הילדים מתחצפים? כך תגיבו

הילדים היום מדברים להורים בצורה שאנחנו לא העזנו לדבר בעבר. הם מזלזלים, צועקים ולפעמים גם מקללים. אם בעבר החוצפה אפיינה מתבגרים היום אנו כבר עדים לילדים צעירים שמדברים להורים בחוצפה.

הורים לילדים צעירים מוצאים את עצמם חסרי אונים מול ההתנהגות החוצפנית של ילדיהם. הילדים הצעירים בודקים עד כמה הם יכולים להזיז את הגבול ועד כמה ההתנהגות מסייעת להם להשיג את מבוקשם.

הילד צריך להבין שההתנהגות שלו לא מקובלת(צילום: שאטרסטוק)

החוצפה באה לידי ביטוי בכמה היבטים: ביטויים כמו "את לא מחליטה עליי!", "מה תעשה לי?" והתנהגות לא מכבדת כמו למשל התעלמות מבקשה של ההורה או אפילו טון מאיים ומתריס.

מי לימד אותך לדבר ככה?

ילדים לא נולדים חצופים, אלא לומדים להיות כאלה. זו למידה שמתרחשת בעקבות אינטראקציה עם הסביבה. עלינו גם לשים לב ולבחון היטב מאיפה הילד למד להתנהג כך. לעיתים אנו מאשימים את החברים בגן או בכיתה כגורם משפיע לרעה ולעיתים זה אכן הגורם המשפיע אך ניתן ללמוד להתנהג בחוצפה גם מצפייה בטלויזיה או ממשחק מחשב.

הדמויות המצוירות למשל אינן תמימות ונחמדות כמו הדמויות שהיו בתוכניות הילדים שהיו לנו. גם השפה אליה הם נחשפים במהלך משחק מחשב או צפייה בטלויזיה אינה הולמת. בנוסף, הילדים מתבוננים בהורים ולומדים מהם כיצד להגיב ברגעי כעס או תסכול. הם מתבוננים באופן שבו אתם פותרים קונפליקטים ורואים איך אתם מדברים לבני הזוג שלכם.

קראו עוד:

בדקנו - עד כמה ההורים מכירים את הילד שלהם

החלק של ההורים בביטחון העצמי של הילדים

פחד של ילדים כהזדמנות לשינוי

דוגמה אישית (מודלינג) היא חלק בלתי נפרד מחינוך. לא תמיד יש לנו שליטה על הגורם שלימד את הילד שלנו להגיב בחוצפה וכאשר הוא לא נמצא לידנו אין לנו שליטה על התכנים להם הוא נחשף, אך תפקידנו ללמד אותו שההתנהגות הזו אינה מקובלת.

הילדים היום הם ילדים דעתנים שיודעים היטב מה הם רוצים. זה הרי דבר נפלא, מפני שאף אחד לא רוצה שהילד שלו יהיה צייתן או יעשה דברים בניגוד לרצונו רק מפני שבעל סמכות ביקש ממנו. כהורים אנו רוצים שילדנו ידעו להביע דעה ולעמוד על שלהם אך הדרך בה הם בוחרים לעשות זאת צריכה להיות מכבדת והולמת.

תגובות הורים להתנהגות חוצפנית הן מגוונות. ישנם הורים שצוחקים וזו תגובה שמאפיינת הורים שפוגשים את ההתנהגות בפעמים הראשונות, בעיקר בגיל הצעיר, ולא מבינים מאיפה לילד יש את התעוזה והאומץ לדבר כך. כאשר הילד מתנהג כלפיכם בחוצפה אל תתעלמו מההתנהגות מכיוון שהילד עשוי לפרש זאת כמתן לגיטמציה והוא ימשיך בהתנהגות החוצפנית.

אל תגיבו בכעס ובצעקות כי אלו רק יחמירו את ההתנהגות החצופה. לעיתים הורים מבקשים מהילד להתנצל או להבטיח שהוא לא יעשה זאת שוב ואז נותנים לו את מבוקשו. הילד לומד לבקש סליחה רק כדי להצליח ולהשיג את מה שהוא רוצה ולא להתנצל מהלב.

איך להגיב כאשר הילד מתחצף?

1. חינוך מונע: לגדל ילדים באווירה נעימה זו שאיפה של כל הורה. חשוב להקפיד על כבוד ונימוסים. כן, כן נימוסים שהיום הופכים להיות פחות שכיחים בשפה היומיומית. הקפידו לפנות לילדכם בצורה מכבדת. הקפידו להשתמש וגם לדרוש מהילד להשתמש במילים מנומסות: תודה, סליחה ובבקשה.

2. מסר ברור: כאשר הילד מגיב בחוצפה עליכם להגיב בטון תקיף וחד משמעי ולומר שההתנהגות הזאת אינה מקובלת עליכם. על מנת לודא שהילד ילמד שההתנהגות לא תסייע לו להשיג דברים עליכם להתרחק ממנו ולומר שלא נעים לכם להיות לידו כשהוא מתנהג כך ולכן אתם מתרחקים.

3. לימוד התנהגות הפוכה: ילדים רבים מגיבים בחוצפה כאשר הם לא מרוצים, כועסים או מתוסכלים. הם למעשה מאבדים שליטה רגשית ולכן חשוב שתלמדו אותם להגיב אחרת במצבים כאלה. לומר איך הם מרגישים ולהביע את הכעס והתסכול בדרך לגיטימית ומכבדת.

4. לפרגן: כאשר הילד מצליח להגיב למצב מתסכל באיפוק ובדרך לגיטימית חשוב שתראו לו שהוא מסוגל וזו הזדמנות לפרגן לו על כך. כמו כן חזקו אותו על שימוש במילות נימוס.

הכותבת היא מנתחת התנהגות ומדריכת הורים וצוותי חינוך (MA יעוץ חינוכי)