אפשר לשפר את הקשב של הילדים ב-20 דקות
על פי מחקר חדש שבוצע בוינגייט, 20 דקות של פעילות אירובית משפרת את סיכויי ההצלחה במבחן וביכולת הריכוז. החוקרים: "כדאי לאפשר לתלמידים לבצע פעילות גופנית לפני שיעור שבו הם עתידים ללמוד מידע חדש"
הפרעת קשב וריכוז מסוג ADHD מתאפיינת באי-שקט, באימפולסיביות וביכולת מוגבלת של קשב וריכוז. הפרעה זו נצפית בקרב 3%-7% מילדי בית הספר. בעבר הדעה הרווחת הייתה כי ההפרעה מאפיינת את גילאי הילדות וההתבגרות, אך כיום ידוע שההפרעה נמשכת גם במהלך שנות הבגרות המאוחרת אצל 80% מהאנשים הלוקים בה.
אצל סטודנטים הנמצאים בשלב הלימודים הגבוהים, ADHD נחשבת להפרעה השניה הנפוצה ביותר לאחר הפרעת ליקויי למידה. כתוצאה מכך, לסטודנטים עם ADHD ציונים נמוכים לעומת סטודנטים אחרים, ובנוסף לכך משך זמן הלימודים שלהם ארוך יותר, עקב צורך לחזור על חלק מהקורסים.
קראו עוד:
קשב וריכוז: הגיל המתאים לאבחון
"אני הילד שגדל עם הפרעות קשב וריכוז"
הנחיות של גופים בינלאומיים בנוגע להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז ממליצות על שילוב של טיפול תרופתי עם ייעוץ פסיכולוגי-חינוכי. ואכן, קרוב ל-70% מהילדים והמתבגרים צורכים תרופות להתמודדות עם התופעה. בקרב מבוגרים, צריכת התרופות נמצאת בעלייה מתמדת בשנים האחרונות בעקבות עלייה במודעות, וכן בעקבות עלייה בכמות אבחוני התופעה. למרות ההשפעה החיובית שיש לתרופות, רבים מתנגדים לצריכתה, לאור מקרים של תופעות לוואי, כגון: נמנום, אדישות, חוסר תיאבון, כאבי ראש וכאבי בטן.
השפעת פעילות גופנית על תפקודים מוחיים נמצאה במחקרים, שבהם ראו שינויים בזרימת הדם למוח ובכמות החומרים הכימיים המעבירים מידע לאזורים שונים, במהלך ולאחר ביצוע הפעילות. בנוסף לכך, נמצאו עדויות לשינויים במבנה של מערכת העצבים לאחר תקופה של ביצוע פעילות גופנית שגרתית למשך מספר חודשים.
שינויים אלו הובילו לכך, שדיוק ומהירות של ביצוע משימות השתפרו באופן משמעותי. אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שביצעו פעילות אירובית נמצאה ירידה בחרדה, בדכאון ובאימפולסיביות, ומנגד נמצא שיפור בזיכרון לטווח קצר.
במחקר חדש שבוצע לאחרונה במכללה האקדמית בוינגייט בהשתתפות 30 סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז, נבדקה ההשפעה של פעילות אירובית על היכולת לזכור עובדות מתוך סרטון ידע. המשתתפים במחקר הגיעו למספר מפגשים. בשני מפגשים ביצעו פעילות אירובית (ריצה על מסילה נעה) בעצימות בינונית למשך עשרים דקות, ממש לפני הקרנת סרטון ידע (בכל מפגש סרטון בנושא אחר), ובמפגש אחר לא ביצעו כל פעילות גופנית לפני הקרנת סרטון אחר.
המשתתפים מילאו שלושה שאלונים שונים אודות כל סרטון ידע, בשלושה מועדים שונים: מיד לאחר הצפייה בסרטון, כעבור 24 שעות וכעבור שבועיים. הממצאים הצביעו על כך שבמבחן שבוצע שבועיים לאחר הצפייה בסרטון, כשלפניו ביצעו פעילות אירובית, הסטודנטים זכרו יותר עובדות מהסרט, לעומת מספר העובדות שזכרו אודות סרט אחר כשלא ביצעו כל פעילות גופנית לפני כן.
המלצת החוקרים בעקבות מחקר זה היא לאפשר לתלמידים צעירים ומבוגרים לבצע פעילות גופנית לפני שיעור שבו הם עתידים ללמוד מידע חדש. עצימות הפעילות צריכה להיות בינונית, כזו שבמהלכה התלמיד מגביר את קצב הנשימות שלו, אבל עדיין מסוגל לדבר באופן ברור.
יוצאים לפעילות לפני שיעורי בית
המלצות להורים לילדים עם ADHD, לשעות אחר הצהריים, כשעה לפני שהילדים צריכים להכין שיעורים: הפעילות צריכה להיות מבוססות על תרגול של קבוצות שרירים רבות (פעילות אירובית) למשך 30-20 דקות:
- צאו לריצה קלה בחצר. במהלך הריצה הקפידו לנשום בנינוחות.
- צאו לשחק במגרש או בחצר. המשחק צריך לכלול ריצה או קפיצות. אפשר לשלב מסירות וכדרורים עם כדור, כדי להגביר את העניין וההנאה.
- צאו לרכיבה על אופניים בפארק קרוב.
- צאו לשחיה רציפה של 30-20 דקות בבריכה.
- אפשר להשתמש בטרמפולינה (בחדר המשחקים או בסלון), ולכלול קפיצות רצופות עם תנועות ידיים שונות.
- אם הילד צמוד לטלפון החכם, ניתן להוריד אפליקציה של פעילות גופנית רציפה, הכוללת ניתורים, דילוגים, הרמת משקולות וכדומה.
בסיום הפעילות, ולמשך כשעה מסיומה, סממני אי-השקט והאימפולסיות, המאפיינים את התופעה, יהיו פחות בולטים וניתן לנצל הזדמנות זו להכנת שיעורים וללמידה של ידע חדש, בצורה שתאפשר קליטה טובה יותר של החומר ותוביל להצלחה טובה יותר במבחנים.
ד"ר אילת דונסקי, מרצה בכללה האקדמית בוינגייט, עוסקת בחקר ההשפעה של פעילות גופנית על תפקודים קוגניטיביים אצל אנשים. ד"ר אורלי פוקס, המתמחה בתחום תהליכי למידה ויזכרון אצל אנשים עם ADHD, היא ראש מנהל-לומדים דקנט במכללה. במסגרת כנס למדעי הספורט של המכללה, שיתקיים בין ה-10-7 ביוני יערך מושב בהנחייתן, שיעסוק בהשפעת פעילות גופנית על למידה וזיכרון.
לפנייה לכתב/ת 
