כשעיכוב התפתחותי דורש בדיקה רצינית
לא כל עיכוב התפתחותי של הילד הוא סימן לאוטיזם, אבל חשוב לשים לב בשנים הראשונות שהוא מפתח את היכולות שלו בהתאם לגילו. מתי בכל זאת כדאי לפנות לרופא?
בישראל ישנם כ-330 אלף אנשים המוכרים כנכים בדרגות שונות. שיעור המאובחנים עם אוטיזם בקרבם נמצא בעליה חדה ומתמדת. האם כל עיכוב התפתחותי יאובחן כאוטיזם? מגיל אפס ועד שלוש התפתחות הילד מהירה מאוד והשינויים רבים וניכרים. הילד מתפתח הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה קוגניטיבית. קצב ההתפתחות שונה מילד לילד ומסביבה אחת לאחרת.
טוב יהיה אם ההורים יכירו את רצף ההתפתחות הגילאית וידעו לעקוב מקרוב אחר התפתחות ילדם. אצל ילדים בעלי התפתחות תקינה נראה תהליך רציף של למידה ורכישת מיומנויות תואמות גיל. אצל ילדים אשר יאובחנו בהמשך עם אוטיזם נראה בדרך כלל איחור ואף דילוג על רכישת מיומנויות מסוימות.
מתי לפנות לרופא?
בשנת חייו הראשונה של התינוק נצפה לראות התפתחות מוטורית מהירה: תנועות ידיים, היפוך, זחילה, ישיבה ועמידה נעזרת. תינוקות המגלים פאסיביות יתר ואינם רוכשים את הנדרש או במקרים בהם לתינוק טונוס שרירים נמוך (היפוטוניה), נכון יהיה להיוועץ בפיזיותרפיסט. ברבים מהמקרים מדובר בעיכוב בלבד אשר אינו יתפתח ואינו ישאיר "סימנים" לחייו הבוגרים של התינוק.
לעומת זאת, עיכוב תקשורתי-חברתי יצריך לרוב בדיקה יסודית. בשנות החיים השנייה והשלישית מפתח הילד את יכולות התקשורת המילולית והבלתי מילולית שלו, מגיב לנעשה בסביבה ומגלה עניין באחר. ילדים שהתפתחותם תקינה מפתחים בשנים הללו שפה. בהתחלה מילים בודדות ולאחר מכן משפטים בני כמה מילים. גם בתחום מיומנויות המשחק נצפה לקפיצת מדרגה. המשחק הדמיוני והמשותף יתחיל להתפתח כמו גם יכולת החיקוי של פעולות פשוטות מהמבוגרים כדוגמת אופן שימוש בכפית .
לעומתם, ילדים עם עיכוב התפתחותי עשויים להתקשות ברכישת המיומנויות, לפתח שפה חד מילית, להתעניין במשחקים מסוימים ובהם בלבד, ולגלות נטייה למשחק עצמאי ללא שיתוף חבר או הורה. להורים המזהים דפוסי התנהגות שאינם תואמי גיל ו/או עיכוב מתמיד ברכישת אבני הדרך ההתפתחותיות מומלץ יהיה לשתף בכך את רופא ההתפתחות ולהישאר במעקב.
קראו עוד:
- התפתחות ילדים: אולי הוא לא שומע טוב?
- "גידלתי ילד עם אוטיזם כשעוד לא ידעו מה זה"
- הילד לא אומר "אמא": צריך לגשת לאבחון?
אבחון בגיל שנה וחצי
על אף האמור, חשוב לזכור כי לא כל איחור התפתחותי יתפתח לכדי אבחנת אוטיזם. רבים המקרים שבשל בעיות רפואיות מתגלים לכאורה סממנים מדאיגים (נוזלים באוזניים לדוגמה עשויים לעכב את רכישת השפה) הנפתרים מאליהם בחלוף הזמן והטיפול. בכדי לקבל את האבחנה יש לענות על מספר רב של קריטריונים גם יחד ומאבחנים דקדקנים יבדקו את הילד בסביבות משתנות, בזמנים שונים וייקחו בחשבון גם את חוות דעתם של הוריו ומטפליו של הילד המכירים אותו היטב.
