5 דיאטניות מסבירות: כך תעשו דיאטה לילדים
הילדים חשופים לממתקים, חטיפים, משקאות קלים וג'אנק פוד על בסיס קבוע בימי הולדת, חגים ולעיתים גם בבית. כתוצאה מכך, חלקם סובלים מהשמנה שנמשכת גם בבגרותם. ביקשנו מחמש דיאטניות שיסבירו איך משנים הרגלים לילדים, למרות כל הקשיים והפיתויים. כתבה ראשונה בסדרה
השמנת הילדים הוא נושא שמעסיק הורים רבים. כיום מדברים על 20-25% מהילדים בישראל הסובלים מעודף משקל והשמנה. ההתמודדות עם הצורך לבנות הרגלי אכילה בריאים במסגרת המשפחתית איננה קלה ואף יש צורך להגביל לא פעם את הצריכה/קניה של מוצרי מזון ומשקאות עבור המשפחה כולה.
מדובר בנושא לא פשוט, שעלול ליצור מתחים בין הילד להוריו ואף להוביל להתנהגויות מניפולטיביות סביבה אוכל, לחץ רגשי ותסכול. לכן חשוב מאד לפני שמתחילים לעשות דיאטה לילד, להבין את הקושי, האתגרים ואת ההמלצות להתמודדות נכונה עם הנושא לפי גילאי הילדים.
יש גם הרבה שאלות שעולות כששרוצים לעזור לילדם לרדת במשקל - האם כל עודף משקל של הילד הוא בהכרח סיבה לעשות דיאטה? איך מתמודדים אם הצורך לעשות שינויים תזונתיים עבור ילדים בררנים באוכל? מה תפקיד ההורים בתהליך? ואולי השאלה הכי חשובה לפני שמתחילים לעשות שינויים תזונתיים היא - האם נכון לעשות דיאטה לילדים?
כדי לענות על שאלות אלו פניתי לחמש דיאטניות קליניות המתמחות בתחום תזונת ילדים, בעלות ניסיון של שנים רבות בעבודה עם ילדים ומשפחות. לכל אחת גישה מקצועית מעט שונה ודרך הסתכלות ייחודית על האופן בו צריך לעזור לילד לעשות את השינוי התזונתי, אך כולן מסכימות כי למשפחה, להורים ולסביבה בה גר הילד יש תפקיד מכריע בהצלחת התהליך. הצגתי להן ארבע שאלות זהות על הנושא. התשובות על שתיים מהן מופיעות כאן, והשאר - בכתבת המשך שתפורסם בקרוב.
צוות המומחיות:
- ורד יפה חאיק, דיאטנית, מטפלת בהשמנת ילדים. "מסתכלים לילדים בעיניים במקום על הבטן".
- תרצה שני, דיאטנית ילדים, מומחית לבעיות אכילה בילדות ובררנות אכילה, יוצרת הקורס האלקטרוני "מאכלן בררן לאכלן מגוון" – קורס אינטרנטי להורים.
- דפנה זיו בוסאני, דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי לילדים בישראל "שניידר".
- רותי אבירי, דיאטנית רגועה להורים מודאגים. מומחית ליעוץ ומרצה להורים, לילדים ולבני נוער. מדריכה ומרצה לצוותי חינוך (גננות ומורים), מדריכי הורים ורופאים.
- כוכבי בריגי'ט, סגנית מנהלת מחלקה לתזונה, דיאטנית פגים וילדים. בית חולים ספרא לילדים, בית חולים על שם שיבא.
איך עושים דיאטה לילדים?
ורד יפה חאיק: "לא עושים דיאטה לילדים. גם לא למבוגרים. כשמדובר בילדים צעירים, אפילו מתחת לגיל 12, לרוב לא צריך אפילו לשלב אותם ישירות בתהליך. מה כן צריך לעשות? ראשית לעצור ולבחון: האם בכלל הילד משמין? יש הבדל בין ילדים שכל חייהם או שנים רבות מטיילים מעל האחוזונים, אך שומרים על רצף גדילה תקין, ובין כאלה שמטפסים בעקביות למעלה, ונמצאים במגמת השמנה.
"שנית, להתבונן ולבדוק: ממה הילד משמין. למשל, איכות האוכל הקיים בבית, אכילה רבה במסעדות או שמזמינים הביתה אוכל לא איכותי לעיתים קרובות. כמו כן הרגלים של שתיה מתוקה, אכילה של כמויות גדולות, חוסר פעילות ואף בגלל חוסר שעות שינה. חשוב גם לבדוק את האוכל במסגרות בהן נמצא הילד. כמו כן, סיטואציות של ביקור את אצל הסבתא ופינוקי ממתקים ועוד.
