לשמור על הסדר בתוך האי-סדר: להתחיל את היום עם לוח זמנים משפחתי מאורגן
איך מכניסים סדר בחיי המשפחה, כשכולם ספונים יחד בבית? שירי בכר, מנחת הורים ומרצה מסבירה כמה חשוב ונעים לשמור על סדר יום - מבוקר עד ערב - בשגרת החרום שנכפתה על כולנו
בשיתוף תלמה
הכל מתחיל בהורים. "כשמדברים על שגרת יום בעת חרום, היא חייבת להתחיל בהורים, עוד לפני הילדים. כשאנחנו רוצים להנחיל משהו זה חייב להתחיל בדוגמה אישית. אם כל הימים שלי מתנהלים כשאני שרועה מול הטלוויזיה, זו עלולה להיות בעיה מול הילדים", אומרת שירי בכר.
בכר היא מנחת הורים ומרצה, שמגישה את הפודקאסט "עושות הורות" עם נני טוהר פינקלשטיין ברשת "עושים היסטוריה". נשואה ואימא לשלושה ובעצמה מתנהלת בתוך שגרת החרום שנכפתה על כולם.
מה נשתנה הבוקר הזה? הכל, ועדיין הוא יכול להיות טוב יותר
"כל הורה חייב לקבוע את הלו"ז שלו והוא יכול להיות גמיש – לעבודה, סידור הבית, בישול, זמן עם הילדים", היא מסבירה. "בשגרה, כשיוצאים מהבית, היום מתנהל בחלונות זמן ביניהם מתנהלים. עכשיו, כשכולנו בבית, השגרה מתמזגת; יום רודף ים ושעה רודפת שעה והכל מבולבל. לכן כל הורה צריך לקבוע לעצמו עוגנים בתוך לוח הזמנים היומי והשבועי, כנקודות הבסיס".
עוגני השגרה צריכים להיות בזמנים קשיחים?
"שגרה בעת הזו לא צריכה להיות בהכרח עם חלונות המקובעים בזמנים. אלה יכולים להיות עוגנים עם גמישות יחסית, כדי שישרו רוגע ויפחיתו מתח בבית. כל אחד צריך לעגן שגרה ועוגנים לפי מה שמתאים לו ולמשפחה ומה שישרת את כולם.
מה שחשוב לדעת הוא שלדרך שבה אנחנו מתחילים את היום יש חשיבות להמשך היום, כלומר העוגנים הללו, כשהם ידועים מראש, מאפשרים להתנהל בצורה מסודרת ביום, מהבוקר – כשכבר בתחילתו אנחנו יודעים מה קורה בהמשך – ועד לערב/ לילה, טרום השינה.
"צריך לקחת עוד משתנה – גילי בני הבית. הייתי מחלקת לפי חלוקה גילאית ברורה:
ילדים קטנים – השגרה צריכה להיות מנוהלת עם יותר התערבות מצדנו, בעיקר בגלל חוסר האונים שלהם והעובדה שאינם עצמאים. צריך לעזור להם לסגל הרגלים חדשים בגלל הצורך לווסת שעות צפייה במסכים.
"הייתי קובעת סדר יום של קימה, ארוחת בוקר, שעת שינה, מקלחת וארוחת ערב ובתוך כל זה, חלונות צפייה בטלוויזיה ובמסכים בכלל."
בני החטיבה הצעירה וסוף יסודי – חשוב לשים לב שהם שוהים יותר במסכים, גם בגלל הלמידה המקוונת, בגלל שיש להם יותר שעות פנאי וחיי חברה שמתנהלים במסכים.
"חשוב לאפשר להם את חיי החברה האלה ואעז לומר, שזה ממש פיקוח נפש בעת הזו וכל המגבלות של עתות שגרה לא בהכרח תקפות עכשיו. צריך לתאם שגרה שמתאימה להם וצריך וחשוב להתייעץ איתם ולשרטט קווים מנחים לשגרה זו. "הם צריכים לדעת שזה חשוב לנו ושיש להם משימות בבית ומול הלימודים. להבהיר שלא נסכים להחלפת יום ולילה", היא אומרת.
"עם בני נוער יש להתנהל אחרת", היא מסבירה, "איתם חשוב לנהל סדר יום שמתואם עם כולם. יש ערך גדול בכך, שאנחנו לא קובעים להם אלא משתפים ויחד איתם עושים את ההחלטה, לפי הקווים המנחים שאנחנו, ההורים, נותנים.
"אם אנחנו רואים שהם לא עושים כלום חוץ ממסכים, בגלל שהצטמצמו האפשרויות, כדאי לעשות איתם סיעור מוחות, לדבר ולחשוב יחד, מה הם רוצים מתוך כל האלטרנטיבות. אפשר לעזור להם למצוא תשוקות ישנות ולעודד אותם לחפש לבד. האחריות למציאת אלטרנטיבה, בגיל הזה, היא במגרש שלהם", היא קובעת.
ומה התפקיד שלנו, ההורים?
"בעתות שגרה האחריות ההורית נכנסת בדרך כלל לפעולה כשההורים שבים מהעבודה ונכנסים לפעולה. עכשיו, שכשאנחנו עם הילדים, זה זמן לשינוי בתפיסה כי אנחנו אחראים על כל פועלם.
"עכשיו, כשכולנו יחד כל הזמן, צריך להבין שזה לא מעשי לנהל את כולם. זה מביא למפח נפש ותסכול. הניחו קצת לילדים ותבדקו מולם גבולות ואם אתם לא לוחצים יותר מדי, האצילו עליהם סמכויות, שיהיו תחת אחריותם. הבקרה עליכם אבל האחריות צריכה להיות שלהם.
"זכרו, הורים אינם צוות הווי ובידור", מסבירה בכר את הדבר החשוב ביותר אולי, "שעמום הוא מרכיב בריא בשגרת היום, שיביא אותם למצוא אלטרנטיבות. ארגנו את פינות המשחקים כך שיהיו נגישות לילדים. אל תעירו את המתבגרים בבוקר, רק תדאגו שזה יקרה, הרי קבעתם איתם יחד לוח זמנים".
בכר רואה בכך הזדמנות לשנות הרגל שעשוי להחזיק מעמד גם אחרי החזרה לשגרה. "הם יכולים לעשות קצת יותר ואנחנו קצת פחות, בעקבות תיאום הציפיות וההתייעצויות. זו יכולה להיות הזדמנות להתנהלות מעט שונה ותשרת את כל הצדדים באופן שווה".
אבל אנחנו, ההורים, גם לנו מגיע קצת זמן בלו"ז הזה, לא?
"חשוב מאד לפנות זמן פנוי גם להורים. זכרו, אם הילדים ילכו לעניינם בשעה מסוימת, זה יפנה זמן להורים".
בכר מציינת שזמן הורים אינו תלוי רק בשעת השינה של הילדים. "עכשיו זו הזדמנות גם לעשות חלוקת זמנים, שתאפשר למי מההורים שצריך לנשום אוויר מעת לעת, לעשות את זה. "בני זוג יכולים להיעזר אחד בשני ובילדים הגדולים, בהסכמה, כדי לפנות זמן לאחר. זה זמן ללמוד יחד דפוסי רתימה, שיתוף פעולה ועבודת צוות. זה ייצר זמן לכל אחד מההורים גם לזמן משלו, אפילו באמצע היום".
ומה עם המשפחה כולה, כיחידה אחת? יש טעם הכניס את כולם לסדר כלשהו?
"שוב, יש כאן הזדמנות להבין זמן איכות מה הוא: זמן בו לכל הצדדים יש הנאה מהפעילות שכולם עושים. אם בשגרה אנחנו עושים הרבה בשביל הילדים, עכשיו הזמן לראות בכולנו חלק מזה. זמן איכות יכול להיות פונקציונלי, למשל, בארוחות. לחשוב על מועדים ביום או בשבוע שמתאים לכולנו. לאף אחד אין אלטרנטיבה טובה יותר, כרגע".
"אפשר לקבוע ארוחת סוף שבוע או סרט שבועי, שכל המשפחה רואה יחד. זה עשוי באמת להיות מהנה וגם משחקים, בישול יחד, טיול עם הכלב, לעשות ספורט יחד, לשטוף את הרכב, לנקות את הגינה. כל אלה יכולים להפוך לחוויות משותפות שהן זמן איכות. אתם יכולים גם ליזום זמן שיחה כי בשגרה אנחנו לא נותנים מספיק מקום לזמן שיחה עם הילדים וזו פעולה כיפית. אפשר גם לפתח תחביבים משותפים – יצירה, צילום, בישול או ריקוד".
כדאי לקבוע שגרה גם עם המשפחה המורחבת?
"עם המשפחה המורחבת, צריך לקבוע זמן זום משפחתי מורחב קבוע. בני דודים ואחיינים יפגשו וברור שגם עם הסבתות והסבים. הם ייהנו מזה יותר מכולם".
שירי בכר היא מנחת הורים ומרצה
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תלמה
לפנייה לכתב/ת 
