חי וצומח; לא דומם בכלל

רק חול וחול? לא ולא! / עמיר בלבן בחולות חלוצה

מעטים המקומות בנגב שאדם יכול להרגיש בהם לבד. אפילו במדבר, מטוסי קרב חגים מעל הרכסים המבודדים ביותר, ויישובים, מאהלים וחוות בודדים מרצפים מרחבים הולכים וגדלים.

חולות חלוצה הם מהמקומות היחידים בהם אדם יכול לעמוד בין שתי דיונות ולהרגיש כאילו נחת על מאדים. קו האופק מתטשטש מגלי החום ובעלי החיים נראים מעולם אחר.

אבל אם תעמדו כאן, לא תהיו לבד: חולות חלוצה הם גם אחד מבתי הגידול המיוחדים ביותר בנגב. המערכת כולה תלויה בחולות שמגיעים מאפריקה, נישאים על ידי נהר, זרמי ים ורוחות. הנוף משתנה ללא הרף, וחיות הבר סיגלו עצמן לתנאים הקיצוניים.

• ציפורים במדבר - קליק לטבע עם רוני ליבנה
  

כדי לצפות בחיות הבר בחולות חלוצה נדרש מאמץ לא מבוטל: נסיעה ארוכה, הליכה מאומצת בחול, רמת ריכוז גבוהה, ולמרות כל אלה, ייתכן מצב שבו הדבר היחיד שיתגלה הם עקבות בחול. דווקא קושי זה הופך תגלית או תצפית של רגע למתוקה במיוחד. להקת חסידות במנוחה בשדה לוניאות מצהיבות, עכן קטן מסתתר בצילו של שמשון שרוע, וכוח אפור מתחרדן בשמש.

הכוח האפור - הזוחל הגדול בישראל - עדיין מצוי בחולות חלוצה. זהו זוחל מרשים, טורף, שיוצא לפעולה בשעות החמות של היום. באיזור זה מתקיימים גם מינים אנדמיים - שלא ניתן למצוא באף מקום אחר - כמו מריון חולות וצב חולות, לצד מינים נוספים.

זה הדבש. והעוקץ? עתידם של החולות אינו מובטח. יישובים חדשים מאיימים מצפון, אימוני הצבא, מרעה בלתי מבוקר וציד ואיסוף חיות בר למטרות מסחר, כביש 10 וגדר גבול חדשה - כולם סוגרים על האיזור הפראי והמיוחד הזה. אם לא יושקע מאמץ בשמירה על המערכת המדברית הרגישה, עתידם של כל בעלי החיים בסכנה ממשית.

יש פטריות במדבר / אורי דביר

היום מותר לגלות. עם נישואי סיפרתי לזוגתי שתחיה על אהבתי למדבר. "אין בעיות" ענתה לי, "אתה תיסע לך למדבר ואני אשאר כאן בצפון הירוק", אבל מאז זה השתנה ואנחנו מטיילים במדבר יחד.

נחל אוג התחתון במדבר יהודה (צילום: רון פלד)

אהבנו את הזריחות והשקיעות במדבר יהודה, את נאות המדבר, את כתמי הירוק לאחר גשם של ממש, את הטריסטרמיות במדבר יהודה ואת עוזניות הנגב, שלצערנו כבר אי אפשר לראותן. פגשנו ביעלים ובשפני הסלע, בשועלים והתרגלנו גם לצבועים שנקרו לעיתים על דרכנו. אהבנו את המרחבים והשקט ואהבנו לגלות לנו מדי פעם פינה חדשה, נקודת תצפית, נקיק לא ידוע או אתר חדש, כפי שקרה לנו לאחרונה.

ראינו פטריות סלע בנגב ובסיני אבל כזו לא ראינו. לפני שנים, נחת מסוק של חיל האוויר ליד סלע גדול דמוי פטרייה, אי שם בנגב, ואחד הטייסים צילם את המקום. שנים עמד המקום בשיממונו, עד שלפני כשלוש שנים חזר למקום הטייס עם אשתו ועם חבר מהנגב, ומאז מושך המקום מטיילים מעטים, יודעי דבר.

(צילום: אורי דביר)

כיום, אין שביל טיולים מסומן למקום. באין תוואי מסומן נשקפת סכנה לעתיקות שלידה ואולי גם לפטרייה עצמה. באין שביל רשמי, יוצרים המטיילים שבילים "פירטיים" עצמאיים משל עצמם, ואף רכבי שטח עלולים לחרוץ את סביבתה. בנוסף, הפטרייה נמצאת בשמורת טבע ואין לטייל בשמורות טבע שלא בתוואי שבילים מסומנים.

אך בשורה: ההליכים לסימון השביל כבר החלו. נקווה שנוכל להוסיף השנה לסיפורי יציאת מצרים והנדודים במדבר גם את נס הפטרייה.

כלום - פרט למכתש / עזריה אלון במעבר ערוד

ארץ ישראל מלאה פינות נוף יפות ומעניינות, וחיפשתי אחת מהן, מדברית, שלפי השערתי אחרים לא יכתבו עליה. הגעתי למעבר ערוד.

מעבר ערוד נמצא בפינה הדרומית מערבית של מכתש רמון. שם נקטעת החומה המקיפה את המכתש ואפשר לעבור בו מצפון לדרום בלי להיעצר בקיר הצפוני, התלול, של המכתש. לכאורה אין כאן שום דבר מיוחד, פרט למראה הנצפה מן המעלה לכיוון מכתש רמון. המכתש נפרש מכאן לכל אורכו.

ראשית תופסת העין את גבעות הבזלת השחורות שעמדו בפני הסחף שיצר את המכתש. אחר כך היא נודדת אל הקיר הצפוני המתרומם כ–400 מטר מעל הקרקעית, יורד במתלול אל פנים המכתש ומשתפל בשיפוע קל אל מחוצה לו, ואל הקיר הדרומי המרוסק. בסוף שניהם, במרחק, נראה הר ארדון.

סביב המעבר גדל הצמח שהוא אולי המוזר בין צמחי המדבר – ריבס המדבר. בחורף יוצאים מן השורש העמוק שלו שני עלים עגולים ענקיים, מעוגלים וירוקים ומשתטחים על הקרקע החומה. באביב עולה מביניהם עמוד תפרחת חום מסתעף ומוציא שפע פרחים חומים.

ריבס המדבר (צילום: אפי פרי, החברה להגנת הטבע)

יש כאלה במקומות נוספים, אבל כאן הם רבים ויוצרים מראה נוף מיוחד. צמחי מדבר שונים מקיפים אותו. (כדי להגיע למקום יוצאים בכביש 171 המוליך ממישור הרוחות להר חריף ומתקדמים בו 28 ק"מ עד לשלט המצביע על מעבר ערוד. מכאן פונים בדרך עפר לדרום מזרח, ואחרי כמה ק"מ מגיעים למעבר ערוד). 

אין מדבר אחד / עומרי שרון

יש הרבה מקומות מיוחדים במדבר, וכמו שהם שונים אלה מאלה, כך המדבר עצמו משתנה; מיום ליום, מעונה לעונה. מדבר בשיטפון ומדבר בפריחה. בקיץ ובחורף. זה לא אותו נוף; זה לא אותו המדבר.

בשיטפון האחרון סיירתי בנחלים הגדולים - נחל פארן ונחל מישר הרחב. אני מאוד אוהב גם את נחל אילות, במיוחד בעונת הפריחה. רואים שם צבעוני ססגוני ועוד פרחים. זה מאוד מיוחד. ראיתי שם כיצד העוצמה האדירה של המים עקרה וסחפה עצי אלה אטלנטית ממקומם. עצים שעמדו שם אולי מאות שנים. זה היה עצוב אך מרשים.

שיטפון בנחל דרגה (צילום: רויטרס)

אנשים נוסעים להרבה מקומות שונים ומחפשים להתרגש מנוף או תופעות טבע מיוחדות, אבל דווקא המדבר הוא המרשים והמיוחד, בפשטותו. לא בשינויים הגדולים והדרמטיים; הדברים הקטנים – זה מה שיפה במדבר.

• יש אוצרות בנגב - חיליק מגנוס על הנבטים
  

למשל לראות בור מים גדול בנחל חורשה, ולחשוב כיצד חיו פה אנשים לפני מאות שנים. הם הכירו את המדבר כל כך טוב, והשכילו להתאים את עצמם ולנצל אותו, כדי לקיים חקלאות מדברית. זה לא דבר של מה בכך: הרי המקום הזה לא ממש ידידותי למשתמש; אין כאן ודאות שירד גשם.

שיטפון בעין עבדת, נחל צין (צילום: יוחאי כהן)

לכן הניצול החכם של הטבע - תוואי השטח, השטפונות והזרימה - ותפיסת המים בבורות ובארות חצובים כה מרשים ומעורר התפעלות. במדבר רואים מפעלי מים מתוחכמים ומורכבים, תוצר של התבוננות והבנה עמוקה של השטח. ולחשוב שאת כל זה הם עשו ללא טכנולוגיה מודרנית, ללא חיזוי או מפות או כלים כבדים. כשרואים את זה קורה, וחושבים על זה קצת - המקצועיות וההבנה של הטבע – זה דבר מדהים.

שלל צבעים / דורון ניסים בהר יהורם

הנקודה הכי אהובה עלי במדבר היא הר יהורם, שבשמורת טבע מסיב אילת. מטפסים ברגל (אפשר גם ברכב) עד לתצפית יוצאת דופן: חיבור שמימי בין מדבר קיצוני, הרים מצופים בגרניט שחור, הכחול של מפרץ אילת והרי אדום ברקע. זו תפאורה שמרחיבה את הנפש. בעונה המתאימה, תוכלו לצפות גם בציפורים הנודדות צפונה דרך אזור אילת. זהו אחד מצירי הנדידה המרכזיים בישראל. (להר יהורם מגיעים מאילת בדרך העולה לעין נטפים ובקעת עובדה - כביש 12).

תצפית להר שלמה מהר יהורם (צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים)

מי שיגיע דרך המסלול הארוך, שכולל גם את נחל שלמה בדרך להר, ודאי יוכל לצפות גם ביעלים נוביות על המצוקים, ואם יחדד את עיניו - יוכל אולי להבחין גם בגדיי היעלים הקטנים, שמלווים את אמם לכל מקום.

• יש חיים בחולות - ארז ארליכמן על חיות המדבר 
  

בחורף האחרון שטפו את האזור נחלים אדירים, שכמותם לא נראו באזור כבר יותר מעשור שנים, וההשפעה החיובית על הטבע במדבר כבר נראית, ועוד תראה בשנים הבאות. היעלים מתאימים את מספר הצאצאים להיצע המים והמזון. בשנים האחרונות ירד מספר היעלים באזור אילת משמעותית בשל הבצורת. כעת כולנו מקווים שהחורף האחרון יוביל לעלייה מחודשת במספרם.