ההורים שישנים יחד עם הילדים

"כילד אני זוכר שהתכרבלתי לצד אבא שלי ז"ל ואני רוצה להעביר לילדים את החוויה הנעימה, החיבור עם ההורים, הביתיות, הביטחון, והשינה היא חלק מזה. מאוד ממליץ, זה כיף לא נורמלי", אומר קובי יהוד מנס ציונה, אב לארבעה ילדים (9, 7, 5 ושנתיים).

"הילדים נרדמים בחדר שלהם ועוברים אלינו במהלך הלילה", מספר יהוד. "אני שמח לישון איתם אבל מקפיד על ההפרדה והזמן שלי. הרגלנו שירדמו במיטה שלהם ויעברו אלינו. יש לי שינה קלילה ועדין אני לא תמיד שם לב כשהם מזדחלים. אני מתעורר בבוקר ורואה אותם מכורבלים לידי".

משפחת יהוד. "אוהבים להתכרבל"(צילום: אלבום פרטי)

יהוד מציין שהסידור הזה התחיל עם הילד השני שמאוד קשור אליו וביקש לישון עם ההורים וזה גרר את כולם חוץ מהילדה השלישית שמעדיפה לפעמים לישון בחדר שלה.

איך טכנית אתם ישנים?

"יש לנו מיטת קווין סייז. הגדולים ישנים איתנו, בת השנתיים וחצי עדין יונקת וישנה בלול שפתחנו את החלק הקדמי וצמוד למיטה".

לא קשה לישון כל כך הרבה במיטה אחת?

"הם כמעט ולא זזים ולכן זה מתאים לנו. אני נזהר מאוד עם התנועות שלי. אשתי קצת יותר רגישה ויש לילות שהיא עוברת למיטה של הגדולה, עם הקטנה שעדיין יונקת, אבל זה כמעט ולא קורה. אני ישן טוב, נהנה לחבק אותם בלילה. הקשר עם הילדים חשוב וזה מוסיף".

"המיטה שלנו היא המקום הטבעי עבור בתי"

"הנקתי הנקה מלאה עד גיל חצי שנה והיה לי נוח שנגה תישן עם 'מטחברת' - מיטה קטנה המתחברת למיטת ההורים. היום יש לה חדר משלה עם מיטה. היא נרדמת ובאמצע הלילה עוברת אלינו", משתפת רעות גוויסר ממודיעין, אמא לבת שנתיים.

"אנחנו אוהבים ומאמינים בקונספט של לינה משותפת. כשהיא מתעוררת באמצע הלילה לוקח לפעמים שעה להרדים, אך כשהיא עוברת אליי היא נרדמת ברגע ורצף השינה שלי לא נקטע. כשהעברנו למיטת מעבר, חשבנו שתישן לילה שלם אבל זה לא קרה. כשליאור, בעלי בחו"ל מההתחלה היא ישנה איתי כל הלילה. כל עוד היא רוצה - כיף לנו".

"מרגע שנולדה ידעתי שזה המקום הטבעי, לא הבנתי איך אני אמורה לישון לילה שלם כשהתינוקת שלי רחוקה ממני. לבעלי לקח יותר זמן, הוא פחד ולכן היא ישנה רק בצד שלי. הוא ראה שזה עובד, שאין לילות לבנים. היום, כשהוא מתעורר והיא לא שם הוא שואל 'איפה נגה?'"

רעות גוויסר. "אין לילות לבנים"(צילום: אלבום פרטי)

גוויסר מחדדת - "אני מאמינה שזו הדרך נכונה, ככה אני מרגישה את הילדה שלי. אם היא תהיה בחדר שלה ויקרה משהו, לא אדע אך כשהיא ישנה לידי, היא ישנה הכי טוב. הילדים צריכים חום, להרגיש שיש מישהו לידם, גם בגיל שנתיים ולא רק בגיל חודש. היא בטוחה בעצמה ואני חושבת שהרבה מזה קשור לגישה ההורית רכה שכוללת גם הנקה מלאה".

"תקופה שעוברת ולא חוזרת"

"זו הייתה בחירה אינטואיטיבית, כששובל הבכורה שלי נולדה, הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות. ילד צריך לישון קרוב להורה, להרגיש את החום. שינה מופרדת מההורים, זה קצת ללכת נגד הטבע", משתף שי דוד מאילת, אב לשתי בנות (שלוש וחצי ושנה וחצי).

"יש המון יתרונות בלינה משותפת", הוא מוסיף. "אני נמצא שלושה ימים מחוץ לבית, ישן שני לילות בתל אביב ומתגעגע אליהן. כשאנחנו ישנים ביחד, אנחנו מדברים, משתוללים, נשיקות וחיבוקים. אני נמס מהן ולפעמים לא רוצה שילכו לישון".

"יש צחוקים ששמורים רק לשעות הערב במיטה"(צילום: אלבום פרטי)

שרון, אשתו, מחזקת את דבריו - "אין דבר שמשתווה לרגעים לפני השינה כשהן על המיטה שלנו, מתכרבלות. יש צחוקים ששמורים לשעות הערב. ההרדמה יכולה לקחת שעה ואנחנו נהנים".

איך אתם ישנים?

שרון: "התחלנו כששובל הגדולה הייתה בעריסה וכששקד נולדה. היה לנו ברור שהן לא עוברות לחדר משלהן. הורדנו את הדופן של מיטת התינוק וחיברנו בין המיטות. אנחנו ישנים במיטה אחת תינוקת-אמא-ילדה-אבא. מקפידים לשמור על בטיחות. יש מעקה למזרון שלא תיפול, תתהפך או תקבל מכה. יש חדר משחקים מפואר ומיטת מעבר עם הבובות עליה, אבל הן לא ישנות שם".

לסביבה לפעמים יש הערות - "כל הזמן שואלים אותי 'מה בעלך חושב?' אבל דווקא הוא זה שיותר מוביל. אני עונה שהם לא יודעים מה הם מפסידים", משתפת שרון.

קראו עוד:

האמהות שחזרו לעבודה יחד עם התינוק

למרות המוגבלות - הדוד והאחיינית עשו טריאתלון

בגיל 32 רוני גילתה שהיא מאומצת

יש קשיים?

שרון "הן תלויות בנו בשינה ולכן בייביסיטר בערב או סופי שבוע זה בעייתי. אמא שלי עוזרת המון והיא תמיד אומרת 'עוזרים ומחוברים עד שהולכים לישון'.

"אנחנו מוצאים את הזמן ביחד", משתף שי. "יוצאים לבתי קפה בשישי בבוקר, כשהן במסגרות. מזמינים סושי באמצע השבוע, שותים כוס יין, לא חסר זמן איכות. אין מחיר לקרבה ולחום הביתי. הן בטוחות בעצמן, במקום שלהן והרבה בזכות השינה המשותפת".

שרון: "הורים שלא ישנים עם הילדים שלהם מפספסים בעייני. זו תקופה שעוברת ולא חוזרת".

"לא נלחמים עם הילד"

"יוגב מתחיל את הלילה במיטה שלו ועובר אלינו. היה ניסיון שיישן רק במיטה שלו ואז הוא חלה והכל חזר לקדמותו, מאז הוא איתנו", משתפת טל אדלר מכפר הנוער מעיינות, אמא לילד בן שנתיים וחצי. 

ממה נובעת ההחלטה לישון יחד?

" זו לא אידיאולוגיה. הוא מתעורר בחיוכים, מלטף לי את הפנים, עושה לי קיצי. אנחנו נהנים לישון יחד. אני מרכישה שזה נכון לנו ואני חושבת שההורים יודעים הכי טוב מה נכון להם ולילד שלהם. לנו השינה המשותפת עושה טוב. היינו מעדיפים שיישן במיטה שלו, אבל לא נלחמים. אנחנו לא עומדים בזה כי כיף לנו והוא לא עומד בזה, כי הוא ילד.

"כשהוא היה קטן חששתי קצת אבל הוא לא אוהב להתכסות ולכן אין חשש שייחנק מהשמיכה".

"נהנים לישון יחד"(צילום: אלבום פרטי)

את בהיריון. אין פחדים?

"אני בשבוע 13 אך אין חששות. אני מתעוררת בקלות, מרגישה אותו והוא לא זז הרבה במהלך הלילה, כל אחד בפינה שלו. הוא מאוד נוח. לפעמים אני קמה עם צוואר תפוס כי הוא תופס חצי מיטה, אבל ישנה טוב".

