קשב וריכוז - העצות שיקלו על החיים
הפרעת קשב היא אתגר לא פשוט לילד ולהוריו. העובדה שמדובר בתופעה תורשתית, המופיעה גם אצל הצאצא מגבירה לעיתים את התחושות הקשות אצל ההורה, שפעמים רבות סובל ממנה גם כן. איך מתמודדים עם הקשיים? מומחים מספקים 25 עצות הנוגעות לכל תחומי החיים
לא פשוט לגדל ילד הסובל מהפרעת קשב: קשה לו להתעורר בבוקר לבית הספר, ההתארגנות לוקחת לו הרבה יותר מדי זמן, הוא לרוב משאיר אחריו בלגן, צריך להזכיר לו פעם אחר פעם להכין שיעורי בית, סף התסכול שלו נמוך, הוא נוטה להתפרצויות זעם, עובר מדבר לדבר ולרוב לא מסיים אף לא אחד מהם. אבל עוד קודם, מאוד לא פשוט לקבל את האבחנה שהילד סובל מהפרעת קשב, להבין שעל אף מחשבתו המבריקה ושכלו החריף - הוא תמיד יתמודד עם קשיים לא מעטים.
במה מדובר בעצם? "הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו־התפתחותית המשפיעה על כל תחומי החיים", מסבירה ד"ר אולגה דיסקין, פסיכיאטרית ילדים ונוער במרכז ME – MENTAL EXPERTS. "אחוז מהילדים שמאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז סובלים מתופעות נלוות כמו לקויות למידה, קשיי התנהגות, קשיים חברתיים, חרדה ודיכאון.
"הפרעת קשב וריכוז עלולה להוביל גם לקשיים בתחומים נוספים. בוויסות הרגשי - התרגשות גדולה או התפרצויות זעם לא נשלטות, שינויים חדים במצב הרוח וחרדות; בוויסות החושי - רגישות יתר לפתקיות הבגדים, לתפרים בחולצות ובגרביים, לסוגי בדים, למרקם של אוכל ועוד; בוויסות השמיעתי - רגישות לקולות רמים או לרעשים מסוימים; בפיתוח מיומנויות חברתיות וכן בתפקודים ניהוליים כמו ארגון משימות ומטלות".
ומה זה עושה להורים? ד"ר נעמי וורמברנד, מומחית להפרעות קשב, מסבירה: "לטעמי, קיימת פחות מדי תשומת לב להתמודדות של ההורים עם התפקיד המורכב של ההורות לילדים עם קשיי הקשב. יתרה מזאת, לרוב הילדים עם הקושי בקשב יש לפחות הורה אחד שגם לו יש קושי דומה, שאותו הוריש לילד. הורה כזה נדרש, מעבר לאחריות מול הילד, להתמודד גם עם הקושי שלו עצמו שלא נעלם עם השנים, ועם זיכרונות ילדות שאינם פשוטים בדרך כלל ומשתחזרים לנגד עיניו שוב ושוב דרך הקשיים של הילד".
איך מתמודדים עם הפרעת הקשב? הנה העצות של ד"ר נעמי וורמברנד, של ד"ר אולגה דיסקין, של אנדריי גור - פסיכותרפיסט ילדים ונוער, של הפסיכולוגית רחל סטוור ושל המרפאה בעיסוק חנה טאובנבלט ממרכז ME, ושל ד"ר הלית דורי - פסיכולוגית התפתחותית:
1. רכשו ידע
בעזרת ספרות מקצועית, אתרים מקצועיים, מומחים באינטרנט ובפייסבוק, קבוצות שיתוף לבעלי הפרעות קשב, עמותות ועוד. זכרו, הפרעת הקשב נוכחת כל הזמן ומשפיעה בכל תחום. לכן, יש להביא אותה בחשבון גם בשיחה חברתית או בתפקודים פשוטים לכאורה, כמו סידור הבית או ביקור בתערוכה. ולא פחות חשוב: לצד הקשיים הנלווים לה, כרוכה הפרעת הקשב גם בכישרונות ובעוצמות אופייניים כמו חשיבה מקורית ויצירתית, תושייה וכושר אלתור, אינטואיציות מחודדות, מולטי־טסקינג ורגישות רבה לבעלי חיים ולטבע.
2. הקפידו על אבחון מקצועי
תופעות רבות מתבטאות באופן דומה להפרעת קשב. לכן חשוב לאבחן את התופעה בצורה מקצועית ולהיות בטוחים שנעשתה אבחנה מבדלת, כלומר שהתופעות הגלויות אכן משויכות להפרעת הקשב ולא לתופעות אחרות כמו הפרעות חרדה או דיכאון, בעיות הקשורות בראייה, הפרעות בוויסות או הפרעות בשינה.
3. הבינו את תגובותיכם
ראוי להקדיש זמן לחקירה אישית של ההורה בעל הפרעת הקשב ולברר כיצד ההפרעה הזאת משפיעה עליו. לדוגמה, אם אין לאמא סבלנות לשבת על שיעורי הבית עם הילד, חיוני שהיא תבין את מקור הקושי שלה להתרכז בתחומים שלא באמת מרתקים אותה. או, אם היא לא הספיקה לעשות כמעט כלום במהלך היום, חשוב שתבין שדעתה הוסחה בקלות מכל גירוי וזה קרה בגלל הפרעת הקשב ולא בשל היותה עצלנית, חסרת משמעת עצמית וחסרת אחריות.
4. עבדו עבודה פנימית
חשוב לעבד מחשבות, רגשות ותחושות שליליות. כדאי לנסות טיפולים מוכחים כמו אימון אישי וקבוצתי, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, מדיטציה, מיינדפולנס ועוד, שעשויים לחדור מבעד למנגנוני השריון שנוצרו לאורך שנים של סבל ושל הסתרה. שחרור האנרגיות השליליות של ההימנעות וההכחשה יאפשרו להורים לצבור כוחות של חיים וערנות, וישפרו את יכולתם להתמודד עם אתגרי הילד.
קראו עוד:
איך ילד עם הפרעת קשב מרגיש בחופש
5. רכשו כלים
מצאו שיטות לניהול יעיל של החיים והקנו אותם לילדים. למשל: כלים לניהול זמן כמו יומן, תזכורות, פתקים או שעון מעורר. כן כדאי למצוא שיטות אישיות שיגרמו לכם ולילדיכם לגייס את האנרגיה הנדרשת להתחיל במשימה ולהיכנס לשוונג, כמו שטיפת כלים או ריצה. מתקשים לעמוד בתור בבנק? מצאו חלופות יעילות כמו שימוש באינטרנט או פנייה לקרובים לכם שיעשו דברים מסוימים למענכם ובמקומכם.
6. עשו לעצמכם מקום
הקשיים המלווים את ההורות לילדים בעלי הפרעת קשב, בייחוד כשגם ההורים סובלים ממנה, גורמים להורים לא פעם לוותר לחלוטין על עצמם ולטבוע בים המשימות, שבחלקן הגדול לא מגיעות לידי מימוש. רגשות התסכול והאשם גוברים ובמשך השנים מתפתחות שחיקה ועייפות, שעלולות להגיע לכעסים וליחסים עכורים עם הילדים. לכן יש למצוא זמן פרטי ולנצל אותו בהנאה וללא רגשות אשם. איך? ספורט, מנוחה ושינה, בילוי זוגי בדרך שיוצרת הזדמנות לקשר ושיחה, התבודדות ושקט, טיפוח כישרונות או תחביבי ילדות ישנים וכו'.
7. בחירת הטיפול
זכרו, אין טיפול או גישה אחת המתאימים לכולם. בחירת המטפל, סוג הטיפול והגישה הטיפולית צריכים להיות מותאמים לצורכי הילד וההורה. כן מומלץ שבמהלך הטיפול בילד, גם ההורה יקבל הדרכה מהמטפל של הילד או בהדרכת הורים אחרת.
8. משימות קצרות
פרקו את המשימות שאתם מטילים על הילדים לפרקים ברורים. ילד שסובל מהפרעת קשב לא יצליח לעמוד בבקשה כמו, "לאחר שתסיים לסדר את החדר, תזרוק את הפח ותיקח את הכלב לסיבוב". חשוב לפרק את המשימה המורכבת למשימות קצרות, שיש ביניהן הפסקה.
9. עזרו לו להתמקד
ילד עם הפרעת קשב ייראה לנו לא קשוב במהלך שיחה איתו. מומלץ למקד אותו בקול שקט, רגוע וברור. כדאי גם לשאול בסיום מה הבין מהשיחה. אפשרות נוספת היא לנהל שיחות חשובות בזמן הליכה - כך תשיגו את מרב תשומת הלב של הילדים, תרחיקו אותם מגירויים סביבתיים שנמצאים בבית ותוכלו ליהנות מזמן איכות משותף.
10. הציעו תגמול מותאם
לרוב קשה לגייס ילד עם הפרעת קשב למאמץ אם אין לכך סיבה טובה דיה בעיניו. לכן מומלץ לתת תמריץ לביצוע המטלה, כמו אפשרות לפעילות מעניינת לאחר ביצוע המשימה, או חיזוקים והתפעלות מהביצוע.
11. אל תגזימו
הציבו בפני הילד מטרות ריאליות, ממוקדות ועם מנגנון תגמול מותאם.
