העם היהודי תמיד הפגין בעד צדק חברתי

מחאת האוהלים החזירה לחברה הישראלית-יהודית אתוס מרכזי שנדמה היה שנעלם ממנה. רבבות צעירים צועדים בתל אביב וצועקים "העם דורש צדק חברתי", סיסמא שכאילו נלקחה מתהלוכת פועלים מתחילת המאה ה-20. מי היה מאמין שהפגנת ענק בראשית המאה ה-21 תקרא להגבלת שכר הדירה ולהעלאת מסים לעשירים.

• הזהב היהודי : מסע היסטורי לשורשי ההצלחה היהודית
  

המפגינים - גם אלה עם הדגלים האדומים - אינם רוצים לחזור לסוציאליזם ולקומוניזם הקלאסיים, ששאפו לחסל את ההון הפרטי כולו וליצור שוויון מלא. המפגינים מגדירים את עצמם כ"מעמד הביניים" וחלקם כלל לא קוראים לעצמם סוציאליסטים. את רשימת הדרישות שלהם הכינו פרופסורים לכלכלה בהשראת מדינת הרווחה האירופית, שמרסנת את כלכלת השוק ולא פוגעת בה. אבל הרוח, הסיסמאות, התיעוב לטייקונים ולדרכו של נתניהו, והמטרה הכללית - צמצום הפערים בחברה - היא קאמבק מושלם לאידיאולוגיה הישנה.

מי הוא יהודי? עשיר שמפגין למען העניים

הפגנות כאלה מתקיימות במדינות רבות, אבל בישראל משתתפים במחאה אחוזים שלמים מהאוכלוסייה - וזה המון. בולטת גם העובדה שיש שם מפגינים ממש לא עניים שנאבקים בהתלהבות למען נושאים כמו דיור ציבורי. יש מי שמשתמש בפרדוקס הזה ללגלג על "מפגיני הסושי", אבל למעשה, הוא מבטא משהו עמוק ויפה במנטליות היהודית. אין דבר יותר יהודי מלהיות איש היי-טק שגר בדירה יפה ברוטשילד אבל ישן באוהל מתוך הזדהות עם הזולת, ומזמין סושי לכל המאהל - ויש כאלה.

היהודים, עם עירוני של סוחרים ואומנים עם תודעת שוק מפותחת, עשו חיל בעסקים במשך אלפי שנים, ורמת חייהם הממוצעת הייתה לרוב טובה משל עמים אחרים. לכאורה, היינו אמורים להיות כולנו חזירים קפיטליסטים; אבל היהודים לקחו חלק פעיל, יותר מכל עם אחר, בתנועה שנועדה לחסל את העושק.

הסוציאליזם הוא רעיון עתיק אך הוא נולד כתנועה פוליטית באירופה של המאה ה-19. המנהיגים הראשונים שלו, רוברט אוון ואנרי סן-סימון, לא היו יהודים. קארל מרקס היה נכדו של רב ובן להורים יהודים שהתנצרו לפני שנולד. מרקס הגדיר את הדת היהודית כ"מסורת בורגנית מנוונת" והאמין שתיעלם אחרי המהפיכה עם כל שאר הדתות.

אחד השותפים ב"ברית הקומוניסטית" שמרקס הקים היה האינטלקטואל היהודי-גרמני משה הס. הס היה חילוני וחי עם אישה קתולית, אבל יחסו ליהדות היה חיובי: הוא האמין שהיא הולידה את ערכי האחווה והשיתוף.

מרקס והס השתייכו ליהדות מרכז אירופה, שהייתה סיפור הצלחה כלכלי. היהודים בגרמניה זכו לשוויון זכויות, יצאו מהגטאות ורכשו השכלה, הקימו מפעלים מצליחים והשתלבו בצמרת העסקית והניהולית. אבל כמחצית היהודים בעולם חיו בסוף המאה ה-19 בעוני קשה בארצות האימפריה הרוסית - פולין, אוקראינה וליטא. האימפריה עברה מהפיכה תעשייתית והיהודים, שעד אז חיו בעיירות והתקיימו מחכירה ומסחר, עברו לגור בערים בצפיפות והפכו לפועלי ייצור שהועסקו בתנאים קשים.

הפועלים היהודים היוו כרבע מהאוכלוסייה העירונית באותן ארצות, והמשכילים והמאורגנים ביותר. רבים מהם עזבו את הדת ונחשפו לספרות חילונית ומהפכנית. הם הקימו איגודים מקצועיים בדרישה לשיפור תנאי עבודתם. התאגדות ושביתות היו אסורות, המשטרה הייתה אלימה ואנטישמית, והעובדים פתחו במהומות שמחאת האוהלים, ואפילו המהומות שמתרחשות כיום בעולם הערבי, הן בדיחה לידן.

הסוציאליזם החליף את הקהילה היהודית

"העניין של היהודים הללו בסוציאליזם התחיל כשהם עצמם נמצאו במצוקה כלכלית קשה", אומר הפרופסור רון מרגולין ממכון הרטמן לחקר היהדות, "בניגוד לפועלים הלא-יהודים, היהודים באו מתרבות של רגישות וערבות הדדית. בעיירות היהודיות היו מערכות חברתיות מפותחות ביותר: בתי תמחוי, בתי יתומים, קופות צדקה, בתי חולים, משלוח מנות. הסוציאליזם היה דרך לחזור לתרבות הזאת".

גם לנוצרים היו מוסדות צדקה. למה דווקא היהודים נעשו סוציאליסטים?

"ראשית, המוסדות היהודיים היו מפותחים בהרבה. שנית, אצל הנוצרים ברוסיה, הצדקה נעשתה בידי נזירים שחיו מחוץ לחברה והקדישו את עצמם לכך. אצל היהודים כל החברה הייתה מעורבת בצדקה, כמו בסוציאליזם".

מהיכן נוצרה אצל היהודים מסורת כזאת?

"היהודים היו נרדפים ונאלצו להתלכד ולעזור אלה לאלה כדי לשרוד. בנוסף, לצדקה יש שורשים עמוקים בדת היהודית. מצוות תנ"כיות כמו לקט, שחכה ופאה (החובה להשאיר עודפי תנובה חקלאית לעניים, ת.ג) הן מדיניות רווחה. גם מסורת הצדקה הנוצרית והמוסלמית באה מהתנ"ך ומהיהדות. גם הקיסרים הרומאים חילקו אוכל לעניים, אבל הם עשו זאת כשהתחשק להם כדי להפגין את כוחם הפוליטי. ביהדות הצדקה היא חובה.

"יהודים נמשכו לסוציאליזם גם מרצון להתחבר לכוחות המתקדמים והמהפכניים בחברה. המשטר הרוסי חסם אותם והגביל את התעסוקה, הלימודים והמגורים שלהם. הימין השמרני היה אנטישמי עוד יותר מהמשטר. השמאל היה אנטי-דתי אבל כיבד את היהודים כפרטים. יהודים האמינו שמהפכה תחסל את האפליה נגדם".

החיבור של היהודים לשמאל המהפכני רק הגביר את השנאה כלפיהם. הם לא חששו מזה?

"האנטישמים היו ממשיכים לשנוא את היהודים בכל מקרה".

אם הסוציאליזם נובע מהדת היהודית, למה החרדים מעולם לא נמשכו אליו?

"החרדים ממשיכים עד היום בעזרה ההדדית שהתקיימו בגולה, אבל מבחינתם, היא נשארת בקהילה. החברה הרחבה לא מעניינת אותם".

הצעירים היהודים הפכו לחייליה הנאמנים של המהפכה

רוב היהודים נשארו חרדים עד למלחמת העולם הראשונה ולמהפכה הסובייטית של 1917. היהודים הסוציאליסטים היו צעירים שחיו בניתוק ממשפחותיהם, מעין "היפים", שכתבו שירה, הקימו קומונות הזויות בעיירות נידחות, ניהלו דיונים אידיאולוגיים מייגעים וקיימו אהבה חופשית.

חלק מהמהפכנים היהודים התארגנו במפלגת ה"בונד" המחתרתית-למחצה, שקמה בווילנה ב-1897. פעילי ה"בונד" ראו את יהדות מזרח אירופה כעם נפרד, ששפתו יידיש, ושאפו למהפיכה שתהפוך את רוסיה למדינה סוציאל-דמוקרטית עם אוטונומיה ליהודים. הם הקימו ועדים לעובדים יהודים, מיליציות להגנה עצמית ועיתונים סוציאליסטיים ביידיש. יהודים אחרים - מעטים - הצטרפו לתנועות ציוניות-סוציאליסטיות כמו "פועלי ציון" ועלו לארץ בעלייה השנייה.

צעירים יהודים קיצוניים יותר הצטרפו לתנועות של לא-יהודים, ששאפו למהפכה כוללת שתחסל את המשטר, הכלכלה הקפיטליסטית והדת גם יחד. יהודים לקחו חלק מרכזי בתנועת הנרודניקים האנרכיסטית שארגנה הפגנות אלימות והתנקשויות בבכירי הממשל הרוסי, כולל רצח הצאר אלכסנדר השני ב-1881. אחר כך הם הצטרפו בהמוניהם לתנועה הבולשביקית ולהמהפכה הסובייטית. ליאון טרוצקי, מייסד הצבא האדום ושר החוץ הראשון של ברית המועצות, היה יהודי, וכמוהו יעקב סברדלובסק, גם הוא ממקורביו של ולדימיר לנין. 

הסוציאליזם היהודי הפך לתנועת המונים בשנות ה-20'. הבונד והתנועות הציוניות הפכו לארגונים חוקיים שהקימו מוסדות עזרה הדדית, תיאטראות ובתי ספר חילוניים-סוציאליסטיים שבהם למדו כשליש מהילדים היהודים בפולין. בבחירות הראשונות לפרלמנט הפולני הבונד קיבל חמישה מושבים, הציונים שניים והחרדים רק שלושה. הסופר יצחק בשביס זינגר ציטט פעם סקר שקבע ש-96% ממיליון היהודים החילונים בפולין היו סוציאליסטים וקומוניסטים.

היהודים ברוסיה קיבלו שוויון זכויות מלא מיד בפרוץ המהפכה. העיירות היהודיות הולאמו והפכו לקולחוזים. בתי הכנסת, כמו הכנסיות, נסגרו, ורבנים נרצחו עם הכמרים, אבל רוב היהודים הצעירים עזבו את הדת והפכו לחייליה הנאמנים ביותר של המהפכה. מחקרים מראים שכרבע מחברי המפלגה, הפקידים, המנהלים ואפילו שוטרי החרש במשטרי לנין וסטאלין היו יהודים, פי 10 ממשקלם באוכלוסייה.

יהודים הנהיגו תנועות קומוניסטיות וסוציאליסטיות במדינות נוספות: לאון בלום, ראש הממשלה היהודי בצרפת בשנות ה-30, היה המנהיג הסוציאליסטי הראשון שלה; בלה קון, בן לאב יהודי, הוביל מהפכה קומוניסטית שהשתלטה על הונגריה לארבעה חודשים ב-1919; רוזה לוקסמבורג, יהודיה מגרמניה, עמדה בראש המפלגה הקומוניסטית הגרמנית וניסתה לחולל מהפכה. רבים ממנהיגי הקומוניסטים בעיראק, כמו שפיק עדס, היו יהודים גם הם. וזאת - למרות שרוב היהודים במדינות הללו היו עשירים למדי, בוודאי יותר מהגויים.

"הסוציאליזם קסם ליהודים שעזבו את הדת", אומר הפרופסור אבי שגיא ממכון הרטמן לחקר היהדות, "בחוויית הקיום היהודית-דתית יש משמעות ושייכות למשהו שמעבר ליום-יום. הסוציאליזם ענה לצורך הזה. הסוציאליסט, כמו היהודי הדתי, הוא חלק מקטר שמוביל ל'תיקון עולם'. ליהודי היו שלוש אופציות: להישאר כלוא בעולם הקטן של העיירה, לצאת ממנו לחיים בורגניים תלושים עם סטיגמה שרודפת אותו, או להוביל מהפכה עולמית".  

הקומוניזם לא יצר את האוטופיה שהבטיח, אבל הציל מיליוני יהודים מרצח. סטאלין, שחלק מיועציו והמאהבות שלו היו יהודים, רצח רבבות יהודים, כולל בלה קון וטרוצקי, אבל הוא רצח מיליונים מעמים אחרים ולא היה לו שום "עניין מיוחד" נגד יהודים. יתרה מזאת: בעוד שהמערב סירב לעזור ליהודים בשואה, ברית המועצות קיבלה יהודים שברחו מהנאצים וסיפקה נשק לפרטיזנים היהודים, למחתרות היהודיות בארץ ולצה"ל במלחמת העצמאות.

גם הדוד מאמריקה היה סוציאליסט

הרומן בין היהודים לסוציאליזם התפשט גם לארה"ב. בשנים 1924-1880 היגרו לארה"ב שני מיליון צעירים יהודים חילונים מרוסיה ומרומניה. הם עבדו במפעלי טקסטיל וחיו בניו-יורק בעוני. הם התארגנו באיגודי עובדים יהודיים, כמו "ג'וייש לייבור קומיטי". האיגודים סיפקו להם עזרה במציאת דירה ועבודה, סיוע רפואי ומסגרת חברתית. פעילים יהודים התברגו במהרה בצמרת המפלגה הסוציאליסטית והקומוניסטית בארה"ב. יותר מ-90% מהיהודים תמכו בתוכנית הניו דיל של פרנקלין רוזוולט, שהפכה את ארה"ב למדינת רווחה, והצביעו לרוזוולט בכל מערכות הבחירות.

רוב היהודים שעלו לישראל בתקופת המנדט היו סוציאליסטים והפכו את הסוציאליזם לגורם מרכזי בחיים. מפלגות הפועלים הפכו לארגונים טוטאליים שהחזיקו מפעלים שלמים וסיפקו לעולים את כל צרכי החיים. עולה בשנות ה-30' היה יכול לעבוד בחברת העובדים, לגור בשיכון עובדים, להפקיד כסף בבנק הפועלים, לקבל שירותים רפואיים מקופת חולים ולקנות ב"קואופ" מזון של תנובה - וכל הגופים הללו השתייכו לתנועה. 20% מהם הלכו לקיבוצים ולמושבים. קומונות קיימות בכל העולם, אך בשום מקום הן לא הגיעו להיקף של הקיבוץ.

