טיפול בילדים באמצעות מילים כתובות

לא קל להיות ילד. ילד הוא אדם קטן, שמסתובב בעולם עם הרבה מאוד שאלות, עם תחושה שהעולם ענק לעומתו, ועם מעט מאוד תשובות וידיעות. לפעמים הפער הזה מפחיד, והרבה רגשות שליליים עלולים להיכנס לתוכו - חרדות, פחדים, קשיים חברתיים, תחושה של חוסר מסוגלות, ואת כל אלו ילדים רבים מתקשים להביע במילים.

נכון, אולי לנו, המבוגרים, שטרודים יום ולילה בבעיות אמיתיות, "של גדולים", קל לפעמים לשכוח כמה קשה להיות ילד. הרי מה יכול כבר להיות כל-כך קשה? כל מה שילדים צריכים לעשות זה לשחק, ללכת לגינה, לנסוע לבקר את סבתא או מקסימום ללכת בבוקר לגן או לבית הספר. אין להם דאגות כלכליות, הם לא רבו עם הבוס או עם הקולגה, הם לא צריכים לזכור לשלם חשבונות, להגיע לפגישות, להאכיל משפחה.

קראו עוד בערוץ הורים:

שילוב מנצח - צילומי ילדים וסוסים מהאגדות

ספרים שיגרמו לילדיכם לאכול בריא

מצלמים במסיבות סיום? כדאי שתפסיקו

אבל גם אם זה נראה לנו קצת רחוק בעבר, תחשבו על נפש רכה של ילד, שעוד לא לגמרי התפתחה, תיזכרו כמה אמיתית נראית המפלצת שמתחת למיטה, עד כמה מפחיד החושך, עד כמה מציאותית המחשבה שמישהו ייכנס לחדר שלי בלילה, עד כמה מבעיתה המחשבה ללכת לאיבוד, להיות לבד בעולם.

הנפש שעוד מתעצבת, החוויות המעטות שעברנו (אם היה לנו מזל כמובן), התחושה שכולם מבינים יותר מאיתנו, יודעים יותר מאיתנו, שאנחנו חסרי אונים. הפחד להינטש. הפחד שיצחקו עלינו, שלא יבינו אותנו, שנהיה פחות טובים, שלא יאהבו אותנו. שלא יהיו לנו חברים, שלא נשמח את ההורים, שהם יאהבו את אח שלנו יותר מאותנו, שכל העולם ייעלם פתאום כי הגבולות שלו, כשאתה ילד בן חמש שתודעתו רק החלה להתעצב, הם עדיין כל כך מטושטשים, לא ברורים.

נפש רכה(צילום: shutterstock)

הדברים האלו, שאולי כמבוגרים למדנו במהלך השנים לווסת ולהרגיע ולאזן בכל מיני דרכים, נוכחים אצל ילדים במלוא עוצמתם המבהילה. כל התנסות היא משנת חיים, כל רגש מתפרץ במלוא העוצמה. כל חוויה נטבעת בנפש הרכה כמו צעד עמוק על חול רטוב.

חלק מהנושאים הללו מוצאים את דרכם אל תוך חדר הטיפולים של יפעת הראבן, ביבליותרפיסטית, שחלקה איתנו כמה מהתובנות שלה על ספרים, ילדים ורגשות בשיחה מרתקת לסיכום שבוע הספר. ביבליותרפיה היא אחד מהענפים של טיפול תרפיה בהבעה ויצירה ושל טיפול באמנויות, והוא משלב שני נושאים שעניינו את הראבן מאז ומתמיד - ספרים ונפש האדם.

טיפול בסיפור

מעניין שעל אף הפריחה היחסית שהענף נהנה ממנה בישראל, ועל אף שמדף ספרי הילדים הישראלי הוא אחד המדפים הפוריים והנמכרים ביותר בארץ, נדמה שמעטים האנשים ששמעו על ביבליותרפיה - טיפול באמצעות טקסטים, ומביאים אותו אולי בחשבון כשהם או ילדיהם נתקלים בקשיים רגשיים ואחרים שמבקשים תשומת לב וטיפול.

אז מה זה בעצם טיפול בביבליותרפיה?

"בטיפול בביבליותרפיה הדגש הוא על טקסטים, על סיפור, על קריאה וכתיבה, אבל בהחלט אפשר להיעזר בו גם כשהילדים עוד צעירים ואין להם גישה לקריאה וכתיבה", מסבירה הראבן. "בשלב הזה אני מעדיפה לקרוא לזה 'טיפול באמצעות סיפור ודמיון', כשהדגש שלי, כמטפלת, הוא על הסיפור שמתהווה בחדר, על האמצעים הסיפוריים שהילד משתמש בהם וגם על התחייחסויות שלו לטקסטים שעולות בחדר בכל מיני צורות".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

למשל?

"באופן כללי, בטיפול באמצעות אמנויות, השימוש באמצעים האמנותיים משרת את החלקים הלא מודעים. כך גם כאן - אנחנו משתמשים בטקסט כאמצעי להשליך עליו רגשות ולגעת בדברים בצורה עדינה ועקיפה, כטריגר לעורר, לגעת או להתייחס לחלקים שקשה להתייחס אליהם באופן מודע, כשזה כואב מדי, חשוף מדי, קרוב מדי או אפילו לא מודע.

"לפעמים ילד יימשך לנושא מסוים שעולה בסיפור ולא יבין למה. ורק אחרי שיתעכב עליו, ויעבוד עליו וישהה שם קצת, הוא יבין שהוא נמשך לנושא שמהדהד בחיים שלו, גם אם בצורה לא מודעת.

"על ביבליותרפיה אפשר להגיד שהיא אחד האמצעים התרפויטיים העתיקים בעולם, כי אפשר לראות את הקיום שלה בכל תרבות. למשל התפקיד של מספר הסיפורים השבטי, או ממשיל המשלים. אנשים שמשתמשים באמצעים נרטיביים, באמצעים סיפוריים ולא ישירים, כדי להאיר כל מיני חלקים שהיה קשה לבוא איתם במגע. לסיפורים שעוברים בעל פה, מדור לדור, יש ערך.

"כולנו יכולים להיזכר בטקסטים שהיו מכוננים עבורנו, שממש ליוו אותנו לאורך חיינו. אם זה שיר, סיפור או סיפור ילדים שהיה מאוד משמעותי עבורנו וראינו בו איזו השתקפות של משהו שחשוב לנו".

איך הופכים להיות ביבליותרפיסטית?

"לי יש תואר ראשון בתאטרון ועוד הרבה שנות לימודים בתחומים רבים אחרים – תרבות, פילוסופיה, פסיכואנליזה, אבל אין לי תואר רשמי בפסיכולוגיה ולכן הייתי צריכה להשלים דברים מסוימים. באחרונה התואר הפך לתואר שני ואני למדתי אותו בסמינר הקיבוצים. הלימודים כוללים שנתיים של לימודים אקדמיים מאוד אינטנסיביים, ולאורך השנתיים, וגם לאורך שנה נוספת, יש גם לימודים מעשיים מלווים בעבודה מעשית במחלקה פסיכיאטרית, בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון".

להבין דרך הקריאה דברים על החיים(צילום: shutterstock)

המטרה: יצירת קשר מיטיב וטיפולי

הראבן בוגרת לימודי בבליותרפיה ובנוסף למדה מחזאות ותיאטרון, פילוסופיה ותרבות, ועבדה בעבר כעורכת ב"ידיעות ספרים". בעבודתה כעורכת ספרים, היא הרגישה על בשרה על הערך הטיפולי שיש לטקסטים, הן בכתיבה והן בקריאה. כיום היא עובדת בעיקר כמטפלת בביבליותרפיה עם ילדים שגילם נע בין ארבע לעשר, שמופנים אליה על ידי המשפחה או הצוות החינוכי.

איך נראה סשן שלך עם ילד?

"טיפול בילדים דורש הרבה זהירות וערנות. ברוב המקרים, למשל, אני לא אקרא לזה טיפול כי אין לילדים היכרות עמוקה עם המושג, והוא עלול לשדר להם שמשהו לא בסדר איתם, שיש איזה קלקול, וזה מסוכן בעיניי. לכן אני קוראת להם מפגשים. הטקסט, ההבעה, הם האמצעי. המטרה המשמעותית בחדר היא יצירת קשר מיטיב וטיפולי. האמצעים הם טקסטים, סיפורים, דמיון ומשחק".

למשל, אם ילד מפחד ללכת לישון?

"השינה היא דוגמה שחוזרת על עצמה אצל ילדים רבים, ובמגוון גילאים. לפעמים הקושי לישון מתעורר כתגובה למשבר שמתרחש כרגע - שינוי גדול בבית, משבר במשפחה, מעבר דירה, ולפעמים זה משהו רחב מאיתנו, כמו מלחמה למשל.

"הדברים הללו עלולים לגרום להתערערות של הביטחון הבסיסי של הילד, וזה מתבטא בפחד מפרידה. הלילה הוא חוויה יומיומית של פרידה מההורים. בכל ערב מחדש הילד נאלץ לסמוך על העולם שהוא יישן בשלום, שהוא יתעורר בשלום, שהבוקר יגיע והעולם ימשיך כסדרו, וזה לא פשוט. לפעמים המקום הנורא מובן מאליו הזה מתערער".

להתמודד עם הפחדים מהלילה(צילום: shutterstock)

נחזור לרגע לחדר. איפה נכנס הקטע של הסיפור?

"יש הרבה אפשרויות. לפעמים יש ילדים שמתחברים לטקסט ולסיפור מאוד בקלות, ויש כאלה שמפחדים מספרים, בגלל קשיי למידה, למשל. ואז אנחנו מתחילים במשחק דרמטי - משחקים בדמויות, בבובות או בחול, ובתוך החדר, בתוך המשחק, מתחיל להתהוות סיפור, ואני אעודד את זה.

"הילד או הילדה יבחרו דמות אחת, ואני אבקש לבחור לה שם ותכונות, אשאל מה היא עושה, האם יש לה כאן חברים או שאולי מישהו מפריע לה. אני אחפש את האינטראקציות בין הדמויות. לרוב הדמות הראשונה שהילד יבחר היא דמות שבמובן מסוים מייצגת אותו.

"לפעמים הסיפור פשוט מגיע מהם. לפעמים הוא נוצר עם הבובות והמשחקים. דרך הנושאים שבסיפור שהם מביאים אני רואה איך המון דברים עולים. האמצעים הסיפוריים שמתרחשים בחדר מאוד עוזרים לי להבין מה עובר על הילד ואיך להתייחס אליו, לפעמים הם גם עוזרים לי לדבר עם ההורים ולהבין אותם".

להוציא את האגרסיות בחדר

אחד הנושאים שעולים בתדירות גבוהה בחדר הטיפולים של הראבן הוא אגרסיביות. לדבריה, ילדים מבטאים לעתים קרובות באמצעים אגרסיביים את הדרמה הפנימית שלהם - אם זה ילד שמתקשה לשבת במפגשים בגן, מתכנס ונמנע מפעילות או מתפרץ בהתפרצויות של זעם. ודווקא שם, על השטיח, בחדר הטיפולים הבטוח, היא מעודדת אותם לבטא גם את החלקים הפחות נעימים.

"כשנשחק בדמויות, אני אקפיד שיהיו דמויות שנראות מרושעות וכוחניות. לדמויות הללו יש משמעות כי בעזרתן הילדים יעלו את הדברים שקורים בחייהם - אם זו דרמה בבית הספר או בגן, או כמו שקורה ברוב הפעמים - התמודדות פנימית קשה. ילד שמרגיש, למשל, שהוא לא מספיק חזק ושלילדים אחרים יש יתרון עליו, או שהוא לא מצליח להתקבל לקבוצה שהוא היה רוצה להתקבל אליה, ההתמודדות הזו עלולה לקבל פנייה לא טובה בפרשנות שלו. במקרים הללו הילד יזדהה עם החזקים השליליים. הוא רוצה להיות חזק מה'מוצלחים' שלא קיבלו אותו, הוא רוצה לנצח אותם".

מבטאים את החלקים הפחות נעימים בחדר הטיפולים(צילום: shutterstock)

אז איך את נוגעת איתם במקומות האלה, המפחידים?

"אני יושבת על השטיח איתם, אנחנו משחקים ביחד, בונים דברים, עושים גם דברים מפחידים, מגעילים, מכוערים ומשוגעים, גם כי זה חלק מיצירת האמון שבחדר, וגם זה מאפשר להם לשחק בצורה שמבטאת חלקים לא כל כך יפים שלנו, ולראות שזה בסדר, ולגיטימי, ונעשה בגבולות מיטיבים ומוגנים.

"מותר לי במשחק להרוג את הרשעים או את הטובים, אבל הגבולות מאוד ברורים: החוקים הם שאנחנו לא יכולים לפגוע אחד בשני, ולא להרוס או לשבור את המשחקים. אנחנו לומדים ככה איך להחזיק את האגרסיה שלנו בתוך מכל נכון, וכיצד לתת גם פורקן וגם מתן תוקף, מתן רשות להיות במקום הזה שהוא קשה ומפחיד. זה כמו בפורים, שאפשר להיות שטן וזומבי, וזה בסדר גמור כי אנחנו יודעים שזה רגע אחד של פריעת סדר שאחריו נחזור לסדר הרגיל. בכל תרבות נמצא פסטיבלים כאלה שבהם נוגעים במקומות האפלים והאחרים שלנו".

ספרים מרפאים - ההמלצות של יפעת הראבן

הראבן מחלקת את הספרים שיש להם ממד מרפא לשתי קבוצות. "קבוצה אחת היא ספרים שנכתבים ממש באופן מכוון לגעת באיזשהו קושי או בעיה מסוימים, ואפשר לזהות אותם מיד. ספרים שמדברים על פחד, על פרידה, על קושי בגן, על מעבר לכיתה א', על אח שנולד, על סבתא שנפטרה, ממש ספרים שנכתבים במטרה לתת מקום לדיבור על הקושי הספציפי שעולה אצל הילד.

אלו ספרים שגם נותנים מקום וגם נותנים הרגשה של 'אני לא לבד'. גם לילד הזה זה קורה, כבר סבלו את הסבל הזה בעולם. זו חוויה שהיא מאוד חזקה. אמפתיה, יש מישהו שמבין אותך. ילדים בדרך כלל נתרמים מאוד מספרים כאלה".

הספרים האחרים, שהראבן מודה שהיא יותר מחבבת, הם ספרים מהז'אנר היותר מעורפל. "בקבוצה הזו יש ספרים שהדמויות והעלילה שלהם קצת יותר מעורפלות ורחבות, ומאפשרות לילד להשליך על מה שקורה בהם, או למצוא את עצמו בין הרווחים.

"זה פחות טקסט שהוא אנלוגי אחד לאחד, אלא נוגע באופן הרבה יותר עדין בעולם הרגשי שמתעורר עכשיו, עם ענווה וצניעות לגבי מה שהילד 'אמור' להרגיש. לפעמים אפשר יהיה לראות דמיון מסוים למה שקורה, אבל לא כזה שמכוון את הילד לאופן שבו הוא אמור להרגיש".

המלצות: בקבוצת הספרים שמתייחסים באופן ישיר לקושי או למשבר בחיי הילד

מהפחד הזה אני לא מפחד / עפרה גלברט-אבני

הכוכב של סבתא / יובל אטד

אחלה אח / יונתן יבין

עדי, אבא וארבעים המוצצים / עמליה ארגמן-ברנע

פחדרון בארון / מרסר מאיר

למלא את הדלי (לילדים) / טום ראת

מה מרגישים כשהמים גועשים / יעל אלבוים

איתמר צייד החלומות / דויד גרוסמן

איתמר פוגש ארנב / דויד גרוסמן

לאן הולכות הדאגות בלילה / אנתוני בראון

אני רוצה לדבר איתך / יהודה אטלס

ספרים שהקריאה בהם מאפשרת חוויה רגשית רחבה יותר, שאינה בהכרח ספציפית או מונחית:

אין שם אריה / נורית זרחי

נמר בפיג'מה של זהב / נורית זרחי

דרקון - אין דבר כזה / ג'ק קנט

החברה הסודית של רחלי / דויד גרוסמן

הימים הצבעוניים שלי / ד"ר סוס

הילדה שלא הסכימה להסתרק / קייט ברנהיימר

חיבוק / דויד גרוסמן

הסוד המפתיע של מדהימן / מייקל שייבון

ברמלי / קורניי צ'וקובסקי

ארץ יצורי הפרא / מוריס סנדק

כספיון הדג הקטן / פאול קור

גורילה / אנתוני בראון

טרופותי / ג'וליה דונלדסון

זוֹג / ג'וליה דונלדסון

לקוף יש בעיה / ג'וליה דונלדסון

מי אכל את לואיס / ג'ון פרדל

הביצה שהתחפשה / דן פגיס

ארנב הקטיפה / מרג'ורי ויליאמס

מרק אבנים / ג'ון מות'

מר זוטא ועץ התפוחים / אורית רז

בלי מתנות בבקשה / פיטר ויטפילד

האבנים של אסטון / לוטה גפנבלד

המתנה הכי טובה בעולם / ג'ונתן אמט

נונה קוראת מחשבות / אורית גידלי

אבא של עמליה נסע לאוסטרליה / אשכול נבו

בודהה לפני השינה / דהרמצ'ארי נגראג'ה

ומבחר מלהיטי הבית הפרטי של הראבן: 

קרמר החתול ישן כל הזמן / מאיר שלו

האי של יאשקה / יוסי אבולעפיה

עכבָּרוֹע / ג'וליה דונלדסון

יפתח המלוכלך / היינריך הופמן

הנסיכה שלבשה שקית נייר / רוברט מאנץ'

ככה אני רואה את הדברים / ראו סיריש

"הספר הפנטסטי של נורית זרחי" (אוסף סיפורים), ובמיוחד "כתם כתר קטשופ אהבה"

סולו סאן - הילד שרצה להיות נינג'ה / ג'יי סי פיליפס

נונה ומחק האוויר / אורית גידלי

סעודה אצל המלכה / רותו מודן

עכבר הספרייה / דניאל קרק

סדרת ספרי אוליביה / איאן פלקונר

סדרת "הדוד אריה" / ינץ לוי

לכיתות ד-ו:

"גנדי", "מנדלה", "מרטין", "ואנגרי" ו"סלטה לאחור" מאת תמר ורטה-זהבי

סדרת הארי פוטר / ג'יי קיי רולינג

הסיפור שאינו נגמר / מיכאל אנדה

פלא / ר' ג'יי פלאסיו

סדרת פרסי ג'קסון / ריק ריירדן

סדרת "הקמע" / קאזו קיבואישי

עוד סיבות טובות לקרוא ספרים: