יום הורים מפתיע במיוחד

מי היה מאמין שכבר הגענו לרגע הזה בשנה - ימי תלמידים-הורים של חודש מאי, ממש רגע לפני שהשנה מסתיימת. בתי ספר שונים מקיימים ימי תלמידים-הורים במתכונות שונות. יש כאלה הנפגשים רק עם ההורים ללא הילדים, יש שנפגשים יחד ורק המורה מדברת, יש כאלה המחלקים את השיחה בין המורה לילד ועוד כל מיני אפשרויות.

כל שנה אני מתלבטת. יודעת שלהורים חשוב מאוד לשמוע ממני איך בנם או בתם בבית הספר ומצד שני גם חשוב להם לשמוע מה ילדם מרגיש וחושב. איך עושים את האיזון הנכון? איך משתפים בצורה מדויקת את מהלך היום, הכישורים, היכולות, ההצלחות והקשיים של הילד ועדיין עושים זאת בצורה בה כל הנוכחים בשיחה יכולים להשתתף? השנה, נראה לי שפיצחתי את העניין (ותודה לרונית שושני שדה הנפלאה על החשיבה המשותפת).

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

כמו בכל שנה, השלב הראשון היה שכל אחד מילדי הכיתה מילא על עצמו דף משוב. על אותו הדף ועם עט בצבע אחר, מישבתי אותו אני. אחר כך ישבנו לשיחה אישית בה עברנו על דף המשוב ואת השיחה שהתנהלה בינינו תיעדתי. את הדף הזה - הדיווח על תפקוד חברתי, התנהגותי ולימודי של הילד - נתתי להורים ביום תלמידים-הורים.

הכנה למפגש

ערכנו סימולציה בכיתה. עשינו מפגש "כמו", כך שהילדים ידעו איך תראה הפגישה ויוכלו להתכונן אליה. אחר כך, הם התבקשו לשתף את ההורים כיצד תראה הפגישה, כך שגם ההורים יגיעו קצת יותר מוכנים. בנוסף, שלחתי מייל להורים בו שיתפתי אותם בכך שהם יתבקשו להיות פעילים במפגש ומוזמנים לחשוב על שאלות שירצו לשאול אותי ואת ילדם.

ידעתי שגם הישיבה שלנו צריכה להיות שונה, לכן פרסתי את השטיח הכיתתי ועליו הנחתי שישה קלפים כשעל כל קלף צבעוני כתבתי שאלה אחרת. מרבית ההורים התיישבו על השטיח בשמחה ואפילו חלצו נעליים, מי שהעדיף שלא, קיבל כיסא. בחרתי שש שאלות שמקיפות את כל הנושאים הכתובים בדף המשוב עליו ענו הילדים. על מנת שהילדים לא ירגישו שזה "ראיון", כל אחד מהמשתתפים - אמא/אבא, ילד/ילדה ואני היינו צריכים להרים קלף בתורנו ולענות על השאלה.

לטורים הקודמים:

- התלמידים יצאו מבית ספר כדי ללמוד

- הברכה ששינתה את כל האווירה בבית הספר

- השיטה שעזרה לתלמידים להתגבר על הפחד מחיסונים

הנה השאלות: מה מעניין אותך? במה אתה מרגיש שאתה טוב? במה תרצה להשתפר? איזה ספר קראת לאחרונה? מה אתה אוהב לעשות עם החברים שלך? ואיך אתה פותר תרגילים בחשבון? המפגש היה מרתק. הילדים וההורים למדו ברבע שעה כל כך הרבה דברים חשובים אחד אודות השני, ואני משערת שגם אודותיי.

על התשובה "במה תרצה להשתפר?" התשובה הרווחת בקרב ההורים הייתה - "לפנות יותר זמן איכות לבילוי עם הילדים" או "להיות יותר סבלניים כשאנחנו חוזרים הביתה מהעבודה". על השאלה "במה אתם מרגישים שאתם טובים?" היו ילדים ששיתפו שהם מרגישים טובים בלהיות אחים, בעזרה לחברים, בכדורגל, יצירה וגם במקצועות הלימוד.

לשאול שאלות פתוחות

כמה חשוב לדעת לזהות במה אנחנו טובים ולהגיד זאת. זה לא דבר שבא לנו בקלות. ראיתי כמה הורים שממש התקשו עם השאלה או אפילו היו נבוכים מלענות עליה אז הילד שלהם עזר - אמר להוריו מה מהמעלות שלהם: "את מבשלת טוב", "אתה ממש מצחיק", "את טובה בלעזור לאנשים", "את אמא ממש טובה".

כמה חשוב שנדבר עם הילדים, תמיד, בכל גיל. שנשאל אותם שאלות פתוחות, כאלה המזמנות שיחה ומאפשרות לנו ללמוד משהו עליהם, עלינו ולחשוב יחד איתם איך הם יכולים לגדול ולצמוח.

נותרו עוד פחות מחודשיים לשנת הלימודים הנוכחית אבל עוד כמה שנים טובות לילדיכם ללמוד במערכת החינוך. אתם ההורים, מקבלים "דיווח" במפגש עם המורה אבל חשוב שתסתכלו מעבר לדיווח - איזה מן ילד הוא הילד שלכם? האם הוא חברותי? חברתי? יוזם? סקרן? יצירתי? עקשן? יסודי? מה הוא אוהב ללמוד? מה קשה לו? במה הוא צריך את עזרתכם? השיחה עם המורה היא 10-15 דקות אבל חשוב שתמשיכו אותה גם בבית.

מזמינה אתכם לנסות ולעשות מפגש דומה בבית עם ילדיכם, כשכל בני המשפחה מוזמנים להשתתף. בטוחה שתגלו שעם כמה שאלות פשוטות, אפשר לגלות עולם ומלואו.

הכותבת היא מחנכת כיתות א'-ב' ובעלת הבלוג מורה בפיג'מה