ההיריון שהפחיד אותי אחרי שבני מת בגיל חודש
"יש ציפייה שמעכשיו הכול יהיה יותר טוב כי יש 'תינוק חלופי'. למרבה הצער זה לא קסם ובהחלט לא תחליף. עדיין יש את החור הענק בלב שהופיע ברגע שהילד שלי מת". אב מאוסטרליה שיתף בפייסבוק על השילוב בין שמחה לעצב עם התרגשות ופחד, ברגע שחווים לידה אחרי אובדן ילד
"אני זוכר שגילינו שאנחנו בהיריון שוב, אחרי שאיבדנו את ריילי. זו הייתה חוויה סוריאליסטית. אתה חושב שהרגע הזה יהיה הרגע המאושר בחייך אבל הוא לא. בגלל שאיבדתי ילד זה היה אחד מהרגעים הכי מפחידים ומבהילים שחוויתי - מה יקרה אם גם הפעם ישתבש משהו? איך נתמודד עם זה?", כך שיתף גרג יוז, בלוגר מאוסטרליה, בעמוד הפייסבוק שלו. עוד הוא כתב - "רציתי לחוות את כל ההתרגשות והשמחה מתקופת ההיריון אבל למרבה הצער לעיתים קרובות גם דאגתי שמשהו ישתבש".
ליוז ואשתו יש שתי בנות - אוליביה בת השש ולוסי בת השנה. בנם השני, ריילי, מת באופן טרגי כשהיה בן 32 ימים בלבד. "כשריילי היה בן שלושה שבועות התחילו לו תסמינים של נזלת, שיעול וחוסר תיאבון", הוא מספר. "כשהיה בן 27 ימים הוא אושפז ואחרי חמישה ימים מת לאחר שהמצב הבריאותי הסתבך".
מה גרם לך לחשוף את הקושי והתחושות הלא פשטות בעקבות האובדן?
"החלטתי לחלוק את הסיפור שלי על צער וגידול ילדים אחרי אובדן עם כל הרגשות שהגיעו עם זה, בתקווה שאעזור להורים אחרים שאולי נמצאים במצב דומה כדי להרגיש בטוחים יותר לדבר על הסיפור שלהם ולהתמודד עם הצער שלהם. בעקבות חשיפת הסיפור שלי כמה אבות הרגישו בנוח לשתף ולדבר על הכאב שלהם בעקבות אובדן ילד. אני חושב שגברים במיוחד מפנימים את האבל ולעיתים קרובות מתנהגים כאילו הדבר מעולם לא קרה וזה כמובן לא בריא. אני רוצה שאבות ירגישו מספיק בנוח להיות מסוגלים לדבר על מה שקרה להם".
יוז משתף בעמוד הפייסבוק שלו על המשפחה, ההורות ועל החיים אחרי אובדן בנו. חשוב לו לספר את הסיפור המשפחתי שלו, ולדבריו התגובות הכי מרגשות מגיעות מהורים שאיבדו ילד והרגישו הזדהות והקלה עם הפוסטים שהוא כותב בנושא. "אני חושב על כל מי שאיבד ילד", כתב בפוסט. "יש ציפייה כזאת שמעכשיו הכול יהיה הרבה יותר טוב כי יש 'תינוק חלופי'. למרבה הצער זה לא קסם ובהחלט לא תחליף. עדיין יש את החור הענק בלב שהופיע ברגע שהילד מת, אבל יש את הנס הקטן הזה לטפל בו, וזה קשה, מלחיץ, מרגש ומדהים בו זמנית".
אנשים לא תמיד יודעים מה לומר להורים שאיבדו ילד. מה המלצתך?
"זה כל כך מאתגר להשיב על השאלה הזאת כי כל אחד מתמודד עם יגון באופן שונה. אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא לא לכפות עליהם שיחה על הנושא אם לא נוח להם לדבר על זה. אנשים שלא חוו אובדן כזה לא באמת מסוגלים להבין ולהזדהות עם הנסיבות של החברים שלהם אבל רק על ידי דיבור על החיים ועל אובדן הילד אותם הורים יצליחו להתמודד עם תהליך האבל. נסו להראות עניין ולא להתעצבן או לקחת אישית אם הם נסערים או רגישים יתר על המידה".
עוד בערוץ הורים:
- מה הילדים באמת לומדים בבית ספר
- "תפסיקו לשאול איך לא עלו על זה בבדיקות"
במה האובדן של ריילי שינה את ההורות שלך?
"אני בהחלט זהיר יותר מאז שאיבדתי ילד. אני חושב שאחד השינויים הגדולים ביותר הוא העובדה שאני פתאום מרגיש פגיע יותר לכל דבר. הורה לעולם לא חושב שהוא יקבור את הילד שלו אבל ברגע שזה קורה מודעים יותר לסיכונים וכבר לא מרגישים חסינים לכל דבר.
"יש ימים שאני חושב עליו כל הזמן ויש ימים שפחות אבל אין יום שעובר מבלי שתחלוף במוחי מחשבה עליו. ההתמודדות שלי היא דרך כתיבת הפוסטים ושיתוף מהזמן שהיה לנו איתו והגעגוע. לפעמים אני מדבר איתו, למשל כשאני לבד באוטו ומרגיש עצוב. אולי אני נשמע קצת משוגע אבל זה בהחלט עוזר".
יוז מדגיש שלדעתו חשוב לא להפנים את הרגשות להתמודד עם האובדן. "אמנם כל אחד מתמודד אחרת ומגיב באופן שונה אבל הדבר הכי טוב שהורים שחוו אובדן יכולים לעשות לעצמם הוא לפנות לעזרה מקצועית, קבוצות תמיכה או שיחות עם אנשים אחרים שעברו את זה. ככל שאתה פתוח יותר, כך קל יותר למצוא את מנגנוני ההתמודדות שעובדים בשבילך. הורה שעבר משבר כזה צריך לטפל בו ולא להדחיק".
לפנייה לכתב/ת 
