כך לא גומלים ילדים מחיתולים
שואלים כל כמה דקות אם הם צריכים לשירותים ומגיבים בלי פרופורציות כשהילדים מצליחים או מפספסים. מתכננים תהליך גמילה? כך כדאי להימנע מהטעויות הבאות
רגע לפני ה-2 בספטמבר, זו הזדמנות טובה להתחיל לגמול את הילדים מחיתולים אבל מאיפה מתחילים? ואיך נמנעים מטעויות למרות כל ההתלהבות?
טעויות נפוצות:
1. להציע לילד
כשאתם מציעים לילד כל כמה דקות או כל שעה ללכת לשירותים ושואלים האם יש לו פיפי - זה מונע ממנו לחוש את התחושה המקדימה שיש לו בגוף לפני הפיפי. המטרה בתהליך למידה הוא ללמוד את הגוף. תנו לילד לחוש וגם לפספס - כחלק מתהליך הלמידה. בהתחלה הוא יפספס, אחרי זה יגיד לכם תוך כדי שעושה פיפי וכשילד יתחיל לקשר את התחושה לצורך להתרוקן - הוא יגיד לכם לפני.
2. לתת פרסים על פיפי בסיר
אנחנו מעוניינים שהפיפי בסיר יבוא מתוך מוטיבציה פנימית - שהילד יקשר את הצורך שלו להתרוקן לתחושה של הגוף שלו - ולא לפרס כלשהו. מה כן אפשר לעשות? לעודד את הילד כשעושה בסיר/שירותים - "יופי, עשית כמו אמא ואבא! עכשיו הרבה יותר נעים לך, נכון?"
3. להחזיר את החיתול כי "בורח לו כל הזמן"
פיפי לא בורח, פיפי משתחרר מהגוף בידיעה מלאה. הפספוסים הם חלק מתהליך הלמידה וחשוב שהילד יחווה אותם. בהחזרת החיתול אתם בעצם משדרים לילד - "אתה לא מסוגל", ומקטינים אותו. מה עושים במקום? ממשיכים לעודד אותו כשלא מפספס, נותנים לו חיזוק ואומרים לו כמה אתם גאים בו.
4. תגובות שמחות/כועסות מדי
כשהילד מצליח ועושה בסיר/שירותים נסו להתאפק ולא לקפוץ משמחה ולמחוא כפיים. נסו להיות ניטרליים ולהגיב בחיוביות - "איזה יופי, כל הכבוד". זאת, על מנת לא ליצור תחושה של "כשאני עושה בשירותים אוהבים אותי ושמחים וכשאני מפספס אני פחות אהוב". כמו כן, כשהילד מפספס - תמשיכו עם הנטרליות - "עשית פיפי, פיפי עושים בשירותים ולא על הרצפה".
5. להוריד את החיתול בבת אחת
דמיינו לכם שהיה לכם חפץ שימושי יומיומי במשך מספר שנים וביום בהיר אחד לוקחים לכם אותו. נניח שהיו לכם אופניים עם גלגלי עזר ויום אחד בלי הכנה, בלי להחזיק אתכם לוקחים לכם את גלגלי העזר ואומרים לכם לנסוע. קשה, נכון? סביר להניח שאחרי הרבה ניסיונות תצליחו, אבל תקבלו המון מכות ותיפלו, וזה יהיה מתסכל. אז מה עושים? מורידים כל יום קצת בהדרגה עם המון תקשורת סביב ההורדה והכנה טובה ושמחה.
מה כן עושים?
הכינו את הילד לתהליך: ספרו לו שבקרוב הוא יהיה בלי חיתול וילבש תחתונים בדיוק כמו אמא ואבא. ערכו יחד קנייה חגיגית של תחתונים שנבחרו על ידי הילד עם דמויות אהובות. ניתן לרכוש ביחד גם סיר/ישבנון. קראו לו ספרים. מתי הוא מוכן? כשאתם חשים שהוא נלהב ומצפה לשים תחתונים. השלב הזה ייקח בין כמה ימים לשבועיים.
אפשרו לו ללמוד את התחושות בגופו: הורידו את החיתול באופן הדרגתי לאחר ההכנה, תוך כדי שאתם מודיעים לו שעכשיו הוא ללא חיתול. כל יום אחרי הגן לשעה ובכל יום תאריכו את הזמן ללא החיתול. חשוב שבזמן זה הוא ילבש תחתונים על מנת לחוש את הרטיבות במידה ומפספס.
אל תתנו לו פרסים על הצלחות אך עודדו אותו כשעושה בסיר.
קראו עוד:
איך מגיבים הורים לאבחון הפרעת קשב וריכוז?
התינוק סובל מגזים? אפשר להקל עליו
11 ימים בניו-יורק בלי הבעל והילדים
תאפשרו לו ללמוד בקצב שלו: אל תציעו לו באופן יזום. עם הזמן הוא כבר ידע להגיד לכם שהוא צריך פיפי לפני שתראו שלולית על הרצפה.
החזירו לו את החיתול רק בתום פרק הזמן שקבעתם כזמן "ללא חיתול", באותו היום ובשינה בתחילת הדרך.
בתור התחלה, לילות עם חיתול - הלילות שונים פיזיולוגית מהיום. הלילה ארוך יותר והיכולת להתאפק פרק זמן שכזה מתפתחת בשלב מאוחר יותר. לאחר תקופה שאתם שמים לב שהילד קם עם חיתול יבש משנת הלילה - תתקשרו איתו את נושא הורדת החיתול בלילה והסבירו לו שהוא הולך לישון בלי חיתול, ובמידה והוא חש פיפי שיקרא לכם ותעשו פיפי.
מה עוד חשוב בלילה? לקראת שינה הקפידו על אווירה רגועה, החשכה הדרגתית ורצוי שתגבילו צפייה בטלוויזיה או משחקים בסמארטפונים עד כשעה חצי לפני השינה. שינה רגועה ואיכותית חשובה גם בהקשר הורמונלי לתהליך הפרידה מהחיתול בלילה.
והכי חשוב? התהליך הזה הוא לא גמילה. הילדים לא מכורים לחיתול. מי ש"מכור" אלו ההורים - לנוחות הזו באורח חיים המטורף שלנו. החליטו שאתם מוכנים, בטוחים וסומכים על הילד שלכם, יש לו את היכולת. אל תתייאשו והיו מוכנים לנקות ולכבס קצת, זו הדרך הכי נכונה ללמוד.
הכותבת היא מנחת משפחות וילדים לגיל הרך בתהליכי שינה פרידה מחיתולים ותקשורת
לפנייה לכתב/ת 
