הרגע שהפכתי מ"צח" ל"אבא של"
צח סימון הפך לאב ועדיין מסתגל לשינוי אבל מזכיר לעצמו ליהנות מהחוויות עם בתו ולהודות עליהן - "אל תגיד לה 'אור' ותצביע על המנורה כאילו אתה מורה שאיבד את החשק ללמד. תגיד - 'אור!' ותן להתרגשות להדליק לך את כל האורות שבנפש"
כשהילדה שלי נולדה, גם אני נולדתי כאבא. ברגע אחד הפכתי מ "צח" ל"אבא של", והנה אני מוצא את עצמי מגלה מושגים כמו "קפיצת גדילה" או "שואב נזלת", בודק בפורומים ובקבוצות מה השיטות הכי נכונות להרדמות, מה מותר ומה אסור לאכול, ובעיקר לומד איך להתמודד עם השינוי המטורף הזה שנקרא להיות הורה.
אבל בעיקר, אני מוצא את עצמי שוכח - שוכח להודות על מה שיש ושוכח להזכיר לעצמי שילדים זה לא רק שמחה אבל זה בהחלט הדבר הכי מופלא שקרה לי בחיים. אז כדי שלא אשכח, כתבתי לאבא שבי מכתב שאוכל לקרוא בכל פעם שאני קצת מרגיש שהאדמה רועדת לי מתחת לרגליים, כדי שאזכור ולא אשכח שבסופו של דבר אני מיליונר של הלב.
חופשת לידה מנקודת מבטו של אב:
תביט
תביט בעיינים האלה שמחייכות, ברגליים שבועטות חזק ובדבר הקטן הזה שגדל כל יום שעובר. הדם שלך זורם שם, הילדה הזו היא חצי ממך והיא צריכה אותך, בדיוק כמו שאתה צריך אותה. היא נותנת לך סיבה. סיבה לקום בבוקר, סיבה ללכת לעבודה ועוד יותר סיבה לחזור.
תתרגש
תתרגש מכל דבר עד שהעיניים שלך יתחילו לנזול מרוב אושר. מה זה משנה מה אנשים חושבים? זה שאתה אבא מהלב לא עושה אותך לפחות גברי. תוציא, דמעות הן רגשות שנתקעו לך בריאות, וכשהן יוצאות הן מתחלפות באוויר. מלא אוויר.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
תתלהב
תבין שכל מה שקורה כאן הוא פעם ראשונה. פעם ראשונה מתהפכת, פעם ראשונה זוחלת ופעם ראשונה אוכלת מנגו. יש בראשוניות הזו קסם חד פעמי שהולך ונעלם עם הזמן. לא סתם אומרים - "בסוף מתרגלים להכול". יש לך הזדמנות ללמוד איך מתלהבים מחדש. אל תגיד לה "אור" ותצביע על המנורה כאילו אתה מורה שאיבד את החשק ללמד. תגיד - "אור!!!" ותן להתרגשות להדליק לך את כל האורות שבנפש.
תעריך
תגיד תודה כל בוקר וכל ערב על מה שיש לך. אתה בריא? היא בריאה? כולם סביבך? תגיד תודה. הכול אפשר להתחיל מהתחלה. מה זה כסף? אתה מיליונר של הלב.
תכיל
תכיל את עצמך החדש, את החיים שהשתנו לך מול העיניים. את הבכי בלילות ואת ההרדמות שלא נגמרות. תכיל את אשתך למרות שלפעמים נדמה לך שהיא איתך פשוט כי היא צריכה מישהו להאשים אותו בכל מה שקורה. ותן לי לגלות לך משהו, אתה לא תצליח להכיל כלום אבל תדע שזה בסדר להרגיש לא בסדר, ותנשום. הכול עובר.
לטורים הקודמים:
אב בחופשת לידה: "הדבר הכי ממלא ומתיש"
"להרדים תינוקת זה כמו מסע של 20 קילומטר"
צח ניסה ללמד את בתו לישון - וזו התוצאה
תרפה
יש אלף גישות לחינוך ילדים ואולי 5,000 שיטות איך לגרום להם לישון או להתנהג בצורה מקובלת יותר על החברה. תפסיק להקשיב לכל העולם ותתחיל להקשיב לעצמך ולאינטואציות שלך. תפתח את האוזניים ואת הלב ותראה מה נכון בשבילה. לא בשבילך, לא בשביל הסביבה, בשבילה. ילדים לא באים לעולם עם ספר הוראות ולא סתם אין שני אנשים זהים בעולם.
תשתחרר
תן לילד הפנימי שלך לצאת ולשחק. תרקוד מולה ותעשה קולות מוזרים, תעשה "קוקו" ולשון בחוץ וחיוכים, עד שהלחיים יכאבו ושכל העולם יחשוב שהשתגעת. מה אכפת לך איך מסתכלים עליך? כל מה שחשוב זה איך היא מסתכלת עלייך, והניצוץ הזה בעיניים שיש לה כשאתה מצחיק אותה אומר שהיא מרגישה אהובה, וזה בדיוק התפקיד שלך, לאהוב.
תנשום
צא החוצה ותנשום. תגיד לה שאתה צריך זמן לעצמך. תהיה עם אנשים שהיית איתם לפני, שיזכירו לך קצת מי אתה. קל לאבד את עצמך בתוך הטירוף הזה שנקרא הורות. צא, תשתה, תצחק, תבהה, תרוץ, תתאמן ותעשה מה שתרצה, העיקר שתעשה אותו עם עצמך. תתמלא באוויר ותחזור בגרסה טובה יותר של עצמך.
תלמד
מורה לא חייב להיות עם תואר בחינוך. כל החיים מגיעים אלינו מורים בכל מיני צורות, וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להקשיב. היא זו שלימדה אותך שרגשות מבטאים ולא משאירים בבטן ואם משהו מפריע מותר להגיד אותו בקול, שזה בסדר לכעוס ולבכות או להתרגש ולצחוק ולא סתם הדבר הראשון שהיא הצליחה לשלוט בו זה החיוך. היא ניסתה להראות לך שהאושר הוא בחירה שלנו. תלמד ממנה. היא צודקת כשאומרת שכל העולם הזה הוא נשכן אחד גדול ואין דבר שאתה לא מסוגל לאכול.
תהיה
תהיה בשבילה כמו המעקה בבאולינג כדי שהיא לא תיפול לצדדים. שתכיר את השיניים שלך מהחיוכים ואת הקול שלך מהסיפורים. אל תגיע מאוחר בלילה רק כדי לראות אותה ישנה ואז לספר לעצמך סיפורים שאתה אבא טוב כי אתה דואג לעתיד שלה . תייצר לה זכרונות, לא רק חסכונות. תהיה בשבילה מי שאתה היית צריך כשהיית ילד.
ותתאמן
כי אתה נהיה שמן, ותכף היא תתחיל לרוץ ויכאב לך בצד
לפנייה לכתב/ת 