12. הציעו לילד בחירה סגורה בין אפשרויות
ילד עם הפרעת קשב עשוי להתקשות בקבלת החלטה כאשר הוא נשאל שאלות פתוחות. לכן מוטב לשאול דברים כמו: "תרצה לשחק בלגו או במגנטים?", "אתה מעדיף להתקלח לפני ארוחת הערב או אחריה?" וכו'. כאשר עולה בעיה ונוצרת נוקשות בפתרונה, כדאי לנסות ולהעלות רעיונות נוספים, מותאמי גיל, לפתרון הבעיה, ולאפשר לילד לבחור ביניהם.
13. סביבת העבודה
הקלו על הילד בהכנת שיעורי הבית באמצעות התאמת השולחן והכיסא. חשוב להקפיד על סביבת עבודה נקייה מגירויים בזמן הכנת השיעורים. הוספה של כרית אוויר עגולה עם קוצים על מושב הכיסא מאפשרת תנועתיות על הכיסא, מרגיעה את הגירוי החושי ועונה על הצורך בתנועתיות במרחב.
14. עזרים חיצוניים
הציעו לילד לעשות דברים כמו האזנה למוזיקה באוזניות, או שימוש באביזרים שמעסיקים את הידיים כמו סליים, סקוושים, כדורי כוח, קוביית מחשבה, פלסטלינה ועוד, על מנת להתרכז.
15. חלקו את שיעורי הבית לחלקים
כדאי לחלק את השיעורים לכמה חלקים בהתאם לנושאים הנלמדים, ולפזר את זמן הכנתם לאורך שעות קבועות ביום. לדוגמה: אפשר להחליט ביחד עם הילד שלאחר ארוחת הצהריים עוברים על שיעורי הבית ומחלקים אותם לחלקים. מיד לאחר מכן הילד יכין את החלק הראשון, בהמשך יקפל את הבגדים הנקיים שייצאו ממכונת הכביסה ואז יבצע את החלק השני, לאחר מכן ישחק חצי שעה במחשב ורק אחר כך ישלים את החלק האחרון. אפשר להיעזר בשעון הטלפון הסלולרי, או בשעון עם טיימר, שיצלצל כאשר הגיע זמן ביצוע החלק הבא בשיעורי הבית.
16. עזרו בארגון התיק
מערכת השעות אמורה אמנם לעזור לילדים לדעת מה עליהם להביא עימם לכל שיעור, אולם בפועל היא מכילה רק את שם המקצוע, כך שהם עלולים לשכוח להביא את הספר לשיעור היסטוריה או את האטלס לשיעור גיאוגרפיה. צרפו לכל עותק של מערכת השעות גם עותק של טבלה שתכלול את שם המקצוע ואת מה שיש להביא (מחברות, בלוק צביעה, נעלי התעמלות וכדומה).
17. רשימת מטלות בוקר
הכינו אותה על פי סדר הביצוע, בטבלה, עם קביעת לוח זמנים מתואם להורה ולילד. לדוגמה: עשר דקות להתלבש, חמש דקות לצחצח שיניים וכו'. כדאי להכין מראש רשימה כזאת לקראת כל יציאה מהבית או פרויקט שצריך לבצע. לילדים צעירים, אפשר להכין רשימה כזאת בתמונות המדגימות את המטלות הנדרשות לצורך ביצוע המשימה.
יש לתלות את הרשימה על לוח שעם, או לחלופין לכתוב על לוח מחיק, במקום בולט ונגיש, שההורה והילד יחליטו עליו יחד. אפשר להיעזר בתזכורת בטלפון, או להשתמש בטיימר או בשעון מעורר שיצלצל בכל פעם שתם הזמן המוגדר לביצוע המטלה. כן מומלץ ללמד את הילד כיצד להשתמש באופן יעיל באמצעי ארגון כמו יומן.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
18. מיקום בכיתה
בדקו עם הילד היכן יעדיף לשבת בכיתה כדי להישאר מפוקס. לעיתים, ישיבה קרוב למורה וללוח תאפשר לו להיות מרוכז יותר בשיעור.
19. שיתוף המורים
סכמו עם צוות המורים אילו פעולות נוספות יוכל הילד לבצע כדי לשפר את יכולת הריכוז שלו בשיעורים. למשל, לשתות מים מבקבוק ספורט, לשבת על הידיים לכמה שניות או לקשקש על דף.
20. גמישות בשיעורים
הביאו בחשבון כי הישיבה בכיתה לאורך שיעור שלם, ובוודאי בשיעור כפול, עלולה להיות קשה עד בלתי אפשרית לילד עם הפרעת קשב. כאשר התלמיד מרגיש צורך בהתאווררות, רצוי לאפשר לו יציאה קצרה מהכיתה, שבה יוכל ללכת לאורך המסדרון, לשטוף פנים, "לשחרר לחץ" ולחזור לכיתה. רצוי שיהיה סימן מוסכם בין המורה לתלמיד בנושא הזה.
