מה הקשר בין ספורט והצלחה בלימודים?
מחקרים מראים שפעילות גופנית משפיעה על התקדמות בלימודים אך הצלחה בלימודים אינה אומדן להצטיינות בספורט. מה בכל זאת כדאי לעשות כדי לעזור לילד למצוא את האיזון הנכון ולהצליח בתחומים שהוא אוהב?
מחקר שנערך לפני מספר שנים בהולנד עקב אחרי ילדים בבית הספר ששהו ושיחקו בחצר בעת ההפסקה. החוקרים בחנו את הילדים אשר מנצלים את ההפסקה למשחקים ופעילות גופנית לעומת אלו שבחרו להעביר את הזמן מול מסכי הסמארטפון. המדענים שאבו נתונים ממחקרים קודמים וביססו את המחקר על 12 אלף משתתפים בגילאי 6-18, ובחנו את הקשר בין פעילות גופנית להישגים לימודיים באמצעות ניסויים אקטיביים ותצפיות.
שכלול הנתונים הוליד ראיות חזקות וחד משמעיות המצביעות על קשר ישיר וחיובי בין עיסוק בפעילות גופנית ומשחקים, להתקדמות בלימודים של התלמידים. ממצאי המחקר תואמים ממצאי מחקרים רבים אשר הצביעו על ההשפעה המיטיבה של פעילות גופנית על רווחה נפשית, מצב רוח ואף הצלחה בעבודה. אך נשאלת השאלה, האם ההשפעה היא גם הפוכה? האם הצלחה בלימודים או בתחומי עיסוק אחרים יכולה לשפר הישגים בספורט?
סריקה מהירה של מאמרים מהשנים האחרונות בארץ ובחו"ל משקפת כי מרבית העיסוק בקשר בין הצלחה בלימודים והצלחה בספורט היא חד כיוונית: השפעת הספורט הינה על הלימודים ולא להפך.
מחקרים בארה"ב, אשר בודקים את הקשר וההשפעה של הצלחה בלימודים על הצלחה בספורט, עוסקים בעיקר בכך שהישגים לימודיים גבוהים בתיכון משפיעים על גובה המלגות למימון לימודים של ספורטאים, כלומר הישגים לימודיים גבוהים יאפשרו קבלה למוסדות השכלה גבוהה ברמה גבוהה, מלגות מחיה גבוהות ומכאן חשיפה לעיסוק ספורטיבי ברמה הגבוהה ביותר.
קראו עוד:
- האימון הגופני שמתאים לילדים עם הפרעות קשב
- לשדרג את ההורות: 7 סיבות שיגרמו לך לצאת לאימון
- הפעולה שתעזור לבת שלך לשפר יכולות
למעשה, בארה"ב בתחום הכדורסל קיימת אמירה ברורה: הדרך אל ה-NBA , ליגת העל בכדורסל, עוברת דרך ליגת הקולג'ים, מכיוון שגיוסים ל-NBA נעשים מתוך ליגת הקולג'ים. אמירה זו משקפת תפיסת עולם הקושרת בין השכלה, הישגים לימודיים והצלחה ספורטיבית. בנוסף, במחקרים ומאמרים רבים בארה"ב, ישנה התייחסות לכך כי מעבר לנושא "המלגות" חשיבות העמידה בדרישות לימודיות היא בהיותה "רשת ביטחון" והכנה ל"יום שאחרי" החיים אחרי העיסוק המסיבי בספורט מבחירה או מכורח (פציעה למשל).
פיתוח יכולות שונות
במדינות אחרות האמירות הן פחות ברורות, כמו גם בסוגי ספורט אחרים. עדיין בעולם, ישנם ספורטאים ש"נושרים" ממערכות החינוך הפורמליות, תיכוניים לרוב, על מנת לעסוק בספורט בלבד.
נראה כי תופעה זו הולכת ומצטמצמת, בעיקר לנוכח מחקרים שמצביעים שוב ושוב על כך כי אחוז ספורטאי הנוער העוסקים בהמשך כבוגרים בספורט מקצועי נמוך במידה משמעותית, ביחס למה שמקובל לחשוב. ישנם תחומים כמו כדורגל למשל, בהם למעשה רק 1% בלבד מהילדים שהחלו לשחק בגיל צעיר הופכים להיות שחקנים מקצועיים, המתוגמלים כספית.
האם הצטיינות לימודית, נגינה או אומנות יכולים לשפר הישגים ספורטיביים? מכיוון שלא מצאנו מחקרים בנושא, נשאר למעשה להניח: במגמות מוזיקה בבתי ספר שונים לומדים תלמידים המרחיבים גם לימודי פיזיקה. במגמות ספורט רבות ניתן להרחיב היום לימודי מתמטיקה ומדעים, וישנם גם מסלולי לימוד "רב תחומיים", קרי, גיוון ועיסוק במספר תחומים בו זמנית, על פני ההתמקדות שהייתה מקובלת בעבר.
גיוון מאפשר פיתוח יכולות שונות שמשרתות את הילד בכל תחומי חייו: למידת הנדסת המרחב למשל יכולה לפתח ראייה מרחבית, תורמת ללימודי פיסיקה, אך יכולה להשפיע גם על צורת הסתכלות במגרש או באולם. מכאן שהשקעה בלימודים ופיתוח יכולות מעבר לספורטיביות יכולים ככל הנראה לתרום גם לספורטאים ומדובר למעשה בדו כיווניות ולא חד כיווניות המשתקפת במחקרים ובמאמרים.
פעילות ספורטיבית תורמת לכלל הלומדים בשיפור הרגשתם הכללית ואף בלימודיהם. הצטיינות בלימודים לא יכולה להפוך את מי שאינו ספורטאי למצטיין ספורטיבית.
לשם הצטיינות בספורט יש צורך בתכונות מסוימות שהן הכרחיות כמו: אישיות מתאימה, גנטיקה (לדוגמה, הרמת משקולות, משחקי כדור, אתלטיקה קלה וכדומה), אך מצטיינים בספורט נראה, כי יתכן מאוד, שיתרמו גם ספורטיבית מהצלחתם בלימודים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
נקודה חשובה לציון היא הפרעות למידה וקשיי קשב וריכוז. עיסוק בספורט (במיוחד זה המתאים ביותר לשיפור המצב פעילות אירובית בדופק גבוה יחסית, אימונים אנאירוביים מותאמים, עיתוי הפעילות הגופנית בסמוך ללימודים הריאליים וכדומה) יקל על ילדים הסובלים מליקויי קשב ברמות שונות. זאת לעומת אותם ילדים הסובלים מאותן הפרעות קשב ואינם עוסקים בפעילות גופנית כלל.
עידוד ילדים לעסוק בפעילות ספורטיבית הוא דבר חשוב. ישנם ילדים בעלי תכונות מתאימות וכישרון בספורט מסוים, אך בשל העובדה שלא התנסו בספורט איש אינו מודע לכך (כולל הם עצמם), ומכאן אפשרות להחמצה של ממש. חשוב לזכור, שלעיסוק בפעילות ספורטיבית חובבנית ומקצועית חשיבות והשפעה רבה על הילדים והמבוגרים בכל מעגלי החיים.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה ומנהל קורסי הכשרה לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט.
דגנית גלסמן היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט.
דרכים לעידוד למידה אצל ילדים:
לפנייה לכתב/ת 
