שתף קטע נבחר
 
צילום: ירון ברנר

מי צריך משכנתא כשיש תרי"ג מצוות?

"הקשבנו למחאה - על יותר מ-40% מהדירות השנה הקרקע ניתנה חינם" - זוהי אחת מסיסמאות התעמולה שמציע יהודה מודעי לשר השיכון אטיאס, כדי שיוכל לפאר את הישגיו לפני הבחירות. אך מי באמת נהנה מהנתונים שמאחורי הסטטיסטיקה? ציבור בוחריו החרדי. אם יש תרי"ג מצוות, לא צריך 613 אלף ש' למשכנתא

נטען כי בנימין ד'יזראלי (המדינאי ממוצא יהודי שכיהן במאה ה-19 כראש ממשלת בריטניה) קבע כי יש שלושה סוגי שקרים: "שקר, שקר גס, וסטטיסטיקה". ואכן, הסטטיסטיקה היא כלי מצוין לביסוס שקרים גסים.

 

 

איכשהו כנראה שלא שמנו לב שהחלה עונת הבחירות, והחלו להופיע תשדירי התעמולה מטעם הממשלה. לפתע מוצגות משפחות שמפארות את האפשרות לקבל חינוך חינם מגיל 3 - אחת ההקלות היחידות שהממשלה אכן ביצעה. כלומר, זה אכן עוזר לתקציב, אבל ההקלה הזו טובעת בים ההוצאות העולות וחונקות על דיור, קניות בסופר, דלק ועוד.

 

האביר על הסוס השחור

בשנה שעברה המחאה הגדולה פרצה על רקע עליית מחירי הדיור, פיסת עפר שמשקלה הופך להיות שקול בזהב. אבל אל דאגה, בשבוע האחרון הופיע האביר בשחור - שר השיכון אריאל אטיאס. ופתאום נוסדת עיר חרדית בשם חריש ובה 10,000 יחידות דיור ויותר. בעיר זו הקרקע תנתן חינם, בעיר זו המדינה תסבסד את עלות הפיתוח הסביבתי כך שבפועל כל דירה אמורה לעלות 400,000 שקל.

 

בהזדמנות חגיגית זו אני מעוניין להציע את עצמי למשרת הקופירייטר בפרסומות שמשרד השיכון עתיד לפרסם. על פי החלטת הממשלה, מנהל מקרקעי ישראל אמור לשווק בכל שנה 25,000 יחידות דיור במכרזים פומביים. אם בחריש יוצעו 10,000 יחידות דיור לחרדים, זה מצוין. אפשר ללכת על הסיסמא: "הקשבנו למחאה - על יותר מ-40% מהדירות השנה הקרקע ניתנה חינם".

 

סטטיסטית זוהי עובדה נכונה. הבעיה היא שהיא מוטית לחלוטין, שכן למיטב זכרוני מעטים מאוד מהזוכים בקרקע חינם צעדו בקיץ שעבר בהפגנות שבין רחוב אבן גבירול לשאול המלך.

 

מצוות במקום משכנתא

נתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע מורים שגובה משכנתא ממוצעת הוא 613 אלף שקל. מעולה. הרי שעל קרקע שניתנת חינם והבניה מסובסדת מהכיס הציבורי אין מה לקחת משכנתא של יותר מ-250 אלף שקל.

 

והנה רעיון לעוד סיסמא: "הורדנו את המשכנתא הממוצעת לקוני דירה ראשונה ב-25% לכדי 470 אלף שקל". מכיוון ש-40% מהקונים יהיו חרדים במשכנתא נמוכה, ו-60% חילוניים במשכנתא ממוצעת של 613 אלפים אזי ממוצע משוקלל של המספרים יהיה 470 אלף.

 

השר אטיאס ותוכניות העיר חריש (צילום: ששון תירם) (צילום: ששון תירם)
השר אטיאס ותוכניות העיר חריש(צילום: ששון תירם)

 

לטובת המגזר החרדי אפשר להוסיף גם גימטרייה בסיסמא: "חילוני - קח משכנתא על תרי"ג אלפים, שומר מצוות - מספיק תרי"ג מצוות - לא צריך משכנתא".

 

מחירי הדיור נעצרו

אותה רבבה של זוגות צעירים חרדיים ישלמו הרבה פחות על המשכנתא (עקב הסבסוד של הקופה הציבורית), וכמובן שישלמו פחות על השכירות. זה מן הסתם יגלח כמה עשיריות אחוז מהמדד האינפלציה.

 

אין בעיה - אם זה היה נכון. הלוואי שהמדד היה אחיד לכולם, והשפעה המבורכת הזו הייתה מגיעה לכולנו. אבל בעצם נוצרים כאן שני מדדים. המדד האחד לאוכלוסייה שעובדת "חלקית" ומקבלת הקלות בדיור, בארנונה, ועבור ציבור זה המדד עולה, אבל פחות, והמדד לאוכלוסייה הרגילה שלא מקבלת הטבות בכלום, ומשלמת את מלוא ההתייקרויות.

 

הצירוף של שני המדדים האלה יצור מדד ממוצע, שלא בדיוק משקף את המצב האמיתי. והנה סיסמא נוספת מוכנה לשימוש: "עצרנו את עליית המחירים בנדל"ן". הרי אם עבור 60% מהציבור הדיור עולה ב10%, ועבור 40% מהציבור המחיר דווקא יורד ב-15% -הממוצע הסטטיסטי לא זז מילימטר...

 

כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ

הבעיה בכל הסיסמאות האלו (והפסקתי על מנת שלא לתת רעיונות מוצלחים מדי למשרד השיכון) היא שאנשים פשוטים מקרב "הרוב הדומם המדמם" שמשלם מחיר אמיתי על המצב, ישמעו את הסלוגנים ואכן יאמינו בשעשועי הסטטיסטיקה הללו.

 

הם עלולים לחשוב ש"אכן הממשלה או משרד השיכון עוזרים לי. הבעיה היא בי". וזו טעות. אולי הייתי מצנן את ביקורתי ה"מרומזת" על שר השיכון ומדיניותו אילו העיר הזו הייתה מוקמת במקום שבו הקרקע באמת לא עולה כלום נניח בין מצפה רמון לאילת. זה היה מקדם כמה מטרות במקביל - גם ציונות וגם פיזור אוכלוסין.

 

אבל כאפילוג, יש בי שמחה קטנה על כל התהליך, כי כפי שנאמר בספר שמות: "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". מעשים מסוג אלו של שר השיכון החרדי רק מקרבים את תנועת הנגד. הזעם הציבורי על השוד של הקופה הכללית על ידי סקטור מסויים - יהפוך, ולא עוד הרבה זמן - למהפך אמיתי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חריש במבט מלמעלה
צילום: Lowshot.com
מומלצים