בלשנות כלכלית: למה דווקא "גבעות עולם"?
במרכז השיח הכלכלי של התקופה האחרונה נמצאת שותפות "גבעות עולם". מה משמעות הביטוי על שמו קרויה החברה, ומדוע היא בחרה לקרוא לאתר בו היא קודחת בשם "מגד"?
קדחת חיפושי הנפט והגז חדרה ללב השיח הכלכלי בחודשים האחרונים. במרכז הסערה עומדת, בין היתר, השותפות "גבעות עולם", הקודחת סמוך לראש העין במאגר לו היא בחרה לקרוא "מגד 5". ממש כמו הגבעות על שמן היא קרויה, נראה כי החברה סובלת בעת האחרונה בעצמה מעליות ומורדות בהתייחסות שוק ההון כלפיה.
- הכסף מדבר: פעם דיווחנו לאלוהים, היום לבורסה
- על מילים "אסורות" בעברית
- למה תקציב ולא קציב? על שורשים גזורי שם
הביטוי גִּבְעוֹת עוֹלָם, שמשמעותו גְּבָעוֹת נצחיות, מופיע שלוש פעמים במקרא, פעמיים מהן בברכות ליוסף ולצאצאיו. בפעם הראשונה, יעקב סוגר חשבונות עם בניו לפני מותו, ומנבא את עתיד השבטים. את יוסף הוא מברך: "בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי עַד-תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם" (בראשית מט:כו). בפעם השנייה, כאשר משה מברך את שבטי ישראל לפני מותו – גם כאן ההתייחסות היא לשבטי יוסף: "וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם" (דברים לג:טו).
מעניין שלוסקין קרא precious things והבין נפט, באנגלית oil. יש דוברי עברית החושבים שמֶגֶד הוא מילה נרדפת לשֶׁמֶן, בגלל שם המותג מגד.
למעשה, מגד הוא כל מה שמובחר ומצוין. בברכת משה ליוסף חוזרת המילה מגד חמש פעמים: "וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת י'י אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ; וּמִמֶּגֶד, גֶּרֶשׁ יְרָחִים. וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם. וּמִמֶּגֶד, אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ..." (דברים לג:יג-טז). משה מברך את ארצו של יוסף בכל מנעמי העולם.
המילה מגד מתייחסת בעיקר למנעמים לאכילה: פרי מגדים, המוזכר פעמיים בשיר השירים, ועוד פעם רק כ"מגדים", הוא פרי מתוק ועסיסי. במגדנייה אפשר לקנות מגדנות, שהן מיני מתיקה. בעברית משנאית, להמגיד ו-לְמַגֵּד הן מילים נרדפות ל-להמתיק, ובארמית מִגְדָּא הוא פשוט פרי.
בשבוע שעבר כתב אחד המגיבים על השורש מג'ד בערבית. בערבית כל המילים הנגזרות מהשורש מג'ד קשורות לכבוד, לתפארת ולשבחים. שמות התואר מג'יד – "מהולל" ו-אמג'ד – "המהולל ביותר", משמשים גם כשמות פרטיים. תרגום שמו של הכפר הערבי הגלילי מג'ד אל כרום הוא "תפארת הכרמים", על שם כרמי הזית, הגפן והתאנה שבאזור. ושוב הנה קשר בין השורש מגד/מג'ד לבין פירות.
ומכיוון שבמוסף הכלכלה מן הראוי לקשר כל דבר גם לכסף – בתקופה העותמאנית היה מטבע ששמו מג'ידי.
ובחזרה לפתיחה: "הביטוי גִּבְעוֹת עוֹלָם, שמשמעותו גְבָעוֹת נצחיות..." - מדוע אומרים גִּבְעוֹת עולם (עם חיריק) אבל גְּבָעוֹת נצחיות (וגם נוער הגְּבָעוֹת - בשווא)?
גִּבְעות היא צורת הנסמך של המילה גְּבָעות. צורת הנסמך היא הצורה שבה מופיעה המילה כאשר יש אחריה שם אחר שמתאר אותה. במקרה הזה – שם העצם "עולם" מתאר את "גבעות". לעיתים קרובות, צורת הנסמך שונה מצורת הנפרד: כולנו (או רובנו) יודעים לומר גִּבְעָה אחרונה לעומת גִּבְעַת חלפון, וגם סְפָרִים יקרים לעומת סִפְרֵי חשבונות.
השינוי בהברה הראשונה ב-גְּבָ-עוֹת – גִּבְ-עוֹת עולם הוא בדיוק אותו שינוי בניקוד של סְפָ-רִים – סִפְ-רֵי חשבונות. זוהי הצורה הנכונה לנסמך בכל המילים מהמשקל הזה: כמו גִּבְעָה - גְּבָעוֹת - גִּבְעוֹת עולם, כך גם שִׂמְלָה - שְׂמָלוֹת - שִׂמְלוֹת קטיפה, וכן עֶרְכָּה - עֲרָכוֹת - עֶרְכוֹת מגן.
ובנימה אופטימית זו, יש לקוות שאכן סוף סוף יימצא נפט בישראל, ושלא תתקיים בקידוחים הנבואה השלישית שבה מוזכרות גבעות עולם, נבואת חבקוק: "וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם" (חבקוק ג:ו).
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין היא חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות ואיראן הקדומה במסגרות שונות ומשמשת כמנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו .
לפנייה לכתב/ת 
