בגלל הריכוזיות: בנקים ינוהלו בלי גרעין שליטה
פישר צופה כי פעילות ועדת הריכוזיות עשויה להשפיע על גורלם של בנקים ישראליים, בנוסף לבנק לאומי, ולהותיר אותם ללא גרעין שליטה. הנגיד קרא בוועדת הכספים לקדם את תיקון החוק, שימנע מבעלי אחזקות בבנקים למנף את הונם ולסכן כספי ציבור
המלצות ועדת הריכוזיות עשויות ליצור מציאות של בנקים ללא גרעין שליטה בישראל. כך אמר היום (ד') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר , בדיון בוועדת הכספים.
- ועדת הריכוזיות: הפרדת אחזקות פיננסיות מריאליות
- אז מה המליצה ועדת הריכוזיות? שאלות-תשובות
- איחוד כוחות: הטייקונים נערכים להגנת הפירמידות
- מחלת הריכוזיות: איך מדינות אחרות נרפאו ממנה?
הנגיד הופיע בוועדת הכספים במטרה לקדם את הצעת הממשלה לתיקון חוק הבנקאות שאמורה להרחיב את הפיקוח על בנקים מסחריים שמתנהלים ללא גרעין שליטה. הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת מספר שנים ופישר לוחץ להשלים אותה בהקדם.
ההצעה הוגשה כשהייתה אפשרות שבנק לאומי יתנהל ללא גרעין שליטה אם מניותיו יימכרו לציבור הרחב. אבל לדברי פישר היא אקטואלית היום לאור מה שעובר על המערכות הבנקאיות בארה"ב, באירופה והאפשרות שמצב זה יחול גם על המערכת הבנקאית בישראל.
פישר ציין, כי בנק לאומי אמנם עומד עדיין בפני אפשרות שיתנהל כבנק ללא גרעין שליטה אבל גורל זה מצפה גם לבנקים הישראלים האחרים כתוצאה מעבודתה של ועדת הריכוזיות. החלטות הוועדה עשויות לאלץ חלק מבעלי השליטה הקיימים בבנקים למכור חלק ניכר מהחזקותיהם.
המטרה: למנוע מבעל מניות לפגוע בכספי ציבור
הצעת החוק מגבילה את השפעת בעלי המניות על מינוי דירקטורים במטרה למנוע התארגנות שתביא לשליטה עקיפה מצידם בבנק ללא גרעין שליטה, ותסכן את כספי הציבורי.
- הקרב על לאומי: גם הדירקטורים של אליהו ייבדקו
- בנק לאומי: העובדים יוכלו לרכוש 0.45% מהמניות
- הפרטת לאומי: האוצר ימנע קבלת שליטה בלי היתר
פישר ציין לדוגמא, כי ערך השוק של בנק לאומי השולט בכשליש המערכת הבנקאית עומד על 17 מיליארד שקל. זאת, לעומת הערך המאזני של עסקאותיו אשר עומד על 250 מיליארד שקל. לדבריו, היחס הזה של אחד ל-20 מוכיח את כוח המינוף האדיר של בעל המניות, לנהל את הכסף של כלל הציבור, כשהוא עצמו מחזיק בשברי אחוז של ההון הזה. במצב כזה, פשיטת רגל של בנק תגרום למדינה נזק אדיר כי אין מישהו אחר שיציל את כספי הציבור.
פישר הדגיש כי מסיבה זו יש צורך בהידוק הפיקוח על ניהול בנק ללא גרעין שליטה בדרך שתבטיח מינוי דירקטורים מקצועיים ועצמאים שאינם תלויים במישהו ולא חייבים במישהו שהציע אותם אלא יפעלו "לפי האינטרס הציבורי ולא כחותמת גומי".
לפי הצעת החוק, תקום ועדה ציבורית חדשה ומסוג אחר (לא לפי הדגם של הסדר מניות הבנקים), והיא שתציע את הדירקטורים הנדרשים לכל בנק שיבואו לאישור האסיפה הכללית. הצעת מועמדים מצד בעלי המניות תחייב קבלת היתר של בנק ישראל ליותר ממועמד אחד, אפילו מצד בעל מניות או קבוצת בעלי מניות המחזיקים ברף של עד 10% מהבנק. היקף אחזקות זה הוא הרף הנמוך המאפשר קבלת זכות שליטה בבנק, וזכות זו בלאו הכי מותנית בקבלת היתר של בנק ישראל.
"ניתן לשלוט בבנק גם בשברירי אחוזים"
"חברי ועדת הכספים הביעו תמיכה בהצעת החוק. חבר הכנסת אבישי ברברמן (עבודה) אמר: "זוהי שאלה קריטית ביותר, כי ברוב המקומות הדירקטורים משמשים חותמות גומי, יושבים על סכומי עתק, ופועלים בדרך שמתאימה למישהו שאחר כך דואג להם במקומות אחרים".
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) הוסיפה: "אנחנו נמצאים בתחילת עידן חדש שמחייב למצוא אנשים סופר אחראיים לכספי ציבור, כי פה מדובר על כספים הרבה יותר רציניים וחשובים מבחינה ציבורית מאשר מחיר הקוטג'".
בעקבות פישר אמר המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דוד זקן: "לא קרה דבר בבנק לאומי, אבל אנחנו לא יכולים להמתין שיקרה משהו. במצב הקיים ניתן לשלוט בבנק גם בשברירי אחוזים ולהפעיל אמצעי שליטה וזה דבר לא טוב שראוי למנוע אותו מראש".
ברקע הדיון עמדה בוועדה ההתנגדות להצעת החוק של איש הביטוח, שלמה אליהו, שמחזיק כ-10% ממניות לאומי אבל בנק ישראל מתנגד לתת לו היתר שליטה בבנק. פישר לא נקב בשמו אבל אמר כי זהו מקרה מיוחד שלא יחזור ו"החוק לא מיועד לאיש הזה אלא לבניית מערכת שתאפשר פיקוח אחראי על המערכת הבנקאית וצריך להיזהר כי אנחנו כבר יודעים מה קורה אם יהיה שם כישלון ומי משלם את המחיר".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר שיתקיים רצף של ישיבות להשלמת החוק.
לפנייה לכתב/ת 
