שתף קטע נבחר
 

אם לילד על הספקטרום: "יצאתי מארון האוטיזם"

"חששנו, בכינו, לא ישנו, נשמנו עמוק ואמרנו לבננו את האמת. הצעד הזה בו אתה מקבל את עצמך ובאומץ מכריז - זה אני, הוא הצעד הראשון בדרך שבסופה גם תוכל לקבל את האחר". אורלי גביזון-גרין בטור מיוחד ליום המודעות לאוטיזם

היום, ה-2 באפריל, הוא יום המודעות לאוטיזם. איתי שלנו, בן 9.5, על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה. אז מה אני רוצה בעצם להגיד לכם בזה? שתהיו טובים לאחר? שתקבלו את השונה? כן, אבל לא היום. היום אני רוצה לספר לכם על הארון. לכל אחד יש ארון, בו הוא מחביא את סודותיו האפלים והכמוסים ביותר.

 

לרוב היציאה מהארון מיוחסת להצהרה על נטיה מינית מסוימת, אך מבחינתי היציאה מהארון היא תהליך בדרך לשחרור ולחופש. היא המקום שבו אתה מסתכל בלבן של העין על המקומות הקשים, המפחידים, המשתקים בחייך ואומר לעצמך שאני יכול להם. זהו השחרור האמיתי.

אורלי גביזון-גרין ובנה (צילום: אלבום פרטי)
"היציאה מהארון היא תהליך בדרך לשחרור ולחופש"(צילום: אלבום פרטי)

יצאתי מארון האוטיזם כמעט באותו הרגע בו נכנסתי אליו, אבל בחודשיים האחרונים ובתהליך מבוקר הוצאנו גם את איתי שלנו מהארון. מעולם לא הסתרנו את עובדת היותו של איתי על הספקטרום אבל חלק מתהליך החשיפה שלו חייב חשיפה גדולה שלנו. התחלנו בערב בבית, בו עמדנו מול כל הורי הכיתה, הסברנו להם, חשפנו בפניהם את הקשיים ושתפנו אותם בפחדים, בהצלחות, בחיים שלנו כמשפחה.

 

קראו עוד:

אוטיזם: סימנים מקדימים שכדאי להכיר

"גידלתי ילד עם אוטיזם כשעוד לא ידעו מה זה"

"ילדים עם אוטיזם לא יודעים לשקר"

 

זה המשיך בלשבת מול איתי, להסתכל עליו ולספר לו, מתוך ידיעה ברורה שאולי חוזרים אחורה, שאתה מנחית על הילד פצצה ששקולה מבחינתו להפצצה של הירושימה ונגאסקי (כי בואו, אוטיסט זו קללה נפוצה בסרטוני יוטיוב מבית היוצר של יוטיוברים בעלי עשרות אלפי צפיות). ועדיין בחרנו באמת, חששנו, בכינו, לא ישנו, נשמנו עמוק ואמרנו. לא היה פשוט אבל כמה חודשים בתוך התהליך והנה, הוא מדבר על זה עם ילדים, עם הפסיכולוגית, עם הסייעות. למד אפילו למנף את זה לקידום האינטרסים שלו.

 

קודם כל לקבל את עצמנו

למה אני מספרת לכם את כל זה? כי להיות בארון זה בודד, זה חשוך, זה מפחיד. ועדיין, כשהדלת נפתחת ואתה צועד החוצה, הצעד הזה בו אתה מקבל את עצמך ובאומץ מכריז - זה אני, הוא הצעד הראשון בדרך שבסופה גם תוכל לקבל את האחר.

 

היום אני רוצה לבקש מכם, עצרו שניה, חשבו על המקומות האלה שאתם לא מקבלים את עצמכם עד הסוף, לא אוהבים את עצמכם עד הסוף, תהיו אמיצים ותגידו, זה אני! רק מהמקום הזה תוכלו לקבל, להבין ולהכיל את האחר/השונה.

 

קשה לבקש להתחשב באחר, לקבל את האחר, להיות מודע ולשים לב במקום בו אתה לא מקבל את עצמך. אז היום לכבוד יום המודעות לאוטיזם, לכבוד חג החירות, חג האביב או סתם כי בא לכם, קבלו את עצמכם, תאהבו את עצמכם כמו שאתם, תפחדו פחות, תצחקו יותר ועל הדרך תהיו קשובים לשונה, בלי שיפוטיות ובלי ביקורת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
"להיות קשובים לאחר בלי שיפוטיות"
צילום: אלבום פרטי
מומלצים