"מרגלת מתבגרת": מיילי סיירוס צרכנית וצרחנית
חוששים שהילדים שלכם יצפו בסצינות סקס ואלימות? ומה בנוגע לסרטים המהללים את רכישת מותגים ובזבזנות בלתי נשלטת? זה מה שמיילי סיירוס מקדמת בקומדיה "מרגלת מתבגרת". ראו הוזהרתם: לא בטוח שזה ייגמר בעלות הכרטיס
תיק מעצבים, סלולרי עם יהלומים, ליפגלוס נוצץ, וחוטיני לוהט הם הדברים שיעזרו לכם בחיים, בעיקר אם אתם נערה מתבגרת בקולג' - זה בערך המסר היחיד שמעביר הסרט "מרגלת מתבגרת", בכיכובה של מיילי סיירוס.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
מולי מוריס היא בתו של שוטר לשעבר (מייק אומ'לי) שסולק מהמשטרה בשל בעיית הימורים. את זמנה היא מעבירה בצילום אנשים בוגדים, מה שמלבה אצלה את התחושה שאין דבר כזה אהבה אמיתית וכל מערכות היחסים הן שקריות.
יום אחד, בעודה מצלמת את תחילתה של בגידה מופלאה, ניגש אליה בחור מסוקס וקשוח המציג את עצמו בתור ארמון רנפורד (ג'רמי פיבן), סוכן אף.בי.איי שצריך את עזרתה. אמינות מן הסתם היא ממש לא שם המשחק בסרט הזה, ודאי לא לאור איכות המשחק של הכוכבת הראשית.
בצר לה, נאלצת מוריס לקחת את העבודה משום שאביה שוב הפסיד סכום כסף גבוה בהימורים. משימתה היא לחדור לבית אחווה ורדרד ומלא בלונדיניות כדי להפוך לחברה הכי טובה של אלכס, בתו של מנהל חשבונות, שמבלי לדעת ערך את ספריו של מאפיונר רוסי. אלכס מחביאה אצלה את ספרי החשבונות המפלילים בעוד אביה נמצא בתכנית להגנת עדים.
מוריס צריכה לגלות מי מהמאפייה הרוסית עוקב אחרי אלכס, לחסל אותו ולמצוא את הספרים. כל זה כשהיא לבושה במיטב הבגדים, אוחזת במיטב האביזרים הנילווים, וכמובן רצה על עקבי סטילטו. התחנה הראשונה בדרך למשימה, לאור מגרעותיה האופנתיות של מוריס, היא מחסן נסתר בו היא עוברת מהפך תדמיתי. התגובה המיידית באולם הקולנוע היתה: "יוווו איך בא לי גם".
לפתוח את הלב ואת הארנק
החשש שהילדים שלנו יהפכו למכונות צריכה משומנות, או למעשה כבר הפכו להיות חלק מהאוטופיה המסחרית, לא מאפשר לנו להירדם על המשמר, ומצריך מאיתנו השמת גבולות. הבעיה היא שעם סרטים כמו "מרגלת מתבגרת" קשה לנו לשלוט במציאות שלהם. הם בסך-הכל הלכו לראות סרט משעשע שאין בו קללות, ואין בו סקס - למעט הסצנה הקבועה של בנות קולג' חצי עירומות שוטפות מכוניות כדי להרוויח כסף.
אבל הסרט הזה לא פחות בעייתי מסרט שיש בו אלימות, ואולי אפילו גרוע יותר, משום שבעולמנו ישנם עדיין חוקים ברורים וגבולות בכל הקשור לאלימות. הסרט הזה דוחף את בני הנוער לרכוש עוד ועוד מותגים שבעולם כתיקונו אין להם שום משמעות, אבל בעולם שלנו, הם הופכים להיות הדבר הכי חשוב. כך, למשל, מוריס מקבלת במהלך המהפך שהיא עוברת טיפים לגבי הדברים החשובים ביותר שצריכים להיות לה בתיק (של המעצב הכי מוביל כמובן) הליפסטיק החדש של החברה המובילה, מחליקי השיער החדשים והשווים שנתרמו לסרט בחינם בשביל הפרסומת, נעלי מעצבים וכן הלאה.
ברגעים מסויימים נדמה שהסרט נוצר מתוך צורך בפרסום אגרסיבי שדרשו חברות מסחריות. כך נאספו להם כל מיני מוצרים שמתאימים לשוק בנות הנוער, וסביבם נתפר תסריט שאין בו כמעט עלילה אלא קפיצה מסצנה לסצנה בלי שום עומק והסברים.
מה שכן, יש הרבה בלונד, מכוניות שוות, נערה אחת שמבינה שעם הבחור המתאים, והחתיך כמובן, אפשר למצוא אהבה בלי לחשוש, וגם סיפור על מאפייה רוסית וחוקי ממשל שעלולים להאפיל על הדמוקרטיה. אבל אל תדאגו, הילדים לא יצטרכו להפעיל את המוח כדי לחשוב על זה, הכל ברקע.
מעבר למסחור הערכיות בסרט, הוא לא חף מסטריאוטיפים שמעגנים את הלעג והדחייה מהשונה. כמו מעצב השיער, שמזועזע מהעובדה שמוריס לא משתמשת במרכך שיער, הוא הומוסקסואל עם גוונים בשיער, ליפגלוס מבריק על שפתיים מלאות בבוטוקס ודיבור מתחנחן. הבלונדינית הכי בלונדינית נקראית קוטון (כותנה) והיא פשוט טיפשה. ייאמר לזכותה של קוטון שהיא לומדת כימיה, אבל מיד מבטלת כל מחשבה על פרס נובל, כשהיא מסבירה שהיא עושה את זה בשביל שתוכל לפתוח חברת בשמים.
אם הילדים שלכם מסוגלים להעביר ביקורת על מה שהם רואים במדיה, ולהבין שלא כל הנוצץ הוא הליפגלוס החדש של החברה הכי "נכונה" בשוק, ושיש עוד דברים בחיים חוץ מהשם החרוט על הג'ינס החדש, הם עשויים ליהנות מהסרט. אם משאת נפשם היא לגור בארמון גדול, ולנהוג בבנטלי בגוון פנינה, אולי כדאי ללכת איתם ולהסביר להם שזה לא הכל בחיים.
