"את היכולת לשלוט מצאתי באוכל"
כשמורן שבתאי שמעה שהיא נראית כמו "טום בוי" ושאינה רזה כמו אמה היא החלה לפתח הפרעות אכילה. כיום היא מרצה בנושא כדי למנוע מקרים נוספים ויש לה גם מסר להורים כדי שישימו לב: "המחיר שאנחנו משלמים בשל הבושה וההסתרה הוא הרסני"
לשבתאי, מהנדסת תעשייה וניהול בהכשרתה, חשוב לחשוף את הסיפור האישי שלה כדי שהורים ישימו לב לנורות אזהרה. כיום היא מרצה בנושא ובנוסף היא מרתוניסטית הישגית, מאמנת קבוצת ריצה לבני נוער ומורה למתמטיקה בבית ספר האנתרופוסופי.
טום בוי
"היה פער בין הדימוי העצמי-גופני שלי, למה ששידרתי כלפי חוץ", היא מספרת. הערות כגון את 'טום בוי' או "את לא רזה כמו אימא שלך" החלו לקרוא תיגר על תחושת הנשיות שלי ואהבתי לספורט לפתע היה כרועץ. הרגשתי לא נשית, ובמסגרת החיפוש אחר מושג הנשיות, נתפסתי לדמויות נשיות ששמרו על הגזרה.
"רזון התקשר מבחינתי לרוך, עדינות ונשיות, משהו שהיה רחוק ממני. הרגשתי שאהבתי למזון מהווה גורם מרכזי למראה החיצוני שלי שלא סבלתי. מרגע שהתחלתי להרזות והסביבה הבחינה בדבר, מצאתי כוח ועוצמה ביכולת להפחית אוכל".
"במשך שנתיים הצלחתי לתמרן עם ההתנהגות הלא בריאה שלי. כאשר בהתחלה בשל החשש לא להצליח בבגרויות, ביצעתי הפחתה משמעותית באוכל, אך עדיין שמרתי על כמות מסוימת.
"חשוב לציין, כי לא ניתן להפריד בין חשיבה אנורקטית להתנהלות אנורקטית, החשיבה האנורקטית היא אובססיבית ומכרסמת את הנפש לא פחות מהגוף. לכן גם אם במדדים של מסת הגוף, בשנה הראשונה זה עדיין לא היה תת משקל, ההתעסקות האובססיבית והרצון להפחית ארוחות התיש פיזית ונפשית".
"הבנתי שמשהו לא בסדר"
שבתאי לא רוצה לציין דוגמאות לתפריט יומי שהיה לה באותם ימים כדי שבנות לא ישאבו רעיונות אבל היא מספרת שהיו מעורבים הרבה דיאט קולה ומסטיקים במהלך היום לשם השקטת הרעב. "היצירתיות כיצד להסתיר תפריט אכילה היא גבוהה בקרב מי שסובל מהפרעות אכילה", היא מציינת.מה היה הקושי הכי גדול באותה תקופה?
"אין לי יכולת להגדיר קושי אחד. הנפש והגוף היוו שק חבטות זו של זה, הפיזי השפיע על הנפשי ולהיפך, הנשמה הרגישה קרועה. הבנתי שמשהו לא בסדר, אבל לא יכולתי להפסיק את ההרס הפנימי. הרגשתי תשושה פיזית וכבויה נפשית, רציתי לעצור זאת, אך חשתי שאני מנהלת מאבק פנימי עם קול ערמומי שמכיר את החולשות שלי, קול שנוסך בי ביטחון רגעי במעטפת של שליטה מדומה".
השינוי חל בצבא אחרי שהתקבלה להדרכה. "הגעתי למצב פיזי שאיים על המשך דרכי, החשש לא לצאת להיות מפקדת קורס, עם התחושה שהגוף הפיזי שלי היה על סף קריסה, הובילו אותי לפנות באופן פרטי לעזרה", היא מספרת.
"פניתי למי שהייתה בזמנו ראש מחלקת להפרעות אכילה בבית חולים קפלן - ד"ר שולמית בלנק, אישה שמובילה אג'נדה כה חשובה, על החשיבות בהצבת גבולות לילדים מצד הוריהם, לשם צמיחתם הנפשית הבריאה, והתחלתי תהליך ארוך של החלמה".
קראו עוד בערוץ הורים:
הדרך המקורית שלנו לגרום לילדים לאכול בריא
3 צעדים לחיזוק הביטחון העצמי של ילדיכם
"למה הילד שלי כל כך תחרותי בספורט?"