כאמור, שיעור המאובחנים עם אוטיזם נמצא העלייה מתמדת לאורך השנים. לפני כ-25 שנים יחס המאובחנים עמד על 1:250 לידות. על פי הנתונים המעודכנים של הרשות לפיקוח ומניעת מחלות (CDC) עומד שיעור המאובחנים כיום על 1:68, כאשר בנים מאובחנים פי 4 מאשר בנות. במקביל לעליית שיעור המאובחנים חלה ירידה מתמדת גם בגיל האבחון. כיום ניתן לאבחן כבר בגיל שנה וחצי ובמקרים מסוימים (כמו אח/ות לילד מאובחן במשפחה) אף קודם.
הסיבות לעלייה המתמדת
לא מכבר פרסם משרד העבודה והרווחה נתונים המצביעים על גידול של למעלה מ-300% בכמות המאובחנים בישראל, כאשר בשנת 2007 חיו בארצנו פחות מ-4,000 איש מאובחנים ובסוף 2016 מעל 14 אלף. נתון מעניין נוסף שפרסם המשרד הוא כי באזור המרכז קיים ריכוז גבוה יותר של מאובחנים ביחס לאוכלוסייה לעומת הצפון והדרום. הנה כמה סיבות העשויות להסביר את הגידול החד:
1. הרחבת גבולות האבחון: ספר האבחון הפסיכיאטרי (DSM-5) מתעדכן ומשתנה מעת לעת, גבולות האבחון מתרחבים ומשתנים בהתאם. לקויות שונות, אשר בעבר אינן נכללו תחת הגדרת האוטיזם מופיעות כיום תחת הגדרה זו. ילדים שהוגדרו לפני כשני עשורים כ"מוזרים" או בעלי "התנהגות שאינה נורמטיבית" ייתכן ויכללו תחת הגדרת האוטיזם. בנוסף, חל שינוי עם השנים גם בחידוד האבחנה של מהי לקות התפתחותית.
2. סל שירותים נרחב: המאובחנים עם אוטיזם זכאים כיום לסל שירותים רחב מטעם המדינה, החל ממעון יום שיקומי בו אנשי צוות פרא רפואיים המתמחים בטיפול בלקות, המשך בקצבה חודשית וכלה בדיור מוגן לבוגרים. סל השירותים גרם לאוכלוסיות שונות לבצע את האבחון ולקבל את ההכרה הרשמית על ידי הרשויות. גם סל הזכאות לטיפולים מטעם קופות החולים רחבה יותר למאובחנים באופן רשמי.
3. תסמונת הלידה המאוחרת: מחקרים מצאו כי לגיל ההורים השפעה על סיכויי אבחון ילדם, גברים מבוגרים (בגיל 40+) נמצאו כגורם מסכן משמעותי יותר מאשר הנשים. בנוסף, ילדים שנולדו לאחר הפריה חוץ גופית נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות באוטיזם.
4. מודעות גוברת: המודעות וזמינות המידע כיום גבוהות משמעותית מבעבר, הן של ההורים אשר ערים לאבני ההתפתחות של ילדיהם והן של הסביבה ואנשי המקצוע. כיום ההורים והסביבה החינוכית בודקים יותר, חוקרים יותר ולא נמנעים להמליץ לגשת לאבחון ולדעה נוספת. הגברת המודעות חלה גם בקרב אוכלוסיות שהיו נמנעות מכך בעבר.
בניגוד לדעה הרווחת בקרב חלקים נרחבים בציבור, לא נמצא קשר מוכח בין מתן חיסוני הינקות לבין אבחון האוטיזם, כך גם בעניין זיהום האוויר וחשיפה לרעלים שונים באמצעות מזון.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כשמסתכלים על גרף האבחון לאורך השנים אין ספק שיש מקום לדאגה. כשנוברים מעט בגורמים וחוקרים את הסיבות נוכחים כי לפחות חלק מהעלייה מקורה בזווית הראיה. עם זאת אין להתעלם לגמרי מהמספרים האבסולוטיים ושכיחותם ההולכת וגוברת של ילדים ומבוגרים עם אוטיזם בסביבתנו.
אין לדעת מה צופן לנו העתיד, האם יגיע היום בו ניתן יהיה לאבחן אוטיזם בבדיקת דם פשוטה או אפילו בשלב ההיריון. כך או כך לעליית השכיחות גם יתרונות כמו הכרת האחר, שילוב בחברה, חינוך לסובלנות ועוד.
הכותבת היא מנתחת התנהגות מוסמכת, דוקטורנטית בחוג להפרעות תקשורת באונ' אריאל, מייסדת ומנהלת בית ליאור - מרכז ללימוד טיפול התנהגותי (ABA)
אוטיזם - חשוב לדעת:
לפנייה לכתב/ת 