"בהתאם לסיבה שעולה חשוב להתאים פתרון. אם נזהה שהילד אוכל כמויות גדולות בגלל סיבות רגשיות כלשהן, חשוב לתת מענה לצורך הרגשי עצמו ולשמור שלא למנוע ממנו אוכל.
תרצה שני: לא עושים, לא כל שכן דיאטה במובן של תפריט שהילד אמור להתנהל לפיו. אכילה על פי תפריט זו משימה קשה למבוגרים, במקרה של ילדים היא כמעט משימה בלתי אפשרית. כל בקשה כזאת מהם נידונה לכישלון. כדי לעזור לילדים לשנות את משקלם אני מתרכזת בהרחבת המגוון התזונתי.
"אליי מגיעים בעיקר ילדים בררני אכילה בעודף משקל. כך שעיקר העבודה בשלבים הראשונים היא להרחיב להם את המגוון התזונתי, כדי שיכיל יותר ירקות, פירות וקטניות. עצם הרחבת המגוון התזונתי מאפשרת שינוי ושיפור הרכב התפריט של הילדים, ובפעמים רבות, תוביל לירידה במשקל".
דפנה זיו בוסאני: "אם יש הרגשה או תחושה שהילד מפתח עודף משקל או שהוא סובל מהשמנה יש להתייעץ עם רופא או דיאטן/נית ילדים. חשובה מאד הערכה של איש מקצוע לפני תחילת התהליך. דיאטנית ילדים תוכל לתכנן ביחד עם הילד והוריו את התפריט המתאים לאורח החיים והרגלי המשפחה.
"היא תסביר לילד ולהוריו על חשיבות של שינוי הרגלי אכילה, המטרה היא תזונה נבונה יותר שכל המשפחה תרוויח ממנה. לאחר שלב האבחון ותכנון התפריט חשוב להיות במעקב ותמיכה של איש מקצוע. ירידה במשקל היא תהליך וחשוב לעשות אותו נכון על מנת לשמור על ההישגים בהמשך".
קראו עוד:
החדר הכי מבולגן בארץ - אצלנו בבית
המטרה: להכין שיעורי בית של הילד במשך שבוע
רותי אבירי: "לא כל עודף משקל הוא בהכרח לא בריא. אני מאמינה שכשאנחנו נולדים, נקבע לנו בקוד הגנטי שלנו מה תהייה מידת הרעב והשובע שלנו, ואם נאכל ברוב הזמן אוכל בריא, גם נקבע לנו בקוד הגנטי מה תהיה צורת הגוף שלנו כבוגרים ומה יהיה משקלנו.
"לכן, כאשר אנו סבורים שיש צורך לעבוד עם הילד על נושא התזונה וליצור תהליך של שינוי ולמידת אכילה בריאה עבורו, עלינו להיות ערניים לנקודות הבאות: מאפשרים לו להמשיך לאכול אוכל בריא בהקשבה לרעב ולשובע, שומרים על הבריאות הנפשית שלו, מעודדים תחושת ביטחון ודימוי גוף חיובי והכי חשוב משדרים לילד שאנו אוהבים אותו ללא קשר למשקל. יש קושי עצום לקיים את העצות הללו, אבל בהדרכה נכונה מרוויחים לפני הכל את היחסים עם הילד!
כוכבי בריגי'ט: "המושג דיאטה הוא בעייתי. דיאטה מסמנת משהו שעושים בצורה שונה וקיצונית ממה שנהוג בדרך כלל. מושג של דיאטה מתאים למחלות ספציפיות כגון מחלות מטבוליות, דיאטה קטוגנית, השמנה קיצונית עם גורמי סיכון. בעודף משקל אצל ילדים אין דיאטה אלה תהליך תזונתי שמערב את כל המשפחה. כל המשפחה לומדת לאכול בצורה מאוזנת ונכונה. ההצלחה תבוא כאשר ההורים יפנימו שזאת עבודה ואחריות שלהם ולא של הילד. בהשמנה קיצונית בילדים (השמנה עם גורמי סיכון) יש צורך לפעמים להגביל במרכיבי מזון ספציפיים כגון כולסטרול או סוכר או מלח ואז זה יחשב כדיאטה".
משפטים שילדים אומרים על אוכל:
איך יודעים שהילד בשל להתחיל תהליך של שינוי תזונתי?
ורד יפה חאיק: "מסרים בנושא תזונה והתנהלות מול שפע, כמו לוותר ולבחור, חשוב להעביר כבר מגיל מאד צעיר. אם הילד רוצה לרזות, הסיכויים שלו להצליח יגדלו כאשר מערכת היחסים שלו עם ההורים תהיה פתוחה וישררו יחסי אמון ביניהם. הסיכויים שלו להצליח יגדלו גם כאשר הוא יהיה מסוגל לדחות סיפוקים ולהיות קשוב לעצמו ולרצונות הפנימיים שלו כמו גם לחשקים. לילד שהחוסן הרגשי שלו יהיה יותר גבוה, שהוא יותר אופטימי וגמיש, יהיה קל משמעותית. חשוב לזכור כששינוי חל בסביבה הביתית, כלומר, הבית כולו הופך להיות בריא יותר, הילד פשוט זורם לתוך השינוי.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
תרצה שני: "השינוי צריך להיות שינוי סביבתי ולא רק שינוי של הילד. בשלב הראשון משנים את ההתנהלות בבית. השינוי הסביבתי, כמו הוצאת משקאות מתוקים, משפיע על הילד גם בלי שהוא מגלה עניין. הורדת הזמינות של מאכלים שאינם מומלצים מסביבת הילד יכולה להיעשות בהדרגתיות בביצוע השינויים והסבר מותאם לילד על הסיבות לשינוי.
"המשך תהליך של הרחבת המגוון התזונתי מגיע בהתאם לגיל הילד. יש ילדים שמבינים את הצורך לאכול מגוון בריא יותר ונתחבר אותם על כן לנקודה זו. אצל ילדים צעירים יותר ניתן לשקף את השוני של הילד במגוון האוכל שלו לעומת זו של סביבתו הקרובה. להסביר לו שישנם ילדים שונים עם קשיים שונים וכולם זכאים לעזרה. למשל ילדים המתקשים ללמוד לקרוא מקבלים עזרה ושיעורים מיוחדים, ולכן גם הוא זכאי לעזרה שתלמד אותו להתרגל לאכול ירקות ופירות".
דפנה זיו בוסאני: "חשוב לשוחח עם הילד בצורה מכבדת ולשמוע מה דעתו, מה הוא חושב ומרגיש. ילד בגילאי 7-6 לרוב בשל לתהליך ומוכן אליו. בקרב ילדים צעירים יותר חשוב להדריך את ההורים כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. בגילאים הצעירים יותר השינוי הוא בעיקר באחריות ההורים וחשוב שההורים יקבלו הכוונה של איש מקצוע כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. חשוב לפני שמתחילים לבצע הערכה שאכן הילד סובל מקצב עלייה גבוה/השמנה/עודף משקל. חשוב לבדוק שאין בעיות בריאות נוספות שדורשות התייחסות רפואית".
רותי אבירי: "כל ילד בכל גיל ובכל שלב בשל לשינוי שנעשה דרכנו ההורים, תוך שמירה על כללי ההאכלה הבריאה שאומרים שהאכלה בריאה היא לא רק סכום רכיבי המזון שהילד אכל, אלא היא האכלה שנעשית בנינוחות ובנעימות. האכלה תוך הקשבה לילד, לרצונות שלו, לתחושות ולרגשות שלו, לצרכים שלו, להעדפות שלו, ומתוך מתן אמון בו שהוא יודע לווסת את תחושות הרעב והשובע הטבעיות שלו".
כוכבי בריגי'ט: "תהליך של שינוי תזונתי תלוי בגיל הילד, בבשלות שלו ובגישה של ההורים. עד גיל 12 ההורים חייבים לקחת אחריות על השינוי בתהליך התזונתי מכוון שהילד אוכל בבית והם אחראים על הבישול ,קניית מזונות והכנסת מזונות מסוימים בבית.
"מגילאי 13-12 שנים הילדים בוגרים ובשלים יותר ואפשר לדבר איתם על תזונה נכונה. כמובן שההורים עדיין אחראים על זמינות האוכל בבית אך בגיל הזה הילדים עצמאים יותר. ההורים חייבים להמשיך להיות שותפים וצריכים להיות עם אצבע על הדופק כי בגיל הזה מאוד קל לנער/ה להיכנס לתוך תהליך של דיאטה קיצונית שיכולה להוביל לבעיות אכילה".
יעל דרור היא דיאטנית קלינית וספורט
לפנייה לכתב/ת 
