סוף מסלול: סיכום הזכייה של נבחרת העתודה באליפות אירופה
זה התחיל במכה קשה בבולגריה בחודש יוני, נמשך בניצחונות מרשימים בהכנה, יכולת שיא של אבדיה ומדר והתעלות מצד השחקנים המשלימים, והסתיים כאמור עם שירת התקווה מול 3,400 צופים רגע לפני הנפת הגביע. וגם: מבט אל עבר נבחרת העתודה 2020
אומרים שהזכייה הראשונה תמיד יותר מרגשת מאלה שבאות אחריה. במקרים רגילים זה אולי נכון, אבל העובדה שישראל אירחה את אליפות אירופה עד גיל 20 שינתה את הסיפור ב-180 מעלות, והיה ברור שאם נבחרת העתודה תחזור על הזכייה מקמניץ, גרמניה, גם בקיץ הנוכחי לעיני הקהל הביתי בתל אביב, הרגע הזה ישתווה לעלייה על הפודיום בעיר במזרח גרמניה, ואפילו יהיה גדול יותר.
סיקור הזכייה המופלאה של נבחרת העתודה
ענקים: נבחרת העתודה זכתה באליפות אירופה
אבדיה: "אין דברים כאלה, זה חלום"
מריבלין ועד כספי - הרשת גועשת: כל הציוצים לאחר הזכייה
ווינרים כחול-לבן: הכירו את גיבורי האליפות
אקורד הסיום לאליפות היה מתוק עבור העתודה. לעלות על הפודיום מול 3,400 צופים ביתיים שסיפקו אווירה מדהימה לכל אורך שבעת המשחקים של הנבחרת זה לא משהו שאפילו דני אבדיה, שצפוי בעתיד הלא רחוק לשחק מול אולמות של 25-20 אלף צופים באופן קבוע בארצות הברית, יישכח. אבל עד רגע הזכייה עברה העתודה הרבה עליות ומורדות.
הלם בבולגריה
ב-13 ביוני, בזמן שכל הכדורסל הישראלי הפנה את מבטו אל עבר גמר הפיינל-פור בין מכבי תל אביב למכבי ראשון לציון, הצוות המקצועי של העתודה תפס את הראש. זה לא בגלל שהכוכב הגדול של הנבחרת, דני אבדיה, שיחק רק דקה באותו הגמר במקום להתכונן לאליפות עם חבריו, אלא בעקבות הפציעה הקשה שעבר סנטר הנבחרת, ואם להגיד את האמת, הגבוה האמיתי היחיד בסגל של אריאל בית הלחמי, גבי צ'אצ'אשוילי, במשחק אימון בבולגריה.
פיני גרשון, שהיה עם הנבחרת, דאג להוריד את מפלס הדאגה והלחץ, הביא מניסיונו ואמר שהעתודה תצליח להסתדר. למחרת הנבחרות נפגשו שוב - ישראל פירקה את הבולגרים ב-39 הפרש - 63:102. כבר אז הבינו כולם שיש משהו מיוחד באופי של השחקנים.
בהמשך הדרך אבדיה הצטרף לנבחרת, למד במהירות את התרגילים והוסיף לביטחון של הצוות המקצועי והשחקנים ביכולתם. יחד עם זאת, אף אחד לא באמת בנה על זכייה במדליית הזהב בארץ. בעתודה רצו בעיקר לעשות אליפות טובה מול הקהל הביתי.
הזכייה בטורניר ההכנה בארץ
כשבוע לפני פתיחת האליפות אירחה הנבחרת טורניר הכנה איכותי מאוד בהשתתפות קרואטיה, ליטא וספרד, שלוש נבחרות שציפו שידברו חזק בטורניר היבשתי. לבית הלחמי והצוות שלו היה ברור כי הצלחה בטורניר הזה יכולה להראות לשחקנים שאפשר להגיע רחוק. ואכן, העתודה הציגה כדורסל מצוין, ניצחה את קרואטיה וספרד, הפסידה בנקודה בלבד לליטא ובסופו של דבר זכתה בטורניר.
פתיחה מדאיגה
הכל היה מוכן למשחק הראשון של האליפות נגד סרביה. היריבה הספיקה להנחית מאליפות העולם עד גיל 17 את מרקו פצ'ארסקי, אחד הסנטרים הטובים לגילו, שסיים כמלך הסלים של הטורניר העולמי שנערך בכרתים. הדאגה הגדולה של בית הלחמי והצוות שלו מבעיית הגבוהים התממשה. הסרבים שלטו בריבאונד ללא עוררין (36:52), כולל 17 ריבאונד בהתקפה ממנו הם ייצרו עוד 15 נקודות. תוסיפו לזה משחק די סוליסטי של אבדיה (6 מ-16 מהשדה) ובעיקר הגנה רעה של כל הנבחרת - ותקבלו הפסד 92:81 בפתיחת האליפות.
ה-ג-נ-ה
במשחק הראשון נגד הסרבים ישראל לא שמרה, אפילו לא בכאילו. לכולם היה ברור שאם החבורה בכחול-לבן לא תתחיל לכופף ברכיים היא תהיה בבעיה. אז השחקנים המקומיים התחילו לשמור, ובמקביל גם לשחק בשטף התקפי טוב יותר. נגד האיטלקים (75:85) זה כבר נראה הרבה יותר טוב כשאבדיה מסיים עם 17 נקודות, 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, מדר לוהט עם 20 נקודות ו-8 אסיסטים וגם יותם חנוכי מצטיין עם 16. הנבחרת מסרה 18 אסיסטים.
מגמת ההגנה נמשכה מול אוקראינה. יוסוף סאנון, אחד משחקני ההתקפה המבטיחים באליפות, נעצר לחלוטין על ידי יאיר קרביץ, רז אדם ומדר. ומחצית שנייה מהסרטים אותה סיימה ישראל ב-29:50, העניקה לה את הניצחון השני באליפות - 74:93.
השחקנים המשלימים
אין בכלל ספק שנבחרת העתודה לא הייתה זוכה באליפות אם רק אבדיה ומדר היו מתעלים. במשחקי הנוק-אאוט, לצד הצגות של השניים, זכינו לראות את נועם אביבי (17 נקודות) וקרביץ (15), נותנים את הטון נגד מונטנגרו בשמינית - 69:88, וברבע הגמר נגד ליטא החזקה (78:94) היו אלה רז אדם (17 נקודות), עידן אלבר (16), עמית זיס (13) וחנוכי (11).
גם באחד המשחקים הפחות נעימים לצפייה באליפות, מול צרפת בחצי הגמר (70:81), הם הצליחו להיות האקס פקטורים כשאלבר מסיים עם 20 נקודות, ואדם מוסיף 12 לצד ה-26 של אבדיה וה-13 של מדר.
גירוש ספרד
אחרי שחלף על פני גרמניה בחצי הגמר, הגיע מאמן ספרד חואקין פראדו להתראיין ואמר כי הוא לא חווה אווירה כל כך חמה בטורניר לנבחרות צעירות, אין לו מושג איך שחקניו יתפקדו מול אולם מלא ושישראל היא פייבוריטית. אפשר היה לחשוב שמדובר בתחילתה של לוחמה פסיכולוגית, אבל זה בסוף מה שקרה במשחק. אם לוקחים שחקן שחקן בנבחרת העתודה ובנבחרת ספרד, למעט אבדיה, הרוב המוחלט של הספרדים איכותי יותר מזה הישראלי. החבורה של פראדו גם הציגה את הכדורסל הכי יפה לעין בטורניר, אבל ביום הגמר הוא וגם שחקניו קפאו במקום, בעיקר במחצית השנייה.
אם בשני הרבעים הראשונים עוד ראינו הנעת כדור, חיתוכים לסל ומשחק יצירתי מצד הספרדים, בחצי השני הכל נעלם. ישראל הצליחה למנוע מהגבוהים של היריבה לקבל את הכדור בצבע, הרכז קרלוס אלוסן, שאמנם סיים עם 10 נקודות, 11 אסיסטים ו-7 ריבאונדים, נראה מפוחד, בעיקר כשזרק לסל (2 מ-9 מהשדה, 1 מ-6 לשלוש), ובסוף בריחה ישראלית ברבע השלישי עשתה את שלה כל הדרך ל-84:92 והנפת הגביע.
נבחרת העתודה 2020
מחצית מהסגל שזכה עכשיו עם הנבחרת באליפות יכול לשחק גם בשנה הבאה באליפות אירופה - ים מדר, עידן אלבר, יותם חנוכי, אופק מלכה ותומר לוינסון. אם דני אבדיה רוצה הוא יכול לשחק גם בשתי
האליפויות הבאות מכיוון שהוא רק בן 18, אבל זה לא יקרה כי בעוד פחות משנה הוא ייבחר בדראפט ה-NBA, ומשם כבר לא חוזרים לטורנירים של הנבחרות הצעירות.
אבדיה זאת אמנם אבידה קשה, אבל יש כמה שחקנים לא רעים בנבחרת הנוער שבשנה הבאה יהוו תוספת ראויה לסגל של אריאל בית הלחמי (אם יחליט להמשיך). שחקנים כמו נועם דוברת, דורי סהר, רזיאל חיון וגלעד לוי. אמנם קשה להאמין שיוכלו לשחזר זכייה נוספת, אבל להישאר בדרג א' הם צריכים בהחלט.
לפנייה לכתב/ת 
