הימים הנוראים: כך תחזירו את השפיות לתפילה
תנו לילדים להשתלב בתפילה, ספקו קידוש בין שחרית למוסף - ולמען השם, רחמו על המתפללים שלא נמנים על חובבי החזנות. שמונה כללים שיעזרו לכולם לעבור את התפילות בשלום, בלי לבלות חמש וחצי שעות רצופות בבית הכנסת
רגע לפני החג עוד תכננתי ללכלך על העיתונאים האשכנזים שמעדיפים להחליף את המשפחה, האוכל והמסורת בקצת שקט בחו"ל, תמורת חופן קיטורים. למרבה הצער, כבר ביומה הראשון של השנה - לאחר חצי יממה בין כותלי בית הכנסת - נדבקתי במחלה הקשה: קטרת.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- כשהמלאכים שרים, זה נשמע כנראה כך
- "לומר קדיש על חיים חפר - למרות הצוואה"
חפשו את החטאים בפריים: תשליך בתמונות
ואלה דווקא כותלי בית הכנסת ששברו אותי. הימרתי לתומי שאם התפילה מתחילה בשבע וחצי בבוקר, בשעה תשע יישמעו התקיעות. כשהעלו אותי למפטיר בתשע וחצי, השתדלתי לקרוא את ההפטרה במהירות, כדי לקיים את דברי הלל הזקן: "דעלך סני לחברך לא תעביד" (ובעברית מודרנית: "מה שמביא קריזה עליך, אל תעשה לחבריך").
היה חזן בביתך ואדם בביתי(צילום: ישראל ברדוגו)
אבל המחווה הזו, כך הסתבר, לא הזיזה לחזן. ברגע שבו חבש על ראשו את מצנפת החזנים, הבנתי שנקלעתי שלא בטובתי לתחרות אכזרית בינו לבין קלוד לנצמן (יוצר הסרט "שואה", 613 דקות, בגרסה הצרפתית). בין יפחה ליבבה (שלו) היו עיתותיי בידיי לגבש את הקודקס המלא לתפילות הימים הנוראים בבתי הכנסת של אוכלי הגפילטע וטוחני ההרינג.
1. אם בעידן שעון החורף הייתה אותה התפילה מתחילה בשבע וחצי, אין סיבה שבימינו שטופי שעון הקיץ תתחיל התפילה לפני שמונה ואפילו שמונה וחצי.
2. בין שחרית למוסף חייב להיערך מיני-קידוש בכל בתי הכנסת, לא רק בחלקם כמקובל היום. וכן, מי שלא אוכל לפני התקיעות יוכל לסיים בזמן הזה את ספר תהילים.
לשנה הבאה - בבית הכנסת הקרוב לביתכם (כדי שיהיה כוח לשמוע קול שופר)
3. בדיוק כמו בנוהל "חתן בראשית" בשמחת תורה, הזוכה המאושר ב"מפטיר", יזכה בתרומת הקידוש ובסוכריות שיומטרו עליו, כדי לתת לילדים עוד סיבה לבקר בבית הכנסת.
4. בכל בית כנסת שכולל יותר מאולם תפילה, חייבים להקים חדר ילדים מרופד, ובו ספרים ומשחקים, לנוחותם ורווחתם של ההורים. טוב, וגם של הילדים שיוכלו להשתעשע (ולהטיח את ראשיהם זה בזה, ובקיר), עד לסיום התפילה.
שייבנה בית המקדש במהרה בימינו. ועד אז, תנו להתפלל בשקט
5. רצוי לשכור שמרטפית שתכלא את הילדים באגף הנוער (ע"ע סעיף 4), ובכך תאפשר לנשים להתפלל, ותמנע מהן לקטר על כך שהגברים המרושעים מונעים מהן להרגיש צעירות וחסודות (למותר לציין שהשמרטפית תהיה חייבת לדווח לעזרת הגברים על נשים שהפסיקו את התפילה כדי ללכת רכיל בעמן).
6. בדומה ל"אנעים זמירות" אצל האשכנזים ו"שיר השירים" אצל הספרדים, אין סיבה שקטעי תפילה מסוג "מלך עליון" ודומיהם, ייאמרו על ידי החזן. זה המקום לשלב את הילדים.
7.כדי להקל על אחינו שאינם חובשי כיפה (או בתי כנסת, בחיי היומיום), כדאי לנסות ולהדפיס רק את תפילת שחרית ומוסף, בנפרד, במספר רב של עותקים וללא קטעי הביניים שנאמרים על ידי מקצת קהילות (כך מספרים), באופן שבו שכל הקהל יהיה באותו עמוד, לאורך כל התפילה.
8. ולבסוף - די לחזנות! תפקיד החזן הוא שריד לתקופת המשנה והגמרא, אז רוב הציבור לא ידע קרוא וכתוב, ומי שידע – לא היה בידיו סידור תפילה ראוי לשמו. באותם ימים רחוקים היה החזן באמת ובתמים שליח הציבור, שאמר את רוב התפילה במקום הציבור – מה שהפך אותה למהירה יותר. רק במאה ה-16, בעקבות המצאת הדפוס, החלו החזנים להתחזן, והתפילה החלה להתארך עד יותר מפי-שתיים מריצת מרתון של 42 ק"מ. בבית הכנסת שבו אני התפללתי, ארכה התפילה כמעט חמש וחצי שעות!
במצב העניינים הנוכחי, כשהפרעת קשב וריכוז היא כמעט מחלה מדבקת, מי שרוצים להנחיל את המסורת לילדים, חייבים להשאיר את החזנות רק לערבי חזנות - וטובה שנה אחת קודם.
לפנייה לכתב/ת 
יש כללים, יש חוקים
מומלצים
