בלם עולה: מגווייר יכול לקבוע את גורל העונה של יונייטד
האיש שרק לפני שלוש שנים הובס 6:1 בבכורה בהרכב האל, הפך לבלם היקר בעולם כחלק ממגמת צמצום פערי המחירים בין שחקני הגנה להתקפה. גווארדיולה וקלופ רשומים על הפטנט, שהוכיח את עצמו בפרמייר ליג אבל כבר חצה את גבולות הממלכה הבריטית
10 הרכישות הכי מעניינות של הקיץ בפרמייר-ליג
רוברטסון בן ה-20 אומנם סיים עונה מצוינת בדנדי יונייטד ואפילו זכה בתואר השחקן הצעיר של העונה בסקוטלנד, אבל מרבית חובבי הכדורגל באנגליה, אלו שלא עוקבים בדבקות אחרי הליגה הסקוטית, לא ידעו במי מדובר.
גם מגווייר בן ה-21 לא היה אז שם מוכר. ככה זה כשאתה משחק בליגה השלישית, רחוק מאוד מזרקורי הפרמייר ליג. האל רכשה את הבלם הגבוה ב-2.5 מיליון ליש"ט משפילד יונייטד וקיוותה שעשתה עסקה טובה.
כשברוס הציג את שני הצעירים הנרגשים הוא אמר: "אין לי ספק שלשניים צפוי עתיד מזהיר". האמת? אפילו הוא לא ידע עד כמה דברי הנבואה שלו יהפכו למציאות. חמש שנים עברו מאז אותו יום. הקריירה של ברוס לא ממש המריאה, האל סיטי ירדה בסיום אותה עונה לליגת המשנה – אבל שני השחקנים שהיו אלמונים אז נמצאים היום על גג העולם.
השוואה מתבקשת לוואן-דייק
רוברטסון הוא אחד משחקניה הבכירים של ליברפול, אלופת אירופה הטרייה. הפרשן פיל נוויל טוען שהוא המגן השמאלי הטוב בעולם. שווי השוק שלו מוערך ב-60 מיליון אירו. אבל מי שעשה את הכותרות הגדולות הקיץ היה הארי מגווייר. מנצ'סטר יונייטד רכשה אותו ב-80 מיליון ליש"ט והפכה אותו לשחקן ההגנה היקר ביותר בכל הזמנים.
לא מעט אנשים טוענים שהמחיר ששולם על מגווייר הוא מוגזם ואין לו שום קשר למציאות. מגווייר הוא בלם מצוין, אין אחד שיחלוק על כך, אבל הוא לבטח לא הבלם הטוב בעולם. צריך רק לעשות השוואה עם מי שהיה עד כה שחקן ההגנה היקר בעולם, וירג'יל ואן דייק, הבלם ההולנדי של ליברפול, שנרכש לפני שנה וחצי ב-75 מיליון ליש"ט – 5 מיליון פחות מהארי.
להצלחות של ליברפול בשנתיים האחרונות יש שושבינים רבים, אולם ואן דייק הוא כנראה המשמעותי ביותר. ליברפול כבר מזמן החזירה את ההשקעה בו, עם שתי העפלות רצופות לגמר ליגת האלופות וזכייה בגביע החשוב ביותר. לפני שהוא נחת באנפילד, ההגנה של האדומים הייתה מסננת. מאז שהוא הגיע, לליברפול יש את ההגנה הטובה בפרמייר ליג. השינוי שהוא עשה אצל המרסיסיידרס הוא כל כך משמעותי עד שהפך אותו למועמד המוביל לזכות ב"כדור הזהב" - לפני מסי, רונאלדו וכל יתר הסופרסטארים העולמיים.
גם אוהדי מנצ'סטר יונייטד המושבעים ביותר ייאלצו להודות שנכון לרגע זה וירג'יל ואן דייק בלם טוב יותר מהארי מגווייר, והמחיר ששולם על כל אחד מהם לא משקף את ערכם האמיתי. ואן דייק שווה הרבה יותר מ-75 מיליון, מגווייר שווה פחות מ-80 מיליון.
בשורה התחתונה - אין לכך כל חשיבות. הסכומים שמשולמים היום בכדורגל העולמי הם מטורפים ולא תמיד יש להם הצדקה כלכלית. אולם התחרות בין הקבוצות הגדולות חריפה כל כך, שמי שרוצה להישאר בצמרת חייב לשלם. אין שום אפשרות אחרת.
אבל יש כאן דבר נוסף, והוא לא פחות מאשר מהפכני. המסקנה המתבקשת ממה שקורה כעת, היא ששחקני ההגנה הפכו להיות הסחורה החמה ביותר בשוק ההעברות. עובדה – שבע מבין 15 ההעברות היקרות ביותר שנעשו עד עתה בקיץ הזה הן של בלמים ומגנים, לעומת חמישה חלוצים ושלושה קשרים.
נכון, החלוצים, מבקיעי השערים, היו ונשארו השחקנים היקרים ביותר. אתלטיקו מדריד רכשה את ז'ואו פליקס, ילד הפלא הפורטוגלי, ב-126 מיליון אירו. ברצלונה שילמה לאתלטיקו 120 מיליון עבור אנטואן גריזמן. ריאל הוציאה 100 מיליון כדי לרכוש את אדן הזאר מצ'לסי.
הדבר הקשה ביותר בכדורגל היה ונשאר להבקיע שערים. ושחקן שיודע להבקיע באופן קבוע ובמספרים מרשימים, תמיד יהיה יקר יותר מבלם שמומחיותו היא למנוע כיבוש שערים. רק שבעבר הפערים היו גדולים מאוד. קשרים התקפיים וחלוצים היו תמיד סחורה יקרה מאוד, שחקני הגנה היו זולים למדי. לא עוד.
מי שהחלה את הטרנד הנוכחי הייתה מנצ'סטר סיטי, או אם נדייק פפ גווארדיולה. כשהמאמן הקטלאני הגיע לסיטי ב-2016 הוא קיבל קבוצה מצוינת בקישור ובהתקפה, אבל עם הגנה מבוגרת ובינונית. זו הסיבה העיקרית שהעונה הראשונה של פפ באנגליה הסתיימה בכישלון – מקום שלישי בפער של 15 נקודות מהאלופה צ'לסי.
בקיץ 2017, לקראת העונה השנייה של פפ, רכשה סיטי את המגנים קייל ווקר, דנילו ובנז'מין מנדי בסכום מצטבר של כמעט 150 מיליון ליש"ט. באמצע העונה, בינואר, נרכש בלם נוסף, איימריק לאפורט, ב-57 מיליון ליש"ט.
ההשקעה המאסיבית בהגנה הצדיקה את עצמה. את עונת 2017/18 סיימה סיטי כאלופה עם שיא של 100 נקודות ועם ההגנה הטובה בליגה. המסר היה ברור – השקעה בשחקני הגנה טובים (וכמובן בשוער יציב) שווה תארים.
וזה בדיוק מה שעשתה שנה לאחר מכן ליברפול, עם הרכישות היקרות של ואן דייק ושל השוער הברזילאי אליסון. התוצאה: ההגנה הטובה באנגליה, כמעט אליפות (נקודה אחת פחות מסיטי) וזכייה בליגת האלופות.
המסר עבר, ולא רק באנגליה. באיירן מינכן מתייצבת לעונה החדשה עם שני מגנים צעירים ונמרצים, שני שחקני נבחרת צרפת: מימין בנז'מין פאבאר שנרכש משטוטגרט ב-35 מיליון אירו, ומשמאל לוקאס הרננדס, שעליו שילמה אלופת גרמניה לאתלטיקו מדריד לא פחות מ-80 מיליון אירו. זהו הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם על מגן, ימני או שמאלי. וזו באיירן - קבוצה שראשיה הצהירו בעבר שלא ישלמו סכומי עתק בשוק ההעברות.
ומה נגיד על יובנטוס, אלופת איטליה? לפני שנה יובה רכשה את כריסטיאנו רונאלדו, גדול המבקיעים של ליגת האלופות בכל הזמנים והייתה משוכנעת שאיתו היא תזכה סוף סוף בצ'מפיונס ליג. כשזה לא קרה, ביובה החליטו לעבוד הפוך: לחזק את ההגנה. מתיאס דה ליכט, הבלם הנפלא של איאקס, נרכש ב-75 מיליון אירו. זה לא עניין של מה בכך. הרי איטליה נחשבת לאומת הכדורגל המובילה בכל מה שקשור למשחק הגנה. ליובה היו לאורך השנים, וגם בתקופה האחרונה, בלמים נפלאים: ג'ורג'יו קייליני, לאונרדו בונוצ'י ואנדראה ברצאלי הם השמות שעולים לראש אוטומטית.
ובכל זאת, ביובה החליטו לחשוב מחוץ לקופסא ולהשקיע כסף גדול מאוד בבלם זר. ההיגיון מאחורי המהלך ברור: דה ליכט יהיה בקרוב מאוד הבלם הטוב בעולם. הוא רק בן 19, כך שיש לפניו עוד שנים רבות, ואין כמעט ספק שבעוד שנתיים או שלוש הוא יעלה הרבה יותר. אז גם יתברר כנראה ש-75 מיליון האירו הללו היו השקעה מצוינת. אבל זה לא הכל. דה ליכט, שהיה קפטן איאקס בגיל 19, מיועד להיות המנהיג של יובה בעוד שנים ספורות בלבד. את האישיות המתאימה לכך כבר יש לו. ומי המנהיג האמיתי של ליברפול אם לא ואן דייק?
לא רק מגווייר הגיע לאולד טראפורד
אם נחזור למנצ'סטר יונייטד, אפשר להבין מה עומד מאחורי המהלכים שלה. מי שהייתה עד לא מזמן הקבוצה מספר אחת באנגליה סיימה את העונה שעברה במקום השישי, במרחק 32 נקודות מהמקום הראשון. זהו פער היסטורי, בלתי מתקבל על הדעת, לא רק בגלל שהאלופה הייתה הקבוצה הכחולה של העיר.
יונייטד עברה טלטלה גדולה כאשר ז'וזה מוריניו פוטר בדצמבר ובמקומו מונה אולה גונאר סולשיאר. בדיעבד זה לא סייע לתוצאות להשתפר. יונייטד כבשה בעונה שעברה 65 שערים, ההתקפה השביעית בטיבה בליגה, שזה לא משהו. אבל היא ספגה 54 שערים – מקום 11 מבין 20 הקבוצות, וזה כבר ממש גרוע.
גם סולשיאר, כמו פפ גווארדיולה ויורגן קלופ לפניו, הבין שלפני הכל הוא חייב לסדר את ההגנה שלו. זה הבסיס להצלחה. כי אם ההגנה תמשיך לקרטע, אין ליונייטד אפילו סיכוי לחזור אל הטופ-4 באנגליה. תראו מה קורה לארסנל, שקונה שחקני קישור והתקפה אבל הזניחה את ההגנה (וניסתה לתקן עם רכישת דויד לואיז ביום ההעברות האחרון).
השדים האדומים החלו הקיץ לפעול בכיוון. לכן, נרכש תחילה המגן הימני בן ה-21 ארון וואן-ביקאסה מקריסטל פאלאס ב-45 מיליון ליש"ט, ואחריו הגיע מגווייר. על השניים הללו בלבד הוציאה יונייטד 130 מיליון ליש"ט.
גם מגווייר, כמו ואן דייק ודה ליכט, מיועד להיות יותר מאשר בלם שישדרג את משחק ההגנה. ביונייטד מאמינים שיש לו את התכונות המתאימות להיות בקרוב הקפטן והמנהיג של הקבוצה שאותה בונה סולשיאר.
אגב, מגווייר יכול היה להגיע לאולד טראפורד כבר לפני שמונה שנים. אלכס פרגוסון הגיע ב-2011 לגמר הגביע האנגלי לנוער והתרשם מאוד מהבלם הענק של שפילד יונייטד, ששיחקה אז מול הנוער של יונייטד. גם מייק פילן, עוזרו של פרגי, התרשם מאוד וזכר אותו. אבל עסקה לא יצאה אז לפועל ומגווייר בן ה-18 נשאר בשפילד.
העונה הראשונה שלו בבוגרים הסתיימה עם ירידה של שפילד יונייטד לליגה השלישית. ב-2014 הגיע כאמור המעבר להאל סיטי מהפרמייר ליג, אבל גם העונה ההיא הסתיימה בירידה. אגב, למרות המחמאות שקיבל אז מהמנג'ר סטיב ברוס, הוא שיחק באותה עונה בליגה רק שלוש פעמים כמחליף.
רק בעונת 2016/17, לפני שלוש שנים בלבד, הפך מגווייר לשחקן הרכב בהאל, שאותה כבר אימן אז מייק פילן. את משחק הבכורה שלו בהרכב הוא לא ממש ירצה לזכור: תבוסה 6:1 לבורנמות'.
האל ירדה שוב בסיום אותה עונה אבל מגווייר כבר היה בדרך החוצה. בגיל 24 החל הזינוק המטאורי שלו. לסטר רכשה אותו לפני שנתיים ב-12 מיליון ליש"ט, הוא זומן לנבחרת אנגליה והיה אחד המצטיינים שלה במונדיאל.
וכך, שנתיים בלבד אחרי שחווה ירידה ליגה בפעם השלישית בקריירה, הארי מגווייר עלה למקום הראשון בטבלת שחקני ההגנה היקרים בכל הזמנים, ובמנצ'סטר יונייטד מקווים שזו רק תחילת הנסיקה האמיתית שלו.
לפנייה לכתב/ת 
