שתף קטע נבחר

זה היה "העשור הירוק". 10 סיבות

זה היה העשור של האינטרנט, או שמא של המאבק העולמי בטרור. זה היה עשור משמעותי בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה, אבל גם העשור שבו "נפל האסימון": פתאום הבנו כמה נזק אנו גורמים ואיך זה ישפיע על חיינו וחיי ילדינו. פתאום כולם מדברים על כדור הארץ, התחממות גלובלית, גזי חממה ואנרגיות מתחדשות. זה היה העשור הירוק ביותר... בינתיים

איזו מילת תואר תאפיין את העשור האחרון? האם היה זה העשור של המאבק בטרור, או שמא העשור של האינטרנט? שני התיאורים כנראה נכונים, אך נדמה שמאז החל המילניום השלישי ישנו נושא אחד שרשם זינוק דרמטי לראש סדר היום וללב המודעות הציבורית מסביב לעולם..... העולם.

 

ההבנה של תופעת שינוי האקלים אינה עוד נחלתם של אנשי אקדמיה ופעילי סביבה; המודעות לנזקים שאנו גורמים לכדור הארץ מוזכרת בכנסים מקצועיים, אך גם בגני הילדים ובכיתות הלימוד. המשימה של שמירת הסביבה עברה מידיהם של פעילים ומתנדבים חדורי אידאולוגיה, לידיהם של מנהיגים פוליטיים ואנשי עסקים מעונבים. החיים המודרניים נמשכים, אך שלא כבעבר אנו יודעים עד כמה הם הרסניים לעיתים, ואפילו מנסים לתקן מעט מהקילקולים להם גרמנו. אולי זהו המאפיין המובהק ביותר של העשור האחרון?

 

אתר רשת CNN העולמית סקר עשר נקודות מפנה בתחום הסביבה - עשר המצאות, אירועים, רעיונות ותופעות שבגללן אפשר בהחלט להצמיד לעשור האחרון את התואר "העשור הירוק".

 

שינוי כללי המשחק: טויוטה פריוס

ב-2001 הפכה טויוטה פריוס למכונית הכלאיים הראשונה שמיוצרת בהיקף סדרתי ומשווקת בכל העולם. זו הייתה תחילה של תקופה של מוצרים שמצדיקים את עצמם מסחרית וגם תורמים לשמירת הסביבה. פרשנים ראו בכך שינוי של כללי המשחק. הלקוחות נמשכו למוצר בעל המראה הייחודי, ולא נרתעו מהמחיר הגבוה מהממוצע. קניית פריוס לא הייתה רק בחירה במכונית חסכונית בדלק; זו הייתה אמירה בתחום שמירת הסביבה. עד היום נמכרו כמיליון מכוניות פריוס בעולם, ויצרניות אחרות הביאו לשוק דגמי כלאיים מתחרים ומכוניות חשמליות.

 

על סדר היום העולמי: ועידת קופנהגן

ועידת האו"ם בנושא שינוי האקלים בקופנהגן רשמה התעניינות חסרת תקדים ברחבי העולם. המטרה הייתה לגבש הסכם שיחליף את פרוטוקול קיוטו ולהבטיח שבשנים הקרובות יפחיתו המדינות באופן מתואם ומחייב את פליטות גזי החממה שלהן. אך גם לפני תחילת הדיונים, המנהיגים ניסו לצנן את ההתלהבות ולהנמיך ציפיות ואמרו שהסיכוי שייכרת הסכם מחייב שיכלול "מספרים קשיחים" - קלוש. ואכן, ההסכמה שגובשה בתום שבועיים של דיונים מרתונים הייתה רחוקה מהציפיות הגדולות של אלפים רבים שהגיעו לבירה הדנית בקור של דצמבר. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון עשה ככל יכולתו על מנת להציג את מה שהושג כהתקדמות. "אנו מאוחדים תחת המטרה אך לא בדרך להשיגה", אמר.

 

כוכב ירוק: אל גור

סרטו של אל גור "אמת מטרידה" בשנת 2006 אולי לא היה הישג קולנועי יוצא דופן, אך הוא בהחלט "עשה היסטוריה". הסרט הזה הפיץ את המסר אודות משבר האקלים בדרך שאיש שיער שניתן לעשות. הסרט התיעודי שאורכו כשעה וחצי היה מבוסס על מצגת אך התוכן - ולא הצורה - הם שלכדו את תשומת ליבו של העולם כולו. מאז שיצא לאקרנים הוא משך לא מעט חיצי ביקורת כמסמך "מעורר אימה". הדוגמה הבולטת ביותר היא התחזית לפיה מפלס פני הים יעלה בטווח הקרוב בשישה מטרים - בניגוד להערכות המדענים. אך למרות תחושת "יום הדין" שהוא משרה, הוא הסביר את תופעת התחממות כדור הארץ במושגים מובנים לקהל שעד אותו הרגע לא התעניין בנושא כלל. בזכות הסרט זכה אל גור, סגן הנשיא האמריקני שנכשל במירוץ לנשיאות, בפרס נובל לשלום.

 

מדליקים וחוסכים: נורות חסכוניות

נורות חסכוניות (CFL) הביאו את הבשורה הסביבתית לכל בית בעולם כמעט. למרות שנתקלו תחילה בהתנגדות בשל מחירן הגבוה יחסית, וספגו ביקורת על האור העמום והקר שהן פולטות והקשיים בתפעול, הצליחו הנורות המסולסלות להתגבר על הקשיים, והמכירות הגיעו ב-2007 לשיא. מאז, מדינות רבות כבר הודיעו שבשנים הקרובות יוציאו מהשוק את נורת הליבון הישנה והמוכרת - זו שלא השתנתה הרבה מאז הומצאה על ידי אדיסון. גם בישראל מתוכנן מהלך דומה. העובדה שהנורות החסכוניות הפכו למוצר מוכר ונפוץ היא תוצאה מהפכה ששוחרי הסביבה יכולים להתהדר בה.  

 

  • עוד פתרונות לעולם ירוק יותר - באתר CNN

 

מזג האוויר השתגע

הוריקן קתרינה ב-2005; שורה של סופות הרסנית בהאיטי ב-2008 וגל חום קטלני באירופה ב-2003. אלה רק דוגמאות בודדות לאירועי מזג אוויר קיצוניים שאיפיינו את העשור האחרון. המדענים לא ממהרים לקשור בין האירועים הללו לשינוי האקלים ולהטיל את האחריות על פעילות בני האדם, אך הם מודים ששינוי האקלים עלול להגביר תופעות של מזג אוויר קיצוני, ולהפוך אירועים קיצוניים ממילא לחמורים עוד יותר. על פי ארגוני החיזוי של ארה"ב ובריטניה, העשור האחרון היה גם החם ביותר בהיסטוריה המתועדת.

 

דיבור ירוק: טביעת רגל פחמנית

עם העלייה במודעות לנושא הסביבתי, חלה פריחה גם בז'רגון הרלוונטי ומושגים חדשים נכנסו לאוצר המלים השגור בפינו. השיא נרשם כנראה כשמלים כמו "טביעת רגל פחמית" או "גרינווש" נכנסו למילון אוקספורד ב-2007. רק לאחרונה נמצא שהביטוי "התחממות כדור הארץ" היה הנפוץ ביותר באנגלית בעשור האחרון.

 

השטן בפרטים הקטנים: דו"חות הIPCC

ב-2007, מדענים מרחבי העולם התכנסו בפריז ופרשו בפני העולם את כל מה שהם יודעים על שינוי האקלים. זה היה ניסיון משמעותי לגבש ידע שנצבר במשך עשרות שנים של מחקר ומדידות מכל פינות תבל.

הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים (IPCC) הוציא תחת ידו מסמך מדעי שמאחוריו היה קונצנזוס חסר תקדים: אלפי מדענים אמרו פה אחד ש"יש סיכוי סביר" ששינוי האקלים נגרם בגלל הפעילות האנושית. המסמך חזה עליית טמפרטורה גלובלית של 1.8 עד 4 מעלות צלזיוס ועליית מפלס פני הים ב-28 עד 43 ס"מ עד סוף המאה.

 

עשור של צמיחה: אנרגיות מתחדשות

רוב המדענים סבורים שאין פתרון מושלם במאבק בשינוי האקלים, אך טוענים כי תמהיל של טכנולוגיות וניצול של אנרגיות מתחדשות יפחית באופן משמעותי את פליטות גזי החממה לעומת שריפת דלקים מחצביים (נפט ופחם). הניצול של השמש, הרוח, גלי הים, החום שבעומק האדמה ועוצמת המים הזורמים רשם זינוק משמעותי בעשור האחרון. על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ב-2008, סך האנרגיה המתחדשת בעולם היה 280 אלף מגהוואט. זו כמות אנרגיה הגדולה פי שלוש ממה שמייצרים כל הכורים הגרעיניים בארה"ב כיום. האם אלה הכוחות שיניעו את העולם בעשורים הבאים?

 

ירוק עולה "ירוקים: הסביבה והכיס שלכם

האם ניתן לאמוד את המחיר של שינוי האקלים? על פי הכלכלן הבריטי ניקולס סטרן, התשובה חיובית. ב-2006 הוא פרסם דו"ח חסר תקדים שחישב את העלות של שינוי האקלים לכלכלה העולמית. ארגוני סביבה ראו בדו"ח סטרן "קריאת ההשכמה" עבור ממשלות העולם. הם קיוו שהמסמך בן 700 העמודים יצליח לשכנע אותם, לראשונה, שהמחיר שהם עלולים לשלם בגלל הזנחת הסביבה יהיה גבוה וכואב. הדו"ח העריך ששינוי האקלים יעלה כ-5 אחוזים מהתל"ג השנתי העולמי - מעלה ועד עולם. התרחיש הקיצוני ביותר שחזה היה 20 אחוז בשנה - כ-7 טריליון דולר. מאז היו דו"חות דומים, שהצמידו לשינוי האקלים תג מחיר של בין 70 למאה מיליארד דולר עד 2030 - כמו שלוש פעמים המחיר של הפקת אולימפיאדת בייג'ינג.

 

עסקי אוויר: סחר בפליטות

הסחר בפליטות גזי חממה (Cap and Trade) הוא פתרון שנוי במחלוקת שגובש כדי להאבק בגידול של הפליטות במדינות המתועשות. לאחר שממשלות מגבילות את כמות גזי החממה שיכולים מפעלים או סקטורים לפלוט, אלה שפולטים יכולים לסחור - לקנות זכות לפלוט יותר גזים משמותר להם או למכור לאחרים את הזכות שלא ניצלו. כדי להפחית את

האינדקס הירוק

ילדים ירוקים

ילדים ירוקים

מתנה ירוקה

מתנה ירוקה

טיפוח אורגני

טיפוח אורגני

משלוחים אורגניים

משלוחים אורגניים

תיירות אקולוגית

תיירות אקולוגית

גינה אורגנית

גינה אורגנית

כמות הפליטות באופן כללי, מצמצמת הממשלה את זכות הפליטה בטווח הארוך ומקטינה את השוק. האיחוד האירופי הוא השחקן המרכזי בשוק הפליטות, שהוקם ב-2005, והפך למנגנון מקובל שצפוי להיות דומיננטי מאוד בשנים הקרובות. אלא שלמנגנון יש מבקרים רבים, שטוענים כי מדובר בתרגיל חשבונאי שלא מתמודד עם הבעיה. הם טוענים שהאפשרות לקזז את הפליטות שלך בהימנעות של פליטות של גורם אחר אינה ממריצה מפעלים או סקטורים להפחית פליטות בכוחות עצמם.

 

  • מה אתם חושבים? האם היו נקודות ציון "ירוקות" משמעותיות יותר בעשור האחרון? הציעו באמצעות התגובות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לכד את תשומת לב העולם. אל גור ב"אמת מטרידה"
צילום: איי פי
העתיד בשמש, ברוח ובים. טורבינות בבלגיה
צילום: AP
שינתה את כללי המשחק. טויוטה פריוס
צילום: רויטרס
מומלצים