הפרעת קשב או אוטיזם - כשהאבחון לא מדויק
חלק מהילדים שנמצאים בטווח הגבוה של הספקטרום, מאובחנים תחילה רק עם הפרעת קשב. נקודת המפנה אצל ההורים מגיעה, כאשר התנהגויות שעליהן עברו לסדר היום בגיל צעיר כבר לא מוכלות במסגרת בית הספר. למה חשוב האבחון המוקדם ואיך אפשר לעזור לילדים?
הורים רבים לילדי יסודי וחטיבה שמגיעים אליי, מספרים כי היו בטוחים שהסיבה לקשיים של ילדם בגן הילדים הייתה הפרעת הקשב שלו, אבל עכשיו, מכשהגיע לבית הספר ומצבו החמיר, מתגנב לליבם חשד שהאבחנה, אולי, הייתה שגויה.
לצערי, זו בעיה מוכרת: חלק מהילדים שנמצאים בטווח הגבוה של הספקטרום, אכן מאובחנים תחילה רק עם הפרעת קשב. נקודת המפנה אצל ההורים מגיעה, כאשר התנהגויות שעליהן עברו לסדר היום בגיל צעיר, כמו התפרצויות זעם, כבר לא מוכלות במסגרת בית הספר, וכאשר הילד מתחיל להפגין סמני מצוקה רגשיים.
מה קרה פתאום?
החשש תמיד היה שם. הייתה תחושה שהילדים שונים מעט בהתנהגותם מבני גילם. עם הזמן, הפער מבני קבוצת הגיל גדל ולא נענה באותה דרגה של הבנה והכלה, ואז הגיע המעבר מהגן ליסודי, ומכיתה אחת לבאה, והקצין את הפערים.
תמיד היו הסימנים, כמו סלידה ממרקמים מסוימים, אי נוחות מוגזמת מריחות, רתיעה ממגע כלשהו על הגוף, כמו הסוודר ההוא עם הגולף שניסיתם להלביש אותם בחורף. לפעמים הילד או הילדה מנותקים לגמרי ופעמים אחרות אובססיביים, מתקרבים מדי וזקוקים למגע.
קראו עוד:
"לא הבנתי שלילד שלי יש אוטיזם"
"הוא נראה ילד רגיל ואת סתם מודאגת"
"הבנתי שילד עם אוטיזם זה לא סוף העולם"
ככל שהדרישות בבית הספר ובחברה גדלות, המצוקה מחמירה: חוסר הסתגלות לרעשי רקע בכיתה, עד נטישת הכיתה, אי היכולת לשאת ריחות - לעיתים עד סירוב לאכול יחד עם שאר הילדים, וההתפרצויות רגשיות ולעיתים גם אלימות שמסמנות, בדרך כלל, את קו פרשת המים.
אם עד עתה ייחסו את ההתנהגות של הילדים להתפתחות מאוחרת או חוסר בשלות, כעת, כשקיימת מהם ציפייה למשמעת ושליטה עצמית, המשימה הופכת להיות קשה ואפילו בלתי אפשרית.
את רוב הסימנים ניתן לייחס גם להפרעת קשב. גם ילדים עם הפרעת קשב סובלים מהתנהגות אימפולסיבית, מתקשים לווסת רגשות, ולא מצליחים להתעלם מגירויים חיצוניים, ולו הקטנים ביותר. אולם, אצל ילדים על הספקטרום ההתמודדות קשה יותר.
ההסבר החלקי לכך, הוא קושי משמעותי יותר לווסת את העולם הפנימי כמו החיצוני וחוסר היכולת להבין ולתפקד לפי נורמות חברתיות. אצל ילדי הפרעת הקשב הבנת הנורמות משמשת כמווסת משמעותי. אצל ילדים על הספקטרום, הבנת נורמות, כמו גם הבנה של רגשות האחר והיכולת לנהוג על פי הבנה זו, לקויות מאוד.
למה חשובה אבחנה מוקדמת?
חשוב מאוד לאבחן וכמובן לטפל כבר בגיל מוקדם. על פי ההגדרה, לילדים בתפקוד גבוה יש אינטליגנציה תקינה, וברובם הגדול הם שייכים לחינוך הממלכתי, בזכות ולא בחסד. אולם מערכת החינוך הממלכתית מתקשה להתנהל עם ילדים על הספקטרום (ולא חשוב כמה גבוה התפקוד שלהם) בגלל סיבות ידועות כמו חוסר בכוח אדם, הכשרת מורים שבקושי נוגעת בנושאים של שונות בקרב התלמידים, ובגלל חוסר נכונות לצאת מאזור הנוחות.
כך, ילדים על הספקטרום מוצאים את עצמם ברוב המקרים בוועדות השמה בדרך לחינוך מיוחד, או נאלצים להתמודד עם בעיות רגשיות קשות בגלל חוסר בסיוע ותיווך בבית הספר. לכן, אין כלל ספק כי ילדים עם טיפול נכון שמגיעים בעקבות אבחנה מדויקת, ילמדו לווסת את עצמם טוב יותר ולנהל את הצרכים שלהם בהצלחה רבה יותר.
כיצד מאבחנים?
כשילד בן ארבע מתעניין בעיקר באורות אבל לא בהורים, באחים או בילדים אחרים, משימת האבחון קלה למדי. האבחנה תהיה פשוטה יחסית, גם אם אותו ילד גם סובל מהתקפות זעם קשות ודופק את ראשו בקיר בתסכול. הבעיה היא איתור ילדים על הספקטרום האוטיסטי, כאשר התפקוד שלהם גבוה יותר.
ככל שעובר הזמן ואותם ילדים לא מאותרים ולא מטופלים, הם נמצאים במצב של מתח רגשי עצום שיכול להוביל להפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, דיכאון חמור, או בעיות נפשיות קשות יותר.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
ישנם שלושה מאפיינים מרכזיים המסייעים להבחנה בין הפרעת קשב ואוטיזם:
1. תחומי עניין ספציפיים. ברוב הזמן תחום עניין בודד.
2. קושי להבין מצבים חברתיים, מה שמביא ליצירת בעיות חברתיות.
3. התקפי זעם פתאומיים ולא צפויים.
איך מתקדמים?
אם הילד שלי מתעניין במכוניות מרוץ, נוטה להתפרץ, מתקשה להסתדר עם ילדים אחרים ושונא ללבוש חולצות עם צווארון צמוד הוא על הספקטרום? לא בהכרח. כאמור, הדמיון בין הפרעת קשב ואוטיזם בתפקוד גבוה הוא משמעותי. אבחון וטיפול של אנשי מקצוע הכרחי.
אז קודם כל - לאבחן. אפשר לעשות זאת על ידי פנייה לנוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים. ככל שתאתרו בגיל מוקדם יותר אם ילדכם נמצא על הרצף האוטיסטי, כך תוכלו לסייע לו.
המטרה בטיפול היא לרכוש מיומנויות חברתיות מתאימות, ויסות התנהגותי וטכניקות של פתרון בעיות. העבודה המערכתית כאן היא קריטית - ילדים, הורים ומורים.
הרבה פעמים מורים שלא מבינים את הסיבה להתפרצות של הילד, נוטים להעניש אותו ולהיעלב ממנו. בטיפול אנו מלמדים כבר בהתחלה לזהות ואחר כך לנהל כראוי את הצרכים הספציפיים שלהם.
במקרה של רעשים חיצוניים למשל: אם ילדים ילמדו שרעש לאורך זמן יכול לחולל אי נוחות ואחר כך גם התפרצות, הם ילמדו לפתור בעיות, כך שיוכלו להצטייד באטמי אוזניים למשל או יסכמו עם המורה מראש שכאשר הרעש קשה מדי עבורם, הם יכולים לצאת.
רגישות לריחות? המורה תדע מראש שעליה לאפשר לילד או לילדה לאכול בחוץ, ולא להיחשף לריחות הכריכים בכיתה בהפסקת עשר.
קושי עם משימות לא ברורות? הסחות דעת? מצבים מורכבים חברתית? את כל אלו לומדים לאט ובהדרגה. העיקר לא לפחד מלההתמודד עם המציאות.
הכותבת היא פסיכוטרפיסטית קוגנטיבית התנהגותית, מומחית בטיפול בהפרעות חרדה, משברי חיים, הדרכת הורים והפרעת קשב וריכוז
לפנייה לכתב/ת 
