דיאטה בגיל 8 - "כבר לא רעב כמו פעם"
הראל אהב לאכול בעיקר מתוקים, וביקש תוספת אחרי תוספת. הוריה של רהף נאלצו לקנות לה בגדים בחנויות לנשים בוגרות, והם לא היחידים. נעם ברקן ביקרה בתוכנית הרזיה מיוחדת בבית החולים פוריה בטבריה, וראתה איך מלמדים ילדים עם עודף משקל לעשות כושר ולאכול נכון
אימון הכושר הזה יכול היה להיראות רגיל לגמרי אלמלא התקיים במקום הכי פחות קשור לפעילות ספורטיבית - בבית חולים. האימון הוא חלק מפרויקט ייחודי שנועד לסייע לילדים ולילדות שסובלים מעודף משקל לאמץ אורח חיים בריא. הוא החל ביולי האחרון במרכז בריאות וספורט במרכז הרפואי פדה פוריה בטבריה ומשתתפים בו 25 בנים ובנות בגילאים 16־6. כולם מוגדרים כסובלים מהשמנת־יתר. ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער הפכה ממש למגפה. 35 אחוז מהילדים בישראל סובלים מעודף משקל. לתוכנית בפוריה מתקבלים ילדים עם משקל עודף באחוזון 85 ומעלה, כשרובם מעל האחוזון ה־95.
"אבא, אני כבר לא רעב"
רבקה ואביעד אליהו מיבניאל הגיעו יחד עם בנם הראל בן השמונה וחצי למרכז הבריאות והספורט. "הראל מאוד אוהב לאכול", מספרת רבקה. "לפני שהוא נכנס למרכז לא הייתה לו מודעות. היום הוא הרבה יותר מודע ומאוד פעיל גופנית". אביו של הראל מהנהן. "החברה לא מכבדת את המלאים או השמנים. היה לו עוד ילד מלא בכיתה ותמיד הוא השווה את עצמו אליו. אמרתי לו, 'אתה לא צריך להסתכל על מישהו אחר. אם קשה לך לרוץ ולעשות פעילות גופנית - זה מה שחשוב'. היום הוא מרגיש יותר בנוח, יותר חיוני וערני.
"קנינו לו הליכון והוא הולך עליו כל יום", מחייכת רבקה בסיפוק. "אם פעם הייתי צריכה להגיד לו לא לאכול מתוק, היום הוא מודע לכך בעצמו. הוא למד המון דברים וגם אנחנו למדנו איך להתנהג מולו. בארוחות צהריים למשל הוא תמיד היה מבקש עוד מנה ועוד מנה. לי היה קשה מאוד להגיד לו 'לא'. יש לי אחות שהייתה אנורקטית, על סף מוות, וזה היה נושא מאוד רגיש עבורי. כשהגענו לפה, הנחו אותנו להגיד לו 'אין בעיה, תחכה עוד עשר דקות'".
וזה מייד עזר?
"הרופא הסביר לנו שהפקודה של השובע שונה אצל כל אחד. יש מי שירגיש שבע אחרי כמה דקות, ויש כאלה שירגישו שובע אחרי דקות ארוכות. אם אכלת ועוד לא הגיעה פקודת השובע, תמשיכי לאכול מעבר למה שהגוף צריך". "במקרה של הראל זה בא באיחור", אומר אביו. "הרופא אמר לי, 'תגיד לו: עוד עשר דקות תוכל לקבל עוד מנה', וזה עבד. אחרי עשר דקות הוא אומר לי בעצמו, 'אבא, אני כבר לא רעב".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הוריו של הראל למדו לשנות את התזונה והפעילות הגופנית בבית עבור כל המשפחה. "הראל הצליח לרדת שלושה ק"ג, אבל זה לא רק המשקל - זאת היציבות, מסת השריר שגדלה, ובעיקר הוא מרגיש יותר טוב עם עצמו. הביטחון העצמי שלו עלה, וכל החברים רוצים להיות איתו. פעם הוא לא העז להסתכל במראה, והיום הוא עומד מולה ומסדר את השיער ורואים שכיף לו".
עינאד ומרים אבו־שקארה מכפר מג'ר מעודדים במבטם את רהף, בתם בת השבע וחצי, כשהיא מתאמנת. "רהף אהבה לאכול בעיקר ממתקים", מספרת מרים. "בשנתיים האחרונות היא התחילה לעלות יותר במשקל. היא אוהבת אוכל ביתי, לחם, אורז, והרגשנו שהיא נוטה להשמנה. הלכתי לדיאטנית בקופת חולים, והיא נתנה לי טיפים", היא אומרת. "אבל זה לא עזר", משלים אותה האב. "הכנסתי אותה לחוג זומבה ושחייה אבל הרגשתי שהיא ממשיכה לעלות במשקל".
"הייתי לוקח אותה לאימון אישי בכפר, אבל הרגשתי שמכאיב לה שהיא רואה שרק היא צריכה כושר", מספר האב עינאד. "כשהיא הגיעה לפה וראתה ילדים כמוה, היא הרגישה ביטחון עצמי. זה ממש עודד אותה להמשיך".
"גם אני שיניתי את אורח החיים שלי", הוא מודה, "הייתי אוכל הרבה קרמבואים, וזאת בעיה רצינית כי בחבילה יש 40", הוא צוחק. "היום רהף מעודדת אותנו ואנחנו אותה", מוסיפה מרים. "היא חרוצה ורצינית. פעם, כשהיינו הולכות לקנות בגדים, זה היה מכניס אותה למצב רוח. היינו הולכות לכל הרשתות ולא מוצאות את המידה שלה. נאלצתי ללכת למחלקת נשים לחפש לה בגדים, וזה מאוד מכאיב. למה לא עושים לילדים בעודף משקל מידות גדולות? זה מבאס שילדה קטנה לובשת בגדים ממחלקת נשים. לא חסרים ילדים מלאים במדינה. זו המחלה של העידן הזה".
קשה להתאמץ
"יש בעיה גדולה מאוד של השמנת ילדים בצפון הארץ", מסביר ד"ר גור מיינצר, קרדיולוג ילדים בבית החולים. "39 אחוז מהילדים בטבריה סובלים מעודף משקל, ובמגזר הערבי בצפון אחוז השמנת הילדים עומד על 46 אחוז". כשד"ר מיינצר ניסה למצוא פתרון לאותם ילדים שהגיעו אליו עם משקל עודף, הוא גילה שבצפון הארץ אין מקום שיכול ללמד אותם לשפר את אורח החיים והתזונה, ולשלב פעילות גופנית. "פניתי לפרופ' דני נמט מבית החולים מאיר, שהקים שם יחד עם פרופ' אלון אליקים מרכז ספורט לילדים עם עודף משקל", הוא מספר. "אחרי שראיתי שזה עובד שם טוב, פניתי למנהל בית החולים פוריה, ד"ר ארז און, וביקשתי לפתוח מרכז כזה גם כאן. ביולי האחרון הקמנו את המרכז.
"יש לנו מטרה משותפת לייצר תהליך שבמסגרתו נוריד תוך כמה שנים את אחוז השמנים עד לממוצע, ואולי גם למטה מזה. אנחנו יודעים שילדים שמנים חולים יותר במחלות שלד ושרירים ובמחלות מטבוליות, וסובלים יותר מ־ADHD וממחלות נוספות. ילדים שמנים הופכים להיות מבוגרים חולים. אם אנחנו רוצים לעשות שינוי גדול באורח החיים של מבוגרים, צריך להתחיל אותו עכשיו - בילדות. הילדים מגיעים אליי למרפאה ואומרים שקשה להם לעשות מאמצים. רק היום קיבלתי שני ילדים כאלה, שבמשפחה שלהם חושבים שיש להם בעיה קרדיולוגית. לילד בן שמונה או תשע ששוקל 100 ק"ג ויותר קשה לעשות דברים".
קראו עוד:
- מגפת האבחונים של ילדי הגיל הרך
- הילדים חושבים שמגיע להם הכל? כך תגיבו
הילדים וההורים שמגיעים למרכז הבריאות והספורט מקבלים עזרה בשלושה מישורים: האחד, בניית אורח חיים פעיל עליו אחראית אולה מעייני, מדריכת כושר ואחראית על מדריכי הכושר. התחום השני הוא תמיכה רגשית - ההורים והילדים נפגשים עם עובדות סוציאליות שעובדות עם ההורים על מנהיגות והאחריות על התזונה בבית. התחום השלישי הוא התזונה - דיאטניות מלמדות את ההורים איזה תפריט לבנות לילדים, ואיך צריכה להיראות סביבת התזונה בבית. "חשוב שנייצר לילד סביבה שתקל עליו", מבהיר ד"ר מיינצר. "אחת הבעיות בדיאטה היא שקשה להתמיד בה כשיש עוגות מול העיניים".
לעזור לילד מבלי לשפוט
אמירה טאטור, עובדת סוציאלית במערך הקרדיאלי מבוגרים במחלקת טיפול נמרץ לב, מגייסת את ההורים לתמוך בילדים. "תופעת השמנת ילדים נפוצה מאוד ומשפיעה לא רק גופנית אלא גם נפשית ורגשית", היא אומרת. "התפקיד שלנו הוא לגייס את ההורים לעזור לילד בלי לשפוט, לחולל שינוי בתוך הבית".אחד הנדבכים המרכזיים בתוכנית הוא הפעילות הגופנית. "ילד שמן הוא מבוגר חולה", אומרת אולה מעייני. "מכאן הוא יכול להפוך למבוגר לא בריא או לפנות לדרך אחרת - מאושרת ובריאה - באמצעותנו. הילדים האלה לרוב לא משתתפים בחוגי ספורט. הם לא מרגישים בנוח לשחק כדורגל וכדורסל עם החברים. אנחנו רוצים לייצר חוויית אימון כייפית עבורם. אנחנו מלמדים אותם לקום מהספה, ללכת ברגל לסופר, לנסוע באופניים".
ההורים מקבלים גם הדרכה פרטנית וקבוצתית מדיאטניות. "אנחנו נפגשים עם ההורים, מעלים דילמות, מלמדים אותם לקרוא את תוויות המזון, ולהפחית סביבה מעודדת השמנה", אומרת הדיאטנית הקלינית מור מורד. "אנחנו לא בונים תפריט לילד, אנחנו נותנים כלים איך להציע לילד את המאכלים היותר בריאים, וגם אם הוא אוהב מאכלים פחות בריאים, אנחנו מלמדים אותו איך לדאוג למינון".
"ההישג הכי גדול הוא השינוי בתפיסת העצמי של הילד", מסכם ד"ר מיינצר. "זה לא רק לרדת במשקל - זו ההרגשה שהם אוהבים את עצמם. מה שיפה בתוכנית של בית חולים מאיר זה שכשמסתכלים שנתיים קדימה. מי שהתמיד בתוכנית המשיך לרדת במשקל. אם נצליח לתת לילדים את הכלים להמשיך הלאה גם אחרי שנסיים, זה יהיה ההישג הגדול ביותר".
הכתבה פורסמה היום (ב') ב"ידיעות אחרונות", מוסף "24 שעות"
משפטים שילדים אומרים על אוכל:
לפנייה לכתב/ת 