איזה מסר יש לך להורים שחוששים שהילד או הילדה שלהם עלולים לפתח הפרעות אכילה?
"המסר המרכזי הוא שהמשקל, בין אם רזון קיצוני, או השמנת יתר אינו גורם השורש להפרעת אכילה. האמת הכואבת היא כי הפרעת אכילה תתפרץ במקום שבו תחושת העצמי נמצאת במקומות שפלים.
"הפרעת אכילה היא כמו טפיל הניזון מדימוי עצמי נמוך, משאיפה חסרת תכלית לפרפקציוניזם ומרצון לחוש שליטה בהעדר שליטה. הפרעת אכילה, כמו כל התנהגות לא בריאה, ניזונה מבושה ומהסתרה, והמחיר בהעדר התמודדות, עלול להיות גבוה, הן פיזית והן נפשית.
"יש הפרעות אכילה שלא מביאות לשינויים קיצוניים במראה אך מנהלות את המחשבה ומשבשות את סדר היום. שדה הקרב הפנימי משאיר כאב לב שותת דם, כזה שלא יראה בשום מכשיר רפואי. לכן, יש להעניק לנער או לנערה מרחב בטוח ומאפשר לדבר ולחשוף.
"חשוב להיזהר משיפוטיות, חיפוש אשמים או יצירת פאניקה בשל המצב. ועם זאת יש להיות אסרטיביים ולהבהיר כי אין פה מקום המשתמע לשתי פנים וכי על מנת ששינוי יתבצע יש לקבל עזרה מקצועית".
האם לדעתך מצב של אנורקסיה יכול לקרות לכל נער ונערה?
"זו שאלה שאני מתקשה לתת עליה תשובה חד משמעית, כי אם היו שואלים אותי בגיל צעיר אם אהיה אנורקטית, הייתי מגחכת. יחד עם זאת, ישנם גורמי סיכון מובהקים שנצפו חוזרים בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, כמו סיגול פרפקציוניזם וראיית החיים כשחור ולבן, ילדים שגדלים ללא גבולות, בעלי יכולת סבל גבוהים וכאלו שלא יפנו זעם פנימי החוצה, אלא יעדיפו להפנות זאת כלפי עצמם, עלולים לפנות בסבירות גבוהה יותר להתעסקות בגוף ככלי לשליטה במציאות".
לאילו נורות אדומות צריך לשים לב?
"יש להתייחס למכלול ההתנהגות של הנער/ה, הן בתוך הבית והן מחוצה לו. אי הכנסת אבני המזון עלולה להוביל לשינויים משמעותיים במצב הרוח עם שינויים דרסטיים במשקל, שלאורך זמן עלולים להוביל להתכנסות פנימית, עייפות כרונית ובריחה לשינה.
"שימו לב להימנעות מאירועים הכוללים אוכל, כמו גם שתייה מרובה של משקאות דיאט תוך לעיסה רציפה של מסטיקים המבקשים ליצור תחושת שובע מדומה. הלבוש בדרך כלל יכלול בגדים שמסתירים את הרזון או את השומן. יש נטייה להאכיל את כל העולם ואשתו, אך באורך פלא להיעלם בשעת הארוחה.
"צריך להיזהר מלייחס מידית הפרעת אכילת, ולא לבחון זאת על פי אירוע נקודתי שיכול לייצר משבר חיים. גורם הזמן הינו אינדיקציה - אם לאחר שבוע מהמשבר אין שיפור יש להתחיל ולעקוב אחר ההתפתחות".
כיום את מרצה ומרתוניסטית - ספרי על הדרך הארוכה שעשית
"הדרך למרתון הייתה לידה מחודשת מבחינתי. בתור ילדה, טרם הפרעות ההאכילה, הספורט היה גורם מווסתת עבורי. העובדה שהפסקתי לעשות ספורט בשל הלחץ מהלימודים והרצון לחוש נשית, היוותה חרב פיפיות עבורי. את האנרגיה שנאגרה בתוכי הפנתי להרס עצמי.
"החזרה תחילה לכדורסל חובבני ומשם הכניסה לקהילת הריצה השיבה אותי לחוף מבטחיי, אל המקום בו התנועה משמעותה חיים, התקדמות, נוכחות והשתתפות במשחק החיים".
כך תעזרו לילדים לפתח דימוי עצמי חיובי:
לפנייה לכתב/ת 