הילדים מחפשים חום אצל ההורים

"הרוב המוחלט של הילדים שישנו בשינה משותפת עד גיל מאוחר מהמקובל, יעברו בהדרגה לחדר שלהם ולשינה עצמאית בהדרגה. כמו שילד עובר תהליכים של בשלות ועצמאות בנושאים אחרים בחייו, כך יעשה בתחום השינה בקצב שלו", מסבירה ד"ר שמרית תלרז כהן, פסיכולוגית קלינית המתמחה בילדים ונוער.

"באופן טבעי, ילד מותנה לחפש חום ובטחון אצל ההורים, בייחוד כשחשוך והוא מרגיע לא בטוח. ילדים ישנים טוב כשהם ליד ההורים שלהם והפוך, זהו צורך מובן".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

ד"ר תלרז כהן מחדדת כי ההפרדה בשינה לילדים מגיל שנה היא החלטה תרבותית שרירותית, ולא בהכרח תואמת את הצרכים של הילד, ולכן אין עדויות שתעשה נזקים בעתיד".

שינה משותפת יוצרת תלות יתר?

"ברוב המוחלט של המקרים לא. אין נתונים שמראים שיש פגיעה בעצמאות של הילד. כמו שיש טווח טבעי של התפתחות ועצמאות בתחומים אחרים. כשרואים שיש ילד שמתקשה לעשות את המעבר והוא בגיל שרצוי שמצופה לישון לבד, כמו בתהליכים חינוכיים, מצופה שההורים ייקחו סמכות ויעודדו אותו. הפרידה תגיע באופן טבעי, כששני הצדדים יהיו מוכנים.

"התוצאה צריכה להיות שינה טובה וכבוד לצרכים של כל אחד מהצדדים. אם הילד בועט וההורה לא ישן טוב בלילה, אז הסידור אינו מתאים. שינה משותפת מתאימה כשיש רצון והתאמה בין שני הצדדים, ההורה והילד".

(צילום: shutterstock)

שינה משותפת עלולה לגרום לתאונות

ד"ר ענת שץ, יו"ר עמותת עתיד למניעת מוות פתאומי בתינוקות, חברת ההנהלה של הארגון העולמי למניעת מוות פתאומי בתינוקות ומנתחת א.א.ג בשערי צדק ואסותא, מדגישה: "הסיכון הגדול ביותר למוות בעריסה או לחנק תאונתי בסביבת השינה של התינוק הוא בין גיל חודש לגיל שנה.

"הסיכון של שינה על משטח משותף גבוה במיוחד כשהתינוק מתחת לגיל 20 חודשים, אם ההורים מעשנים, שותים אלכוהול או צורכים סמים. שינה משותפת מעלה את הסיכון גם לחימום יתר, שהוא גורם סיכון בפני עצמו למוות עריסה".

עוד היא מוסיפה, כי "שינה משותפת באותה מיטה עלולה לגרום לתאונות במהלך השינה גם לתינוקות אך גם לילדים מעל גיל שנה. מבוגר עלול לכסות את פני הילד, לחסום את דרכי הנשימה או חס וחלילה למחוץ אותו במהלך השינה. כמו כן, כיסוי פנים, כריות ושמיכות שהמבוגר ישן עליהם בכיף, מהוות סיכון לתאונות ולעיתים לגרום לחנק.

"מוות פתאומי, הקשור לשינה, עלול לקרות גם מעל גיל שנה, יכול לקרות גם כאשר שני אחים ישנים יחד ויש הפרשי גודל ולכן ההמלצה היא לא לישון יחד. לכל אחד צריכה להיות מיטה או עריסה משלו".

אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים, מוסיפה: "לפי נתוני ארגון בטרם, נפילה היא אחת הסיבות המרכזיות להיפגעות ילדים, בעיקר בטווח שמגיל לידה ועד גיל ארבע. 35% מהפניות למיון בעקבות נפילה היו בשל נפילה מרהיט.

"עבור פעוט נפילה ממיטה כמוה כנפילה מגובה רב עבור מבוגר, והפגיעה יכולה להיות קשה מאוד ואף קטלנית. אנו ממליצים על שינה במיטת ילדים עם מעקה בטיחות, המאפשר הגנה מפני נפילה במהלך הלילה".