גם בעברית: משלמים על שלום וקונים שלווה

• לקריאת טורים נוספים של תמר עילם גינדין
  

צרכנים רבים יספרו ברגע של כנות, כי התחושה של הוצאת הארנק מהכיס כדי לשלם על רכישת שמלה חדשה ומפנקת או ג'אדג'ט טרי שאין לאף אחד, מעבירה בהם רטט של עונג וגורמת להם תחושה של שלמות ושלווה. למרבה הצער, התחושה הזו מתפוגגת דיי מהר עד לקנייה הבאה, אבל הקשר בין שלם ל-לשלם - ראוי לבחינה מעמיקה.

תרבות הצריכה ואנחנו:

• אני רועי, והממשלה הפכה אותי לחזיר קפיטליסט
• אירופה במשבר? הגיהוצים באשראי דווקא עלו
• הטריקים מאחורי המבצעים בסופר
  

הסטודנט למתמטיקה יוני רוזנשיין גילה שהמילה בגרמנית ל-"מספרים" היא Zahlen, וזוהי הסיבה לכך שמתמטיקאים מסמנים את קבוצת המספרים השלמים באות Z. הוא הפנה את תשומת לבי לדמיון בגרמנית בין לשלם, לספור ו-מספר - zahlen/bezahlen (צָאלֶן, בֶּצָאלֶן), zählen (צֵילֶן) ו-Zahl (צָאל), בהתאמה. ולקשר דומה שקיים גם בעברית בין מספר שָׁלֵם לבין הפועל לְשַׁלֵּם. ברור שהקשר אינו מקרי.

הקשר בין מספר/לספור לבין לשלם ברור. המחיר הוא מספר, ואת הכסף סופרים. גם את הקשר לשם התואר שָׁלֵם אפשר להסביר בכך שתשלום הוא השלמת העסקה, ובלעדיו העסקה לא תהיה שלמה (רגע! לא לכתוב במחברות. זאת אפשרות שנפסול עוד מעט).

השפה העברית אינה ייחודית בכך: בערבית חלק מנטיות השורש ס-ל-מ מציינות שלמות, וחלק אחר – מְסִירָה. באכדית, שפה שמית מזרחית קדומה, שַׁלָמֻ (šalāmu) הוא גם שָׁלֵם וגם משולם, ובפניקית, שדוברה באזור לבנון, הפועל שלם הוא גם להשלים וגם לִגְמוֹל למישהו על משהו, כלומר לשלם לו כגמולו.

אבל זה לא נגמר כאן. כמעט בכל השפות השמיות אותו שורש מציין לא רק תשלום ושלמות, אלא גם – או נכון יותר, בעיקר – שלום. שלום וביטחון. חשבו על המשמעות של "סע לשלום", "חזרו בשלום", "בריא ושלם". בערבית סַלָאם. ואם נבדוק בשפות אחרות – למשל באנגלית ובצרפתית, הרי שבתחילת דרכו, הפועל to pay לא ציין תשלום חובות. באנגלית של תחילת המאה ה-12, משמעותו הייתה לפייס, לְרַצּוֹת, להשקיט.

זוהי שאילה מצרפתית עתיקה paiier, התפתחות של הפועל הלטיני pacare, שנגזר משם העצם pax – שלום, שלווה. מהר מאוד התחיל הפועל להתייחס לסוג מסוים מאוד של ריצוי והשקטה: זה של הנושׁה. כדי לפייס אותו צריך, כמובן, לשלם לו. תהליך זה קרה גם באנגלית וגם בצרפתית. עד סוף המאה ה-15, נשארה רק המשמעות של תשלום, ונוצר פועל חדש לפיוס והשקטה – to pacify.

הכל כלול

נשמע קצת נדוש, אבל מסתבר שגם בשפות שמיות וגם בחלק מלשונות אירופה, שלום הוא הבסיס לכול: במשמעותו המקורית, שלום כולל בתוכו גם ביטחון, ולכן אם שלום לך, זה אומר שאתה בריא ושלם. שלום הוא גם שלווה, וכדי להפיס את דעתם של הנושים, יש לשלם להם. מכאן שהקשר בין שָׁלֵם ולשלם אינו ישיר, אלא שניהם נגזרות של שלום. קיימת אפילו דעה הגורסת שהשורש ש-ל-ם על נטיותיו, הוא בכלל שורש תנייני שנגזר מהמילה שלום. אז לשאלת השאלות: מהו הבסיס לשלום?

תהליך שלום ואנחנו:

• עמוס עוז על השלום: החולה מוכן, הרופאים פוחדים
• תוכנית שלום נגד תוכנית הגרעין האיראנית
• השלום מתחיל בתוכם: יוגה תביא שקט לאפגנים?
  

המילה שלום עצמה בכלל נגזרת מהשורש ש-ל-ה, הקשור – כמה מפתיע – לשלווה. מאותו שורש נגזרת גם האשליה, שגורמת לנו להיות שלווים גם כשלא צריך. חילופי האותיות ה-ו-י בסוף השורש קיימים גם בשורשים שמיים אחרים, למשל איחה – אחווה – אחיין, וגם עינה – ענווה – עוני.

הסיומת -וֹם גוזרת שמות עצם מופשטים. הסיומת -וֹם נדירה יחסית ולכן שנויה במחלוקת. היא קיימת - לפי אותה הנחה - גם בשורש נוסף שיש בו חילוף ה/ו/י: עָרֹם או עֵרֹם, מהשורש ע-ר-ה, שממנו באים מַעֲרֶה היער (מקום עירום ביער), עֵרֹם וְעֶרְיָה (יחזקאל טז:ג), ו-ערווה - ברבים עֲרָיוֹת.

שורשים אחרים המסתיימים ב-ה/ו/י גוזרים שמות עצם מופשטים באמצעות הסיומת –וֹן, למשל רצון וחזון.

ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מלמדת בחוג ללשון עברית במכללת אורנים, ומרצה במסגרות פרטיות, עסקיות וציבוריות, ובמסגרות פנאי . לאחרונה ראה אור ספרה "הטוב, הרע והעולם - מסע לאיראן הטרום אסלאמית ".