דרך מקורית ללמד ילדים שפה נוספת

האם הייתם שולחים את הילד שלכם לבית ספר שהלימודים בו מתקיימים 90% בשפה הארמנית? מסתבר שאמריקאים עומדים בתור בשביל זה. בשנת 2016 הצביעו אזרחי קליפורניה על הצעה לאפשר לבתי ספר ציבוריים להפעיל תוכנית חינוך דו לשונית.

תוכנית דו לשונית היא תוכנית לימודים שבמסגרתה שפת האם של כמחצית מהתלמידים אינה אנגלית, ושפת האם של המחצית השניה היא אנגלית. בקליפורניה קיימים שני מודלים מרכזיים של חינוך דו לשוני - שיטה שבמסגרתה החל מהגן תלמידים לומדים 50% באנגלית ו-50% בשפת היעד (השפה האחרת), ותוכנית שבמסגרתה לומדים תחילה 90% בשפת היעד ו-10% באנגלית, ובכל שנה התמהיל משתנה.

ברור שלומדים שפה נוספת(צילום: אלבום פרטי)

שיעור בעברית

ענת ואני הלכנו לאסיפת הורים בתיכון של אוריה. לרוב אני הולך לבד, אבל באותה פעם ענת החליטה לכבד את המעמד בנוכחותה. זה קרה לאחר שכמה פעמים חזרתי מאסיפת הורים והדבר היחיד שיכולתי לדווח לה הוא שאני זוכר בבירור שהיה שם בנין גדול עם שולחן ועוגיות ואנשים שדיברו על משהו. אוריה הוא הילד היחיד שלנו שלומד בבית ספר יהודי ולא במערכת הציבורית. במהלך פגישה עם המנהל התקיים ויכוח ישן בין ההורים על לימודי עברית. בבית הספר אין שיעור ייעודי לעברית. התומכים סברו ששיעורי יהדות אינם תחליף לשפה, והמתנגדים סברו ששיעורי עברית ממילא לא יעילים.

לטורים הקודמים:

פגשנו דוב בטיול משפחתי - וכך הגבנו

כך מלמדים ילדים בקליפורניה לדבר מול קהל

רוצה לעבוד עם ילדים? זה הסטנדרט בקליפורניה

ענת ביקשה להציע הצעה: לקבוע שאחד המקצועות - תורה, מדעים, או כל מקצוע אחר - יילמד בעברית. באופן הזה, התלמידים יוכלו לספוג את השפה וזה לא יבוא על חשבון שום שיעור אחר. ההורים חשבו שענת מנסה לסדר לי עבודה והסתכלו עלינו בחשדנות. הם מכירים ישראלים וציפו שאקום ואחלק להם כרטיסי ביקור. אבל אז, המנהל קפץ על הרעיון ואמר שזה דווקא יכול להסתדר. מסתבר שהמורה לחינוך גופני מדבר עברית ויוכל ללמד בעברית. זה אמנם לא בדיוק חינוך דו לשוני, אבל זה חלק מהטרנד.

להפוך אתגר להזדמנות

בלוס אנג'לס ישנם כיום למעלה מ-150 בתי ספר המציעים מסלולים דו לשוניים. בקליפורניה כולה ישנם כ-800 תוכניות כאלה. ברוב התוכניות שפת היעד היא ספרדית, שכן אוכלוסיית המהגרים הגדולה ביותר היא ממקסיקו. יחד עם זאת, מערכת החינוך מציעה מסלולים דו לשוניים, בסינית, קוריאנית, ארמנית, ערבית, יפנית, איטלקית, צרפתית ועוד.

למיזם תכליות רבות: סובלנות, מניעת גזענות, רב-תרבותיות והקלה על קליטת ילדי מהגרים. אבל אנחנו הרי כבר מכירים את האמריקאים, מעבר למילים היפות הם מומחים בלהפוך אתגרים להזדמנויות. לא בגלל המילים היפות קליפורניה היא הכלכלה הגדולה בארה"ב. קליטת מהגרים זה אתגר, והאפשרות שלאמריקאים מלידה תהיה שפת אם שניה - זו הזדמנות, ואת האתגר אפשר למנף להזדמנות, או בלשון חוברת ההדרכה בנושא של מינהל החינוך בלוס אנג'לס - "תחרותיות בכלכלה גלובלית".