"הציונים הסוציאליסטים שילבו רעיונות שהביאו מאירופה ברעיונות תנ"כיים והשתמשו בהם לפתור בעיות פרקטיות", אומר מרגולין, "קק"ל, למשל, התחילה כגוף סוציאליסטי, שקנה אדמות בכספי תורמים והחכיר אותן בחינם ליהודים בארץ ל-50 שנה, וכך מנעו ספסרות בקרקע. הרעיון התבסס על מצוות השמיטה והיובל: בכל שנת יובל מלאימים את כל הקרקעות ומחלקים מחדש".

מפא"י הנהיגה את היישוב היהודי מ-1929 עד 1977. עם הקמת המדינה היא הלאימה את רוב האדמות, העסקים והמפעלים, רמסה את היוזמה העסקית, הנהיגה את משטר הצנע והקימה כלכלה ריכוזית שנשלטה כולה בידי עסקני המפלגות האדומות. לטוב ולרע, ישראל הייתה הדמוקרטיה הסוציאליסטית ביותר בעולם.

הקריירה של הישראלי בשנות ה-50' נקבעה לפי הפרוטקציה שקיבל, קשריו במפלגה והעדה שלו, ממש כמו במדינות קומוניסטיות. ומצד שני, חצי מיליון היהודים שחיו כאן קלטו מיליון עולים חסרי כל, והעניקו לכולם חינוך, בריאות, דיור, מזון ותעסוקה. מחקרים קובעים שהפערים החברתיים בישראל בשנות ה-70' היו הקטנים בעולם המערבי.

היהודים האמריקנים התעשרו פלאים מאז שהגיעו לארה"ב וכיום הם הקבוצה האתנית העשירה ביותר בארה"ב. הם נטשו את הסוציאליזם המיליטנטי של אבותיהם, אבל נשארו תומכים פעילים בשאיפה להנהיג בארה"ב מדינת רווחה. אחדים ממנהיגי האיגודים המקצועיים בארה"ב הם יהודים, למרות שקיים שיעור נמוך של יהודים בענפי הצווארון הכחול.

יהודים רפורמים וקונסרבטיבים פעילים בארגוני זכויות אדם אמריקנים שמאלניים מעל ומעבר למשקלם באוכלוסייה. יש לא מעט יהודים בכירים במפלגה הרפובליקנית, אבל פי כמה וכמה במפלגה הדמוקרטית, שנאבקת כדי שארה"ב תגבה יותר מסים מהעשירים – כלומר, מהם - ותסייע לעניים. בין 65% ל-83% מהיהודים בארה"ב תמכו בדמוקרטים בכל מערכות הבכירות מאז תקופת רוזוולט.

"היהודים האמריקנים רואים את הפעילות בפוליטיקה ובארגוני זכויות האדם כ'תיקון עולם'", אומר שגיא, "המונח הזה כל כך השתרש שיש גויים שמשתמשים בו, בעברית. הפעילות נותנת להם את אותה משמעות שהסוציאליזם נתן להם בדור הקודם, בהבדל אחד: כיום היא לא תחליף לדת אלא חלק ממנה".

למה רובם הגדול פעיל בשמאל הדמוקרטי ולא בימין הרפובליקני?

"כיוון שהרפובליקנים הם נוצרים דתיים, וזה מקום שלא נוח להם להיות בו".

"ישראל התנתקה מכל שורשיה היהודיים"

בשעה שיהודי ארה"ב ריככו ועידנו את הסוציאליזם שלהם, היהודים בארץ התנתקו ממנו. מפעלי חברת העובדים והקיבוצים קרסו במקביל לקריסת הגוש המזרחי. ישראל הפכה לאחת המדינות הקפיטליסטיות בעולם עם הפערים החברתיים הגדולים במערב.

"החברה הישראלית התנתקה מהשורשים היהודיים שלה", אומר מרגולין, "אדמות קק"ל הועברו למינהל שהפך לספסר הקרקעות הגדול ביותר. היהדות כאן מזוהה עם טקסים וסמלים ועם כמה סקטורים מיוחדים כמו החרדים והכיפות הסרוגות, והמימד החברתי שלה כמעט נעלם. סקרים מראים שעשירים יהודים אמריקנים תורמים 5% מהונם לצדקה ועשירים ישראלים רק 1%, וזה אומר הכול".

אז אתה רואה בהפגנות של עכשיו חזרה לשורשים החברתיים של היהדות?

"זה לא נאמר בהן, אבל אני מקווה שכן".