצאו משליטה וכמובן קריאה לעזרה.

קריאה לעזרה(צילום: shutterstock)

על פי ממצאי דו"ח עמותת עלם לשנת 2016 שפורסמו השבוע, 910 מבני הנוער שמקבלים סיוע מהעמותה פגעו בעצמם או ביצעו ניסיון אובדני. מתוכם, 588 ביצעו פגיעה עצמית כמו חתכים, כוויות ופציעות של חלקי הגוף. עוד עולה מהממצאים, כי פגיעות עצמיות שכיחות יותר אצל בנות (623) לעומת בנים (234). משום שבנות נוטות להפנות את המצוקה שלהן פנימה, לעומת בנים שמפנים הרבה פעמים זעם החוצה, ולכן נוטים יותר לפגוע ברכוש ומעורבים באלימות פיזית.

לא קל לזהות את התופעה במגע הראשון עם בני הנוער, משום שהם דואגים להסתיר את סימניה היטב, אך כאשר הדבר מתגלה אסור להזניחו, שכן פגיעה עצמית עשויה להפוך לקטלנית. לפיכך, חשוב להפנות את הנער או הנערה לטיפול נפשי, שם יוכלו לבטא את מצוקתם ולסגל דרכים אחרות להתמודדות עמה.

חיתוך חברתי

בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה חדשה, לה אקרא "חיתוך בצוותא". החיתוך בצוותא מתבצע על ידי קבוצות של נערים ונערות בנפרד והוא שונה מהחיתוך העצמי "הקלאסי". הוא מתבצע בחבורות ולא באופן יחידני, לעיתים אף בפרהסיה ולעיני כל, בשונה מהחיתוך העצמי המתבצע לבד ובמחשכים.

בקרב נערות התופעה בדרך כלל מתחילה כאשר נערה אחת חותכת את עצמה ובמקרה, או שלא במקרה חברה אחת לפחות נחשפת לכך ומתחילה לחתוך את עצמה גם כן. מכאן ואילך התופעה הופכת "מדבקת" ממש. לא אחת נתקלנו בחבורת נערות שצלקות רבות מכסות את ידיהן ורגליהן.

עוד בערוץ הורים:

- "לא רוצה שבנותיי ישתתפו במדורת ל"ג בעומר"

- בן 9 לחברי כיתתו: אני מגמגם, תהיו סובלניים

- לעשות עם הילדים משהו שלא עשיתם מעולם

מהר מאוד ראינו שהחיתוך החברתי מונע במקרים רבים מלחץ חברתי, מרצון להיות חלק, מרצון לשייכות לקבוצה מסוימת ואקסקלוסיבית, גם אם היא כרוכה במחיר כואב. קיים גם אלמנט של תחרותיות בהקשר לחיתוך בצוותא בקרב נערות - כמה פעמים חתכה כל אחת? באילו מקומות? מה מידת החשיפה של הצלקות? בשיחותינו עם נערות גילינו שנוצרת תחרותיות הרסנית בינן בה מידת החיתוך העצמי מעלה או מורידה מהסטטוס שלהן בתוך החבורה.

עולם הסמארטפונים והרשתות החברתיות לא פוסח על תופעת החיתוך העצמי. נערות מושפעות מסרטונים שהועלו לרשת ומציגים חיתוך או חתכים, ואף משתפות זו את זו בצילומי החתכים שעל גופן.

מבחן אומץ

חיתוך בצוותא המבוצע על ידי חבורות נערים שונה מזה אשר מבוצע על ידי נערות. באחד הימים הגיע לאחד ממרכזי עלם נער עם חתכים מדממים בידיו וחתך גדול לאורך גרונו. הצוות שהזדעזע מהמראה הקשה הובילו במהירות לקבלת טיפול רפואי. בעקבות המקרה גילינו שלא מדובר במקרה בודד אלא במגמה. משיחות שניהלנו עם הנער הפצוע ועם חבריו התברר שהחיתוך הוא מעין "מבחן אומץ" של החברים בקבוצה.

הזיהוי והגילוי של החיתוך בצוותא קל יותר מאשר החיתוך העצמי ה"קלאסי" וזאת משום שיש בו שותפים רבים. הטיפול במרכזינו נעשה באמצעות שיחות אישיות וקבוצתיות במטרה לעצור את הפגיעה ולמנוע הישנותה. חשוב לנו לראות מעבר לחתכים, מה נמצא מתחת לפני השטח, לכן אנו מקשיבים לבני הנוער ולומדים את מצוקתם, מלווים אותם, ובמקרה הצורך מפנים להמשך טיפול חיצוני.

חיתוך עצמי הוא תופעה קשה, אך חשוב להבין שמדובר בסימפטום. המצוקה הנפשית והטראומות האישיות עמן מתמודדים בני הנוער, הן הקושי האמיתי.

נעמה עזרא עובדת בתחום מרכזי הנוער של עמותת עלם. העמותה מקיימת בימים אלו מבצע התרמה