טרטורי הבירוקרטיה: קנו בולים כדי לשלם אגרה

עכשיו זה רשמי: הביורוקרטיה הישראלית מעיקה. "גופים ציבוריים רבים מטילים על עסקים ותושבים נטל ביורוקרטי כבד ומיותר". כך קובע דו"ח מבקר המדינה לשנת 2012, שהתפרסם אתמול (ג').

דו"ח המבקר קובע כי גופים ציבוריים דורשים מאזרחים ועסקים לקבל מידע המצוי ממילא בידיהם ומתנים אישורים וזכויות המגיעים להם בלאו הכי באישורים ומידע מגופים אחרים. גופים אחרים דורשים לפנות לכמה גופים ציבוריים שונים כדי לקבל אישור אחד. גופים נוספים, שגובים אגרות, מתעמרים בנישומים ומחייבים אותם לשלם בשיטה הישנה של רכישת בולי הכנסה בדואר, במקם לאפשר להם לשלם במקום בו הם מקבלים את השירות או באינטרנט.

נכה נפש? מלא 20 עמודים

כך, לדוגמא, מציין הדו"ח כי הביטוח הלאומי מעביר לרשויות המקומיות שלוש פעמים בשנה קבצי מחשב ובהם מידע על תושבים המקבלים קצבאות ולכן זכאים להנחה בארנונה. המידע היה אמור להספיק כדי לפטור את התושבים. אלא שהעיריות והרשויות אינן מסתפקות בכך ומטרטרות את התושבים אל סניפי הביטוח הלאומי כדי להביא אישורים בכתב. "מדי שנה שולחות הרשויות מיליון וחצי תושבים לביטוח הלאומי כדי לקבל מידע שכבר קיים אצלן", קובע הדו"ח, "הדרישה מעמיסה גם על התושבים וגם על העובדים, ויש חשש שחלק מהזכאים לא קיבלו את ההנחה שהם זכאים לה".  

גזרה ביורוקרטית מעיקה עוד יותר מוטלת על נכי נפש, המבקשים לנצל את זכאותם לדיור ציבורי או לסל שיקום ממשרד הבריאות. הביטוח הלאומי מספק להם אישורים על נכותם, אך הם נאלצים לגשת לסניפים שוב כדי לקבל מסמך המפרט את אחוזי הנכות שלהם, לגשת ללשכת הבריאות המחוזית ולבקש את ממצאי הבדיקות שלהם, ועוד, ועוד - וכל זה, כשהמידע עליהם כבר קיים במערכת. "נכי נפש נדרשים למלא טופס ארוך של יותר מ-20 עמודים ב-13 חלקים הכרוכים באישורים מגורמים שונים ומשונים שלמלאם היא משימה קשה גם לאזרחים רגילים", נכתב בדו"ח.

נשים המבקשות מרשות האכיפה והגביה לפתוח תיק לקבלת מזונות, נדרשות להמציא אישור מהביטוח הלאומי על כך שאינן מקבלות קצבת מזונות (קצבה הניתנת כשהגרוש אינו משלם מזונות). זאת, למרות שהרשות מקושרת למערך המידע של הביטוח הלאומי. בתשובה למבקר ציינה הרשות כי הממשק המשותף בינה לביטוח הלאומי חל רק על חלק מהמידע וכדי להחיל אותו על מידע נוסף עליה לשדרג אותו.

בתשובות שמרכז השלטון המקומי, משרד הבריאות ומשרד השיכון הגישו למבקר המדינה נאמר כי הם פועלים להסדרת ממשקים ממוחשבים ביניהם שיאפשרו להם להעביר את המידע ביניהם.

150 אלף אזרחים בתור לבולי הכנסה

בתי המשפט, רשות האכיפה והגביה ומשטרת ישראל מטרטרות את האזרחים בדרך אחרת: אזרחים שצריכים לשלם אגרות או זקוקים לתעודות יושר נדרשים עדיין לרכוש בולי הכנסה בסניפי הדואר. לפי הדו"ח, נשלחים מדי שנה כ-150 אלף תושבים לעמוד בתור ולרכוש בולים כדי לזכות בתענוג המפוקפק של תשלום וקבלת שירות.

"הממשלה החליטה כבר ב-2003 לאפשר לכל אזרח לשלם לה כל תשלום באופן מקוון, אך ההחלטה עדיין לא יושמה", נכתב בדו"ח, "משרד האוצר אף לא ביצע מיפוי של כל הטפסים הממשלתיים שאמורים לאפשר תשלום מקוון".

בנוסף למכשלות הביורוקרטיות לאזרחים, מתאר הדו"ח גם מכשלות שהיא מעמידה בפני עסקים וגופים. בין השאר, נכתב בדו"ח כי משרד הבריאות מחייב את יבואני המזון לקבל שלושה אישורים שונים בטרם יותר להם לייבא, ובכך מעכב את פעילותם.

"לעתים, שירות המזון קובע ליבואנים תנאים לאישור מזון, אולם בעודם שוקדים עליהם הוא מציב תנאים נוספים ושונים", נכתב בדו"ח, "לעתים השירות מציב דרישות בעל פה מבלי לתעד אותן בכתב... ההתנהלות מגבירה את אי-הוודאות העסקית של היבואנים, גורמת להם להוצאות כספיות, מוציאה יבואנים מהשוק ואף עלולה להעלות את מחיר המזון המיובא".

"הממשלה כלל לא דנה בנושא"

קרבנות נוספים של הביורוקרטיה, לפי דו"ח המבקר, הם מוסדות להכשרה מקצועית, שזקוקים להכרה ממשרד התמ"ת כדי לאפשר לחיילים משוחררים ללמוד בהם על חשבון הפיקדון הצה"לי וכדי לקבל הנחות בתשלום הארנונה. בדיקת התמ"ת אמורה לארוך שלושה שבועות, אך לעתים קרובות אורכת הרבה יותר - חודשים שלמים. הדו"ח קובע כי מדובר בזמן רב מדי, הפוגע בעסקי המוסדות. "עד לקבלת האישור, נמצאים המוסדות באי-ודאות עסקית, כיוון שאינם יכולים לפרסם את עצמם כמוסד מוכר, והם עלולים להיפגע מכך", נכתב בדו"ח. 

"בניגוד לרבות ממדינות ארגון ה-OECD, בישראל טרם החלה בחינה שיטתית ומקיפה שמטרתה לצמצם את נטל הביורוקרטיה", נכתב בדו"ח, "הממשלה כלל לא דנה בנושא באופן מערכתי, ומשרד ראש הממשלה נמצא בבדיקה ראשונית שלו...

"ממשלות שונות קיבלו החלטות פרטניות לייעול הליכים בירוקרטיים מסויימים, אך בכך אין די... צמצום הנטל אינו מוטמע כחלק מהתרבות הארגונית... הנטל הביורוקרטי הכבד והמיותר מסב נזקים רבים, מגדיל את אי הוודאות, מסרבל ומאריך הליכים ללא הצדקה".