"אני לא אמא משחררת"

כאשר נולדו הבנים שלי, נולדו החרדות. לימים החרדות לא פחתו, אלא רק התעצמו, במיוחד כשהבנים לא היו בהשגחה שלי ושל בעלי.

בהתחלה קשה לצאת מהבית סתם להתאוורר, ואשליית "החיים ימשיכו כרגיל עם ילדים" נותרה אשלייה בלבד. כניסה למסגרות הייתה עבורי פחד גדול - מה יהיה להם שם, איך יחוו את היום שהיה? איך יסתדרו בלעדי?

קראו עוד:

השאלה שעוזרת לי להיות אמא יותר טובה

"איך אתם מסתדרים אם את לא עובדת?"

הנשים שיצאו לעצמאות כשהפכו לאימהות

באמהות יש המון שאלות, שלנו כלפי עצמנו אך לא פחות שאלות מגיעות מהסביבה. אנשים מרשים לעצמם ויש חוק לא מוסכם שבו מותר לשאול הכול, גם אם זה לא קשור אלינו.

מי כבר טסה לחו"ל?

השאלות מאז ומתמיד היו ונשאלו. היו כאלו שהתאים לי לענות עליהן וכאלו שפחות אבל לכל אורך הדרך שלי כאמא וכמעט בכל מפגש שלי עם אימהות נוספות עולה נושא השיחה מי היא אמא "משחררת" ומי לא.

מי כבר נסעה לחופשה זוגית עם בן הזוג? מי כבר טסה לחופשת חברות? מי השאירה את הילדים לישון אצל סבתא וסבא או אצל הדודים? מי עשתה עוד ועוד דברים כאלו ואחרים שגרמו לה לזכות בתואר "אמא משחררת"?

עוד לא הייתם בחופשה זוגית? אתם חייבים!(צילום: אלבום פרטי)

ההתמודדות שלי מול כל השאלות האלו, שוב גרמה לי לשאול את עצמי שאלות - למה אני לא כמו כולן? למה הכול יותר קשה לי? האם אני היחידה במעגל שלא נחשבת ל"משחררת"? מה זה בכלל לשחרר?

אין הגדרה חד משמעית, ולימים הבנתי שאני עושה הרבה דברים אחרת וזה בסדר שיש לי קצב משלי. תקופת הבשלות שלי יכולה להיות שונה ואיטית יותר, וזה ממש בסדר.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

לאחרונה אני קוראת המון פוסטים ברשתות החברתיות, כאלו שקוראים לעוד ועוד אמהות לצאת לנפוש לבד, לנסוע ללילה, שניים או יותר במלון לצורך הטענת הגוף והנפש וחזרה עם אנרגיות רגועות וטובות יותר לבני ביתנו.

אני נחשפת לעוד ועוד אמהות שעושות לילה חברות במלון, לילה לנשים בלבד, לילה של כיף והנאה, בילויים ורגיעה. נחשפתי בחופש הגדול ללינה אצל סבתות וסבים או אצל בני דודים של הילדים.

הילדים נהנים ויוצרים חוויות נפלאות עבורם וההורים בשקט וברוגע, לילה אחד עבור עצמם. זה מדהים ונפלא אך לא לכל אמא זה מתאים ועושה את הנעים הזה שעליו מדברים.

"אין דבר אחד שנכון לכל אמא"(צילום: לירון ויסמן)

לחץ חברתי

נעים מאוד, אני אמא כזאת, שיותר קשה לה "לשחרר". שלא תבינו לא נכון, חלק מרשימת "אמא משחררת" נעשו אצלנו בבית, זה קרה בזמן שזה התאים לי ולנו כזוג הורים.

זה נעשה כי הבשלתי והבנתי שחרדות ופחדים של "מה יקרה כאשר הם לא תחת חסותי?" לא יכולים לנהל את חיי. עם עבודה נכונה על עצמי, דברים קורים בצורה טבעית ונכונה יותר.

אני לא מאפשרת לעצמי שלחץ חברתי ישפיע על חיי כאמא, רק כי "כל האמהות כבר שם", רק כי כולן כבר עשו את ניו יורק כשהקטן היה בן כמה שבועות ואמרו לי שאני חייבת גם.

אמהות הוא תהליך של הבשלה ולמידה. כל ילד שנולד מביא איתו משהו חדש ושונה לחיינו, וגם אם יש לנו ילד שבשל לכך שאמא תסע לחופשה, זה לא יעבוד אם האמא תסע ורק תסבול ותחשוב על הבית ועל מה שקורה שם.

אל תסכימו ללחצים חברתיים לנהל את ההחלטות שלכן, אין דבר כזה שהוא נכון ואחיד לכל אמא. לא תמיד מה שנכון לי, נכון לכולן. וכמו שלקח לי זמן להיכנס לאמהות, ככה לקח לי זמן ללמוד "לשחרר" ולסמוך על הצד השני. כאשר אעשה משהו עבור עצמי, קודם כל אזכור שזה צריך להיות בלב שלם ובהחלטה נכונה עבורי, אחרת זה לא שווה את זה.

ואם גם את אמא שעוד לא בטוחה שמתאים לך ונכון לך לשחרר, את לא חייבת. קחי את הזמן שלך, זה יגיע.

שלך,

אמא שלקח לה זמן לשחרר.

הכותבת היא יועצת שינה ומדריכת הורים