איך מגיבים ל"בא לי" של הילדים?
הילדים לומדים מהר מאוד את צמד המילים "בא לי", ועם הזמן יש תוספות של טון כועס והבעת פנים זועפת. אפשר ללמד אותם לבקש בנימוס, גם בגיל צעיר, ובעיקר לא לעמוד דום על כל בקשה שלהם. כמה עצות שיעזרו לכם בפעם הבאה ש"בא להם" משהו
בשנים האחרונות צמד המילים "בא לי" שגור בפי ילדי ישראל ואף נמצא שהוא בין המילים הראשונות אותם רוכשים הפעוטות. כאשר הילד קטן, פונה אלינו ואומר למשל "בא לי מים" אנו מתמלאים אושר על כך שהוא מביע את עצמו ומיד רצים למלא את בקשתו בשמחה.
מהר מאוד מתווספים לצמד המילים "בא לי" גם טון כועס והבעת פנים זועפת. כהורים אנו רוצים למלא את בקשות הילד. חשוב לנו שהוא יהיה מסופק ולעיתים אנו אף נוטים לחשוב שאם נמלא את כל בקשותיו הוא יהיה מאושר. זוהי כמובן תפיסה מוטעית.
בתקופה בה מהללים את גישת "הילד במרכז" קם דור שלם של ילדים שבטוחים שכל מה שהם רוצים הם צריכים לקבל ("בא לי שוקולד", "בא לי לראות טלוויזיה"). במקרים רבים ההורים מסייעים להם לחשוב שהתפיסה הזו נכונה כי הם ממלאים אחר הבקשה מבלי לשים לב לדרך בה הילד פונה אליהם.
כאשר הילד פונה אלינו ופותח את הבקשה ב"בא לי" הוא למעשה יוצא מנקודת הנחה שהכול מגיע לו. "בא לי" נאמר בלשון ציווי, ואם נחשוב על זה לעומק עלינו לשאול את עצמנו איך הגענו למצב שבו הילד מצווה עלינו?
קראו עוד:
- היום שבו אימא הפסיקה להיות השעון הדובר
- יש מה לעשות עם קשיים חברתיים של ילדים
- לעשות שינויים בחיים - ואפילו ליהנות מזה
אם חשבנו על זה ואנחנו לא מרוצים מיחסי הכוחות עלינו לפעול במהרה ולנסות למנוע את דרך הפנייה הלא מנומסת הזאת, אך לפני כן עלינו להיות כנים עם עצמנו ולבדוק האם אנחנו משתמשים בביטוי בעצמנו, כמו למשל - "בא לי לאכול עכשיו" או " בא לי לישון". במקרה הזה עומדות בפניכם שתי אפשרויות: הראשונה היא להפסיק לומר "בא לי" בעצמכם כי הרי אתם משמשים דוגמה. האפשרות השנייה היא במידה וקשה לכם להפסיק ולהשתמש בצמד המילים הזה, דרשו מהילד להוסיף מילה נוספת "בבקשה" והכול יראה אחרת, למשל: "בא לי בבקשה לאכול". פתאום זה נשמע נחמד יותר ופחות מאיים ומצווה.
לא מקבל כל מה ש"בא לו"
מה קורה אם הילד מבקש בנימוס ואתם מסרבים לבקשה שלו? צפוי שהוא יכעס ויתרגז ואולי גם יפגין התקף זעם. ידיעה זו גורמת להורים רבים להימנע מלסרב לבקשה של הילד כי הניסיון לימד אותם שסירוב עלול להוביל לסופת צונאמי בבית. חשוב שנלמד את הילד שלנו להתמודד עם סירוב. זוהי מיומנות חברתית חשובה ביותר וילד צריך לדעת להתמודד עם סירוב גם אם הוא מאוד מתוסכל באותו הרגע.
איך נסייע לילד להבין שהוא לא יכול לקבל את כל מה שבא לו?
1. שיחה: הקפידו על פנייה ובקשה מנומסת. ערכו עם הילד שיחה בזמן רגוע והסבירו לו שאתם לא תמלאו אחר בקשות שלו כאשר הוא יפנה אליכם בטון לא מכבד.
2. חזקו בקשה מנומסת: למדו אותו שלא כל בקשה מנומסת תענה בחיוב, כלומר אתם לא חייבים לתת לו את מה שהוא רוצה רק כי הוא ביקש בצורה מנומסת, אך חזקו את דרך הבקשה - "אני שמחה שבקשת בנימוס".
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק של ynet הורים
3. אל תמהרו לתת תשובה: אל תגיבו מהר. קחו לעצמכם כמה שניות לחשוב אם שווה לסרב או שאין לכם בעיה עם הבקשה שלו. במקרים רבים הורים מסרבים ולאחר כמה דקות בהן הילד צורח, בוכה וזורק את עצמו על הרצפה, הם משנים את דעתם. במקרה כזה הילד לומד ששווה לו להפעיל מניפולציות כאלה.
4. נמקו את הסירוב: אם בחרתם לסרב לבקשה של הילד חשוב שתסבירו לו מדוע זה לא אפשרי, למשל: "אתה הולך לישון וכבר צחצחת שיניים לכן אי אפשר לאכול עכשיו שוקולד". נימוק מסייע לילד להבין שיש סיבה וערך שעומד מאחורי הסירוב שלכם.
5. גלו אמפתיה לתסכול: אם ילדכם הורגל לפנות בציווי "בא לי" ולקבל לרוב את מה שהוא רוצה, סביר להניח שהוא יהיה מתוסכל מהסירוב שלכם והניסיון לשנות הרגלים. חשוב שתגלו אמפתיה לתסכול ותאמרו לו שאתם מבינים שקשה לו, שהוא מתוסכל אבל עליו ללמוד להתמודד. בחיים לא כולם ימלאו אחר בקשותיו. עם הזמן, ולאחר שילמד לבקש בצורה מנומסת, הוא גם יחווה אירועים חיוביים וישכח מההרגל הישן לומר "בא לי".
הכותבת היא מנתחת התנהגות ומדריכת הורים וצוותי חינוך
לפנייה לכתב/ת 
