מלכת השח: נועם גדסי אלופה

כשאנחנו חושבים על שחמטאים ישראלים מצליחים, אנחנו מדמיינים גברים ממושקפים, לא צעירים, לרוב עולים מחבר המדינות. התדמית לרוב נכונה. אם תיכנסו פעם לאולם שבו נערכת תחרות שחמט, ככל הנראה תתקשו למצוא מתחרות מהמין הנשי.

נועם גדסי (12) מקריית-עקרון היא אחת מנושאות הדגל של השינוי: היא החלה ללמוד שחמט בגיל חמש, נושאת כיום בגאווה בתואר אלופת הארץ בשחמט עד גיל 12 לבנות וגם ייצגה את ישראל בכמה וכמה תחרויות באירופה.

נועם גדסי. משחקת מגיל חמש(צילום: דוד גדסי)

"הכל התחיל כשהיא ראתה אותי משחק מול המחשב", מספר האב דוד גדסי, שהיה גם המאמן הראשון של נועם. "היא הייתה אז רק בת חמש. התחלתי ללמד אותה והיא לא רצתה לצאת מהחדר. זה התחיל כדבר חינוכי: לשחמט יש תרומה גדולה לחשיבה, לפיתוח יצירתיות ולקבלת החלטות. אחר כך היא הצטרפה לחוג, במקביל התחלתי לעבוד איתה יותר רציני, וככה, עם האוכל בא התיאבון".

"התיאבון" היה לשלוח את הילדה בת השש לאליפות הארץ לילדות ולראות כמה היא טובה ביחס לבנות גילה. התשובה: מאוד. "אבא היה זה שהחליט לשלוח אותי לאליפות הארץ. עשיתי שם תוצאה מושלמת", היא מספרת עם חיוך צנוע על הפנים, "אחרי הזכייה באליפות הארצית הראשונה הבנתי שזה לא רק תחביב והתחלתי להתאמן ברצינות".

"כדי להצליח צריך לעבוד קשה בבית, לבד"

היא תלמידה מצטיינת, ובנוסף לבית הספר היא לומדת גם במרכז למחוננים. "השגרה שלי היא כזו: אני קמה בדרך כלל בשבע בבוקר, הולכת לבית הספר ומסיימת בסביבות 13:30. יש לי שיעורים פרטיים בשחמט פעמיים בשבוע ובשאר השבוע אני מתאמנת לבד. אני עושה שיעורי בית וגם נפגשת עם חברות. בימי שבת יש לי תחרויות, לפעמים רגילות ולפעמים תחרויות ליגה. בימי שישי אני מתאמנת בכפר־סבא ויש לי יום בשבוע שבו אני נוסעת לרחובות לשני שיעורי שחמט. בהתחלה אבא שלי היה המאמן האישי שלי, והיום יש לי כמה מאמנים".

שחמט נשמע כמו תחום קצת מסובך ומרתיע.

"הרבה לא יודעים שמדובר באימון שאפשר וצריך להתחיל מגיל צעיר. מתחילים מרבע שעה, ואפשר להגיע לריכוז של עד חמש שעות ברצף", מסביר דוד. "בזכות השחמט, בכיתה א' אפשר להגיע לרמות חישוב ברמה גבוהה פי 10 מתלמיד רגיל באותו גיל. נועם, לדוגמה, יכולה לזכור בעל פה את כל רצף המהלכים של חמישה משחקים מלפני כמה שבועות. זה מפתח מאוד את הזיכרון. זה פשוט חדר כושר למוח.

"השחמט השפיע לי על המון דברים בחיים", מספרת נועם, "זה לימד אותי לעבוד קשה, שיפר לי את המתמטיקה ואפילו את האנגלית. באליפות אירופה צריך לרשום את המשחקים באנגלית. גם בארץ אני רושמת באנגלית. זה עוזר בהמון תחומים".

אחרי אותה אליפות ארצית ראשונה בגיל שש היא זכתה חמש פעמים ברציפות באליפות ישראל לבנות. עד כה, היא השתתפה בשש תחרויות בינלאומיות באירופה. כמעט בכל יום שבת היא משחקת, ובכל יום בשבוע היא מתאמנת במשך שעות ארוכות. אפילו משחק אחד של שחמט עלול להימשך חמש או שש שעות.

איך שומרים על עצמך בתוך כל הלחץ הזה?

"לפני תחרות אני צריכה לאכול כמו שצריך, ואז נחה. עדיף לאכול חטיף שמתפרק לאט בגוף כדי לשמור על הערנות. פעם הייתי מרגישה לחוצה, אבל היום אני יותר רגועה, יותר מנוסה בתחרויות. אחד המקרים המשמעותיים שזכורים לי קרה בתחרות ביוון בגיל שש. להורים ולמאמנים היה אסור להיכנס. לא ידעתי אנגלית ושיחקתי מול ילדה שנכנעה, אבל אחרי שהיא לחצה לי את היד – היא פירקה את כל הלוח. היא דיברה עם השופטת באותה השפה והיא אמרה לה שזה היה תיקו, וככה הוחלט. זה לא היה נעים כל כך ולא היה לי מה לעשות".

נועם גדסי(צילום: אבי מועלם)

מאז, נועם כבר הרבה יותר מנוסה ולא נותנת לאף אחד לערער אותה. "שחמט זה לא משחק של גיל, אלא משחק של חוכמה", היא מסבירה, "אני מתמודדת לרוב מול שחקנים מבוגרים ממני בגלל שאני לוקחת חלק לרוב בתחרויות לבוגרים ולא רק בתחרויות לנוער. יצא לי לשחק מול אנשים בני 70 ומעלה שאפילו אבא שלי שיחק מולם כשהיה ילד. אני בין הבנות היחידות בתחום. יש חמש בנות בערך בתחרות ארצית".

מפסידה בכבוד?

"תלוי למי. אם אני מפסידה לשחקן חלש זה הפסד הרבה יותר גדול בשבילי. אם התחרתי מול שחקן חזק, זה לא ממש מעציב אותי כי יכול להיות שהייתי מנצחת אותו, אבל ככל הנראה הייתי מפסידה. בכל מקרה, אחרי כל הפסד צריך לשבת ולעבור על המשחק ולמצוא את הטעויות. להבין איפה טעיתי וככה לדעת מה לעשות במשחק הבא".

דוד, איך עוזרים לילד להצליח בשגרה כל כך אינטנסיבית?

"להיות עם נועם זאת בערך חצי משרה. כל החיים מסונכרנים לכיוון שלה, אם זה בעבודה או בסופי השבוע. אליפות הארץ בשחמט, לדוגמה, נמשכת במשך שבוע שלם, אז היינו נוסעים כל יום לירושלים. אני מאמן אותה, מכין אותה ליריבה, אנחנו מכירים את כל היריבות שלה. אוכלים טוב, עושים קצת ספורט, משחקים חמש שעות, חוזרים ומתאמנים בתקווה לזכות בגביע. באליפות אירופה זה הרבה יותר מורכב: יש עייפות מהטיסה, הסתגלות למקום חדש והחוקים קצת יותר נוקשים שם. יכולים לקרות לילדים מצבים כמו הסיפור של נועם ביוון".

נועם גדסי עם אבא דוד(צילום: אבי מועלם)

נועם, מה הטיפ שלך להצלחה?

"לעבוד קשה בבית, לבד, ולהשקיע".

ומה החלום שלך?

"להמשיך להיות ממש טובה בשחמט ולזכות במקום הראשון באליפות אירופה. בטווח הארוך, הייתי שמחה לעסוק בשחמט גם בגיל של אבא שלי".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"