שתף קטע נבחר

 

מתחת לשכר המינימום / טור

4,000 שקל בחודש שמקבלת דיאנה ויסמן זו בושה וחרפה, אחר כך לך תחפש כשרונות שיצטרכו להתלהב ולהשקיע. העובדה שמקורות ההכנסה של הספורטאים שלנו דלים דורשת תיקון. אבינעם פורת מבהיר שהאצנית לא משחקת ב"תחזיקו אותי" וקורא את המדינה לסדר

לא ממש הופתעתי מהעובדה שהשכר של דיאנה ויסמן, ספרינטרית ברמה שלא הכרנו כאן עידן ועידנים, נמוך. לא בדיוק סכום שמאפשר רכישת דירה חדשה ומכונית יוקרה. אבל 4,000 שקל, לא יותר מ-4,000 שקל, הם ביזיון ומכה למי שחושב להקדיש עצמו בארץ לבניית קריירה רצינית. סכום שבהחלט עלול לשכנע את הספורטאי לוותר על הכבוד המפוקפק, במדינה שרוצה הישגים וגאווה וראשיה מרימים טלפון מתוקשר בימי הצלחות.

 

 

הבנתם את זה? 4000 שקל משני מקורות, מועדונה מכבי ראשל"צ והוועד האולימפי. האישה המהירה ביותר במדינה, שיאנית ישראל בריצת 100 מ', המקצוע היוקרתי ביותר באולימפיאדה, בחורה בת 20 עם עתיד ייחודי כאן שהצליחה לנפץ את שיאה האגדי של אסתר רוט שהחזיק מעמד 46 שנה, הפנים והעתיד של מלכת הספורט - משתכרת פחות משכר המינימום במשק, העומד על 5,300 שקל לפי העדכון האחרון.

 

דיאנה ויסמן בפעולה (צילום: אורן אהרוני)
ויסמן. איך היא אמורה להסתדר עם משכורת עלובה?(צילום: אורן אהרוני)

 

בושה? כן, בושה למי שסבור כי התנאים האלה מספיקים למי שניצבת בראש הפירמידה. אחר כך לך תחפש כישרונות בבתי הספר שבבוא הזמן, יצטרכו להיות נלהבים להשקיע את רוב זמנם בניסיונות לחדד כושר כדי לחתוך עוד מאית שנייה, ועוד מאית שנייה.

 

השיחה עם דיאנה, הזכירה לי ולא במקרה ראיון מלפני כ-10 שנים עם מיכאל אילין, שיאן ישראל ב-110 מ' משוכות, 13.85 ש'. "אני עובד כשומר במגרש חנייה", סיפר אז, "וזה משתלם לי יותר מהספורט. ברור שלא אוכל להתפרנס מאתלטיקה ולכן אני פורש". לא הועילו התחנונים מאיגוד האתלטיקה וממאמנו, איגור רויטבלט, שצפה לו יכולות לרוץ את המרחק ב-13.50 שניות, והוא פרש. עברו 10 שנים, ומאז אין לנו אף משוכן שיורד מה-14 שניות. בזמנו, כשרעיון הפרישה הבשיל, לא נמצאו רבים שהוטרדו יותר מדי. חלקם סברו שהוא מאיים ב"תחזיקו אותי".

 

דיאנה ויסמן בוכה מהתרגשות (צילום: אורן אהרוני)
האמצעים הטרידו אותה לא פחות מהכסף. ויסמן(צילום: אורן אהרוני)

 

אני יודע, וגם שמעתי תגובות כי קיים חשש שבעצם ההצהרה על פרישה אפשרית, דיאנה משחקת ב"תחזיקו אותי". כאחד מבין שני המשתתפים בשיחה, המראיין והמראויינת, אני יכול להעיד שהדבר

האחרון בו רצתה דיאנה היה חשיפת סכומים. מבחינתה, קטע לא פחות חשוב מכסף, היה העדר מיכשור טכנולוגי מקצועי משוכלל לאימונים המקובל בעולם ב-2019. לכסף, ולמצב הכלכלי, הגענו רק בהמשך.

 

דיאנה עוד לא פורשת. גם בסכומים המעליבים האלה לרמתה, היא מספיק נבונה כדי להחליט כאן ועכשיו, שלא לוותר בקלות על הכישרון והפוטנציאל שבהם ניחנה. יחד עם זאת, בגיל 20 ואחרי שרות צבאי, תקופת יציאה לחיים, לימודים או עבודה מכניסה, ברור שתתקשה להקדיש את העשור הבא תוך סכנה שבפרישתה תהיה מחוסרת אמצעים לביטחון כלכלי.

 

אפשר לעשות תחקירים מפה ועד להודעה חדשה. למצוא סיבות בהוראה הבעייתית, מאוד בעייתית, של מינהל הספורט לאיגוד האתלטיקה להימנע מתגמול אתלטים המקבלים תשלום גם ממקור אחר - ולהמירם במחנות אימון. יש לנו היום שתי אתלטיות מבטיחות תוצרת הארץ ברמה מבטיחה: אדוה כהן ודיאנה ויסמן. עצם העובדה שמקורות ההכנסה שלהן דלים, דורשת תיקון. אפילו אם חובה לחשוב מחוץ לקופסה.

 

אדווה כהן (צילום: טיבור ייגר)
אדווה כהן. שלא נאבד אותה ואת ויסמן(צילום: טיבור ייגר)

 

ואגב, גם הספורטאים האולימפיים בענפים האחרים מסתפקים במועט. אלו שמשתכרים יפה יגידו שהספורטאים משקיעים זמנם די בהתנדבות. ומי שצריך לגרום שיבואו על שכרם הריאלי הוא מנהל הספורט, מקור הכספים. לפי ראיית מנהל הספורט ומשרד התרבות כולו, כנראה שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינת ספורט. אם לא יופיע שינוי מבחינת הביטחון הכלכלי, יותר כדאי לשחק כדורגל בליגה א' או ב', מאשר לחלום על קריירה של כוכב אולימפי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים