5 דרכים לעזור למתבגרים עם הפרעות אכילה
כשנער או נערה סובלים מהפרעות אכילה ההורים לא תמיד יודעים איך לעזור ועד כמה להתערב. קודם כל תהיו הורים ולא שוטרים, ותנו להם את התחושה שאתם איתם ולא נגדם. מאילו משפטים כדאי להימנע ומה יכול לעזור אם הם לא מוכנים ללכת לטיפול?
הפרעת אכילה מסבה סבל גדול לא רק למי שסובל ממנה, אלא גם לסביבתו. הורים שבנם או בתם סובלים מהפרעות אכילה חשים מצוקה על בסיס יום יומי. שאלות כמו "מה להגיד או לא להגיד?", "עד כמה להתערב?", מה יעזור ואיך לעזור?", "מה התפקיד שלי?", הן מעט מן השאלות המתעוררות אצל ההורים.
כשאדם נמצא בטיפול בהפרעת האכילה, חשוב שהוריו יקחו גם הם חלק בטיפול בדמות מפגשי הדרכת הורים. מטרת המפגשים אינה דיווח של ההורים על התנהגות הילד או דיווח של המטפל על הטיפול. הדרכת ההורים גם אינה טיפול זוגי או טיפול בהורים כפרטים (כשעולה צורך שכזה - יפנה המטפל את ההורים להתערבות מקבילה).
הדרכת הורים כחלק מהטיפול בילד היא בעיקר מרחב עבור ההורים בו מתאפשר להם להעלות התלבטויות, דאגות, וחשיבה על דרכי התמודדות. בסופו של יום, ההורים הם האחראים על הילד ואלה שנמצאים איתו רוב הזמן, ולכן הכרחי שיהיו בידיהם הכלים המתאימים לניהול מיטבי של המלחמה בהפרעת האכילה שמאיימת על היקר להם מכל.
1. תהיו הורים
על ההורים להיות בראש ובראשונה - הורים. לא שוטרים, לא מפקחים, לא דיאטנים או פסיכותרפיסטים. הורים - כאלה ששואלים "איך עבר עליך היום בבית הספר?", ולא - "סיימת את הכריך?" כאלה שמעודדים את החלק הבריא שקיים בילד גם כשהפרעת האכילה מטילה עליהם צל גדול ואפל. כאלה שממשיכים לראות חשיבות בהשתייכות הילד למשפחה ובמקביל לא מקבלים התנהגויות שליליות בחסות הפרעת האכילה. למשל, להציע לבן/בת להצטרף לארוחה משפחתית במסעדה ולראות מה יוכל להקל על כך, אבל לא להפסיק לכל המשפחה פעילות משפחתית הכרוכה באוכל.
חשוב שההורים ישאירו את הטיפול בילדים הסובלים מהפרעת האכילה לצוות המטפלים (הכרחי שילוב של טיפול נפשי ותזונתי). ההורים יכולים לבחור את הצוות המטפל וחשוב שיבחרו באנשי מקצוע מומחים בתחום, אשר עובדים בשיתוף פעולה הדוק.
קראו עוד:
"אבא, אני לא יפה, כולם מסתכלים עליי מוזר"
האם הליכה ברגליים יחפות גורמת להצטננות?
2. אפקט הפרפר
כשהילדים מתנגדים לקבל טיפול ההורים יכולים לפנות להדרכת הורים בעצמם. לפעמים, זו הדרך שתאפשר למי שסובל מהפרעת האכילה בעצמו להגיע לטיפול בהמשך. עד שזה יקרה - הדרכת הורים מקצועית יכולה להביא ל״אפקט הפרפר״ (תנועת משק כנפי פרפר בנקודה X יכולה לגרום או למנוע טורנדו בנקודה Y). משמע, שינויים קטנים שיכולים לעשות ההורים בעקבות הדרכה נכונה, עשויים לגרום לשינויים קטנים וגדולים אצל הילד ובהפרעת האכילה ממנה הוא סובל (למשל: להפסיק לשאול "האם אכלת את ארוחת הצהריים?" יכול להביא להפסקת מתן תשובות שקריות, ומכאן להיווצרותה של תקשורת אחרת ביניכם.
3. שימו לב לשפה שלכם
יקל על ההורים להתייחס להפרעת האכילה כאל "וירוס" שהילד סובל ממנו. רצוי להתייחס להפרעת האכילה בגוף שלישי ולעשות הפרדה בין הפרעת האכילה לבין הבן/בת (אל תאמרו: "את מתנהגת בצורה מזעזעת!", אלא "הפרעת האכילה גורמת לך להתנהג בצורה שלא מתאימה לך").
בהתחלה, זה עלול להיחוות מאולץ ומוזר, ועם הזמן - השפה הזו הופכת להיות אוטומטית ונוחה. הדבר בעיקר מסייע למי שסובל מהפרעת האכילה לחוות אותה כמשהו חיצוני לו ומכאן - להילחם בה. זאת בניגוד לחוויה שלהם שהפרעת האכילה היא חלק מהם - ובעצמינו יותר קשה להילחם.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
4. צבא חזק
כשהמטפלים וההורים מדברים ופועלים בשפה דומה נוצרת "קואליציה", ברית של שיתוף פעולה לצורך החזרת הילד לחיים שהפרעת האכילה מכרסמת בהם. המטרה היא שמי שסובל מהפרעת האכילה ירגיש שיש לצידם צבא גדול וחזק שיוכל לסייע להם להביס את הפרעת האכילה שעומדת, ברוב המקרים, איתנה ועיקשת, מן הצד השני.
5. אמון עדין
טיפול אפקטיבי מחייב מתן אמון במטפל. זו משימה קשה בכל טיפול ועל אחת כמה וכמה בטיפול בהפרעת אכילה, שבראשית התהליך - מי שסובל ממנה חי בתחושה שהמטפלים רוצים "לקחת" ממנו חלק שנחווה בלתי נפרד ממנו ושלא רוצים לוותר עליו, מתוך האמונה שהוא מיטיב בחייהם ("מאז שרזיתי יש לי הרבה יותר בטחון עצמי וכיף לי". כאן ראוי לשאול בחזרה - האם באמת כיף לחיות תחת משטר טרור? מה שווה הבטחון אם לאורך זמן מפסיקים לצאת מהבית?).
כדי לא לפגוע באמון העדין שנוצר בין הילד והמטפלים, על ההורים להימנע ככל האפשר מיצירת תקשורת "מעל הראש" של הילד מטופל. במקרה של מצוקה - ניתן וחשוב לפנות למטפלים, אך קריטי ליידע בכך את הילד ("אנחנו מרגישים שהמטפלים חייבים לדעת שאת נשקלת המון פעמים ביום ויש לנו חשש שהפרעת האכילה לא תאפשר לך לשתף בכך בעצמך"). כדי שאמון יווצר בין הילד למטפלים - חשוב שישרור גם בין ההורים והמטפלים.
הכותבת היא מטפלת באמנות (M.A) מדריכה ופסיכותרפיסטית, מומחית בטיפול בהפרעות אכילה וקשיים רגשיים אחרים
לפנייה לכתב/ת 