21. תכתוב!
הסיבה להתפרצות של הילד לדברי האחר במהלך השיעור נובעת מהחשש לשכוח את מה שרצה להגיד או לשאול. לכן כדאי להציע לו להניח פתקים ריקים על השולחן, לכתוב את השאלה או את התגובה על פתק כדי שלא ישכח, וכשיקבל את זכות הדיבור, להיעזר בפתקים.
22. לקרוא שוב
בקשו ממורי הילד להזכיר לו לעבור על סעיפי המבחן לפני הגשתו. זאת, משום שילדים עם הפרעת קשב נוטים לדלג על משימות במבחן. לכן, לפני הגשת העבודה או המבחן חשוב להנחות אותם לעבור על כל המשימות ולוודא שבוצעו.
23. בעזרת האף
הציעו לילד הפוגות הרחה קטנות בכיתה. מריחת קרם ידיים ריחני או צמיד ספורט עם בושם אהוב, יכולים לסייע לילדים עם הפרעת קשב: לאחר ההפוגה הקצרה לטובת ההרחה הם יחזרו לשיעור מרוכזים יותר.
24. העיקר שיצליח
היו ערים לדימוי העצמי של הילד וספקו לו חוויות של הצלחה באמצעות הטלת תחומי אחריות שהילד יוכל לעמוד בהם בבית הספר ובבית. למשל: ניקיון הכיתה, הספרים, פינת חי וכו'. אל תשכחו, גם לילד בעל הקשיים הגדולים ביותר יש קסם. תפקיד המבוגרים הוא להתאמץ לחפש את הקסם הזה ולעזור לילד להכיר בו.
25. שיטות הרגעה
אתרו אסטרטגיות הרגעה, שמתאימות לילד ולסביבתו. למשל: למצוא דיבור עצמי שיכול לסייע לילד כשקשה לו וכשהוא נמצא במצב של התמודדות רגשית. כן חשוב לזכור כי אירועים כמו מסיבות יום הולדת, ביקור אצל קרובים, או אירועים בבית הספר עלולים לגרום להצפה רגשית ולקושי בוויסות הרגשי.
חשוב להכין את הילד לקראת אירועים כאלו מראש ולדבר על שיטות לשליטה ברגשות, למשל, באמצעות נשימה עמוקה כשמתעוררות תגובות אימפולסיביות. בזמן מצוקה מומלץ להרגיע את הילד תוך מתן תוקף לחוויה: "אני רואה שאתה מרגיש מתוסכל", או "אני רואה שהדרך היחידה שלך להתמודד עם המצב הביאה אותך להתנהגות כזו". אחר כך כדאי לדבר על הדברים ולהבין את הקושי.
ולסיכום: ההתמודדות עם הפרעת קשב היא משפחתית ועלולה להיות תובענית וטובענית. לכן צריך להבטיח שהאבחון יהיה מקצועי, להקפיד על זמן איכות פרטי וזוגי, להקל על הילדים בארגון הזמן, לרתום את הצוות החינוכי לסיוע בהתארגנות בבית הספר ומעל לכל - לזכור שהילדים ראויים ומוכשרים על אף הקשיים, ולהזכיר להם את זה בכל הזדמנות.
ואיך משפיעות התרופות?
ד"ר ארז ברנע, פסיכיאטר ילדים ונוער, ME - Mental Experts, מציג ארבע עצות בנוגע לטיפול התרופתי בהפרעות קשב:
• מומלץ ליטול את הטיפול התרופתי על קיבה מלאה, כיוון שאחת מתופעות הלוואי של התרופה להקלת ההתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז היא חוסר תיאבון. כך יעברו כמה שעות עד הארוחה הבאה וההשפעה תקטן. אכילה לפני נטילת התרופה מסייעת גם בהפחתת תופעות הלוואי. בכל מקרה, חשוב להקפיד על תזונה בריאה.
• לעיתים, בסיום השפעת הטיפול התרופתי מתעוררות אצל הילד תחושות של עצבנות. כדאי להיערך לכך, להכין לילד ארוחה טובה ולעודד אותו לבצע פעילות מרגיעה.
• בתחילת תהליך התאמת הטיפול התרופתי חשוב להיות סבלניים לניסוי וטעייה עד להתאמה מדויקת של הטיפול לילד.
• מרבית תופעות הלוואי ייעלמו תוך שבוע עד עשרה ימים. אם תופעות הלוואי אינן נעלמות חשוב להיוועץ ברופא המטפל בנוגע לסוג התרופה ולמינון.
לפנייה לכתב/ת 