מתכוננים בבית הספר לאתגרי החיים(צילום: אלבום פרטי)

להכיר תרבויות

ההקבלה המתבקשת לענייננו היא כמובן תוכנית חינוך דו לשוני עברית-ערבית, אך היא לא מתקיימת בכל בתי הספר וגם לא בכל הכיתות. מעבר לכך, לא רק ילדים דוברי ערבית חיים בישראל, אלא גם ילדי עולים דוברי רוסית, אנגלית, צרפתית ועוד - ואם אמריקאים מלידה לומדים בבתי ספר בפיליפינית, אז למה זה כל כך מופרך שישראלים ילמדו באמהרית?

כמה סטריאוטיפים, גזענות ואמירות מטופשות היו נחסכים מאתנו לו נערים צברים היו מכירים את התרבות הרוסית ושולטים בשפה הרוסית? ומי לא ירצה שילדיו ישלטו בשפה המדוברת על ידי מאות מליוני אנשים בעולם? להרגעת הדואגים יאמר, כי באתר משרד החינוך של קליפורניה כתוב שלפי מחקרים, רמת האנגלית של האמריקאים המשתתפים בתוכנית זהה או גבוהה יותר משל תלמידים שאינם משתתפים בתוכנית.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

קשה לחשוב על מדינה כה רב תרבותית שהיא יותר מתאימה למיזם כזה מאשר ישראל. אבל האמת היא שגם קשה לחשוב על מדינה שהיא פחות מתאימה למיזם הזה מאשר ישראל. וכאן אולי טמונה בעיה, כל זמן שעולה מרוסיה או אוקראינה, מיד עם הגיעו לארץ, יקבל מהסביבה את הרושם שמעתה משימת חייו היא לשכוח את העולם הקודם ולהדמות לייצור הנשגב ששמו - "צבר", יהיה מאוד קשה לשכנע אנשים לפנות לכזו הרפתקאה. חינוך דו לשוני כרוך במידה גדושה של צניעות תרבותית ועדכון מסוים במאפיינים של נזר הבריאה.

להבין אחד את השני

לאיתמר (כיתה ז') הייתה ביום שישי מסיבה בבית הספר הציבורי שהסתיימה הרבה אחרי כניסת שבת. אנחנו דתיים אז הלכתי עם נטע (כיתה ט') 40 דקות לכל כיוון כדי להחזיר אותו מהמסיבה ברגל. לפני שיצא, ציידה אותו ענת בשתי חלות שאפתה.

מכבדים כל תרבות(צילום: אלבום פרטי)

התלמידים התבקשו להגיע בלבוש מכובד. בחיי שאיתמר לבש את בגדי השבת הכי יפים שיש לו - חולצה לבנה לא מגוהצת ומכנסי חאקי חומים. הוא הגיע למסיבה וראה שכל הבנים לבושים בחליפות ועניבות. הבנות לבשו שמלות נשף.

איתמר חבר במועצת התלמידים, כך שהוא גם אמור להוות דוגמה אישית. המורה שנכח במסיבה כל כך נבהל וכמעט תלש את הצוואר של אחד התלמידים ביחד עם העניבה שלו והגיש אותה לאיתמר, שלפחות תהיה לו עניבה.

עד כאן הכל טוב ואנחנו מקבלים עלינו את הדין, אלא שהמורה עצמו שנכח במסיבה, הגיע במכנסי טרנינג קצרים במקרה הטוב, או סתם תחתונים במידה גדולה, במקרה הפחות מוצלח. בחלק העליון הוא לבש מעין מעיל שמתחתיו, אם בכלל היה משהו, אז אולי פיג'מה. באמת שהוא נראה כאילו גררו אותו מהמיטה למסיבה. אני מודה שלא הבנו את הקטע.

איך כל זה קשור לחינוך דו לשוני? אולי זה לא ממש קשור, אבל המורה הזה לא פראייר והוא ידע איך לחדור לבטן של איתמר באופן שהוא לא ישכח. כשהוא ראה את איתמר אוכל את החלות שענת הכינה לו, הוא אמר לו שלפי מה שהוא יודע, הוא היה צריך לעשות קודם קידוש.

נלסון מנדלה אמר שכשמדברים עם מישהו בשפה שהוא מבין, זה נכנס לראש, אבל כשמדברים עם מישהו בשפה שלו, זה נכנס ללב.

הכותב הוא עורך דין, נשוי ואב לחמישה ילדים. המשפחה מתגוררת בקליפורניה באופן זמני