"לכולם יש מה לומר על חופשת הלידה שלי"

כל הסיפור של "חופשת" לידה וטיפול בילדים על ידי האבא נראה לי מאוד נורמלי. לא קל אבל נורמלי. לא דורש יכולות "נשיות" או "גבריות" (אני עדיין לא מיניק, אבל יודע להאכיל בבקבוק), אלא פשוט יכולות די בסיסיות כמו החלפת חיתול, חיבוק ולתת מוצץ. אך בעוד שלי דברים היו נראים נורמליים אנשים אחרים הרימו גבה. אפשר לחלק אותם לשלושה סוגים.

1. האבות הגרושים שאיחלו לי להתגרש

זו הקבוצה שהכי הפתיעה אותי. עשרות, לא מגזים, עשרות אבות פנו אליי מאז פרסום הטור הקודם. רובם הבהירו לי שחוץ מזה שאני תמים ואפילו אידיוט, אני פשוט לא יודע עד כמה אין שוויון בין גברים ונשים בגירושים.

חלק מהסיפורים קרעו לי את הלב וגם בפניהם הודיתי שלמרות שאני מכיר אבות גרושים מקרוב, אני לא מבין כלום בדיני אישות ולא בחזקת הגיל הרך. עניתי, למי שהיה מוכן לשמוע, שהעובדה שלטענתם קיימים אי שוויון או אי צדק בגירושים זאת לא סיבה להשאיר את גידול הילדים בידי הנשים בלבד.

לא מתאים לכולם אבל שווה לבחון את האופציה(צילום: אלבום פרטי)

2. היועצות מטעם עצמן

לראות בפארק גבר מאכיל תאומות או רץ איתן בעגלה עורר המוני עצות שהורעפו עליי מכל עבר: "זה מסוכן!", "אתה לא עושה את זה נכון!", "תיזהר על הראש שלה" ועוד שפע עצות שמעולם לא ביקשתי. וזה מבלי להתייחס להערות בוטות שקשורות לחלב אם והנקה.

הרגשתי כאילו בגלל שנשים אחראיות לרוב על גידול הילדים יש להן מונופול על איך צריך לעשות את זה ובטח כשגבר עושה את זה הוא טועה. אבל אז אישתי סיפרה שגם היא מקבלת עצות מכל עבר. אז בקול רם אני אומר "תודה", אבל בלב חושב שאין דרך אחת נכונה לגדל ילדים. אל תניחו שהתשובה שלכן היא הנכונה וגם יהיה נחמד אם תשאלו אותי אם אני רוצה עצה לפני שאתן נותנות אותה. כן כן, גם אם אנחנו זרים גמורים.

קראו עוד:

"זו לא חופשת לידה, זה טירוף"

"הקושי הכי גדול בחופשת לידה הוא הרגע שהיא מסתיימת"

"חזרתי מחופשת לידה והחלטתי להתפטר"

3. אלו שהבינו

זאת הקבוצה שבגללה בכלל כתבתי הכול - האנשים שהחשיפה גרמה להם להרהר או לכל הפחות לבת הזוג שלהם. הייתי עד לכמה שיחות של בני זוג בהן נשאלה השאלה "האם אתה היית רוצה לצאת לחופשת לידה?" אני לא יודע בכמה בתים התחילה שיחה כזאת אבל מספיק שזה קרה בבית אחד, וזאת התחלה של תהליך.

תהליך שבסופו ה"פחד" של חלק מהגברים מגידול ילדים קצת יתפוגג, שלא יהיה מוזר או לא נורמלי כשגבר יחלוק עם אישתו את התקופה ושטורי דעה כמו שאתם קוראים עכשיו לא יפורסמו כי זאת תהיה מוסכמה חברתית חדשה.

תשאלו אם אני רוצה לשמוע את העצה(צילום: אלבום פרטי)

לטובת אותה קבוצה אכתוב את מה שלמדתי עד כה ונראה לי יכול להקל על אנשים לקבל את ההחלטה:

• אין פה פגיעה כלכלית - כל עוד אתם חולקים את שלושת החודשים המותרים בחוק, סך המשכורות שלכם יישאר אותו דבר, פשוט בצורה של דמי לידה.

• זאת לא פריבילגיה - החוק מאפשר ומגן על זכותכם לחלוק חופשת לידה. לדעתי גם רוב המעסיקים לא ירימו גבה כי זה לא חוקי להרים את הגבה הזאת.

• קריירה - חודש וחצי הפסקה בעבודה לרוב לא יעכבו לכם את הקריירה. שלושה חודשים של האישה לעומת זאת, זה כבר תקופה לא מבוטלת.

• דין גבר כדין אישה - החוק קובע שגם לגבר מותר לצאת לחל"ת אחרי שלושת החודשים. גם אותו כמו אישה אסור לפטר.

• זה לא מתאים לכולם/ן - אבל זה כן יכול להתאים לחלק, הרעיון הוא לבחון את כל האופציות.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

איך הופכים טורים כאלה למיותרים? משנים את המציאות ואת מה שנורמלי. זה העולם שבו הייתי רוצה שהבנות שלי, עדן ואריאל, יגדלו. נכון שיש עוד שינויי חקיקה שכדאי שיקרו ושינוי נורמות הוא לא דבר שקל לעשות, ויש אנשים שעוד חיים בשנות ה-40 של המאה הקודמת, אבל בסוף, בהחלטה אחת אישית וקצת רעש אפשר להתחיל לשנות את כל מה שדורש שינוי.

לא צריך לחכות לממשלה ולא לחברי הכנסת, לא לטובות ולא לצדקה, אלא להביא בעשר האצבעות שלנו את השינוי שהיינו רוצים לראות בעולם. זה לא יהיה נורמלי עד שנעשה את זה נורמלי.

הכותב הוא סמנכ"ל תפעול ומכירות ואב לתאומות