דברי אובמה מבשרים על חרם כלכלי נגד ישראל?
אילו סנקציות עשויות להינקט נגד חברות ישראליות במקרה של התדרדרות ביחסים עם אירופה וארה"ב, עד כמה חרם כזה יוכל לפגוע במשק, והאם אזרחי ישראל יסכימו לשלם את המחיר? דיפלומטים לשעבר משיבים
מהי המציאות הכלכלית המסתתרת מאחורי האיומים ב"בידוד בינלאומי" של ישראל? האם המשך הבנייה ביהודה ושומרון יוביל למשבר כלכלי מהסוג שעובר כעת על איראן, או שמא מדבר ב"מכה קלה בכנף" של המשק הישראלי? אילו צעדים עשויים להינקט נגד חברות ישראליות במקרה של התדרדרות ביחסים עם אירופה וארה"ב? ובכלל, האם סנקציות כלכליות הן צעד אפקטיבי לשינוי מדיניות?
- דרא"פ אישרה סימון מוצרי התנחלויות: "גזענות"
- שליח האו"ם: "להחרים חברות בהתנחלויות"
- האיחוד האירופי ליבואנים: מודיעין לא חלק מישראל
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
"אין ספק שהסכסוך הישראלי-ערבי פוגע בכלכלה הישראלית כבר היום", אומר ד"ר אסף זוסמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר את ההיבטים הכלכליים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "קיים בהחלט סיכון שאם הקיפאון ימשך ותפרוץ אינתיפאדה נוספת, אז תהיה פגיעה קשה בהשקעות בישראל וגם יתגברו החרמות, כפי שראינו במהלך האינתיפאדה השנייה, שפגעה בכלכלה הישראלית אנושות".
ניתן לייחס את הפגיעה ההיא למצב הביטחוני ששר אז בארץ, בגלל הטרור. מה יהיו ההשלכות של סנקציות וחרמות, אם הטרור לא ישתולל כמו אז?
"גם חרמות עלולים להתגבר. אם היום אנחנו רואים שבאירופה מבקשים לסמן מוצרים שמיוצרים בשטחים, אז יש תסריט שבו יבקשו לסמן מוצרים שמיוצרים בישראל כולה, במיוחד אם הדרישה לסמן מוצרים מהשטחים לא תיענה. במצב כזה, יכול להיות שחברות ישראליות גם יעדיפו לייצר בחו"ל כדי להימנע מחרם.
"בנוסף, כמו שראינו במקרה של קרן הגז הנורבגית, ניתן גם להטיל חרם השקעות. חרם כזה ייצור משבר אשראי במשק הישראלי ויפגע ביכולתו לייצר צמיחה ומקומות עבודה חדשים".
מהי מידת הנזק הכלכלית שעלולה להיגרם למשק הישראלי?
"זה בהחלט יפגע ברמת החיים בארץ. לא מדובר בנזק אנוש, שברי אחוזים של צמיחה. אבל זה יורגש. חשוב לזכור, שמידת הנזק תלויה במידת האכיפה של הסנקציות, בכמות המדינות שמשתפות איתן פעולה ובחשיבותן הכלכלית. על עיראק, לדוגמא, הוטלו סנקציות לפני הפלישה האמריקאית ב-2003, כאשר נאסר על חברות מערביות לקנות ממנה נפט, ובכל זאת הם הצליחו למכור נפט לאורך אותה תקופה. יש דרכים לחמוק מסנקציות ולעקוף אותן".
"השאלה עד כמה סנקציות כלכליות משנות מדיניות היא שאלה שתמיד רלוונטי לשאול. קיימת אפילו מחלוקת בספרות המחקרית, עד כמה נפילת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה היא תוצאה של סנקציות כלכליות או של תהליכים פנימיים אחרים שפעלו במדינה".
"אירופה לא מעוניינת להטיל סנקציות"
אבי פרימור, ראש המרכז ללימודים אירופיים בבינתחומי הרצליה, שכיהן בעבר כשגריר ישראל לאיחוד האירופי, דווקא סבור שאין ספק ביכולתן של סנקציות כלכליות לשנות מדיניות. "מובן שאם מיישמים סנקציות כלכליות ברצינות, אז הן גורמות לשינוי מדיניות. רודזיה חוסלה באמצעות סנקציות וגם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. לגבי איראן, ידוע לנו שהם סובלים, אבל לדעתי הם לא יוותרו. השאלה היא כמה רחוק מוכן ללכת השלטון כדי ליישם את המדיניות שהוא רוצה ליישם ועד כמה האנשים מוכנים לסבול.
"אנחנו, במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, עמדנו בלחצים יותר חריפים מאשר סנקציות כלכליות ובכל זאת שרדנו. השאלה היא על מה דורשים ממך לוותר ועד כמה אתה נחוש להחזיק בעמדתך".
ואיך אתה מעריך את יכולת העמידה שלנו, כרגע?
"אירופה יכולה לפגוע בנו קשה מאוד - אפילו יותר מארה"ב. צריך לזכור שישראל נהנית ממעמד מאוד מיוחד בסחר מול מדינות האיחוד. חברות ישראליות מכניסות מוצרים לשווקים באירופה במעמד מועדף על פני שותפי סחר אחרים. בנוסף, היקף השיתוף פעולה בין אירופה לישראל במחקר ופיתוח הוא אדיר. הם משקיעים במדע ישראלי יותר מארה"ב, וזה חיוני בעיקר לתעשיית ההיי-טק של ישראל. אם מחר היו מבטלים את כל ההטבות הללו, זה היה פוגע קשות ברמת החיים של אזרחי ישראל".
אלא שפרימור כלל לא סבור שקיימת סכנה כזאת. "אני לא מאמין שהאירופאים יטילו סנקציות", הוא אומר. "אין להם רצון פוליטי לעשות דבר כזה. יש באירופה כעס ומרירות כלפי מדיניות ישראל בשנים האחרונות אבל היא מתרכזת יותר בדעת הקהל ולא מחלחלת למדיניות של הממשלות. הסיבה היא שמנהיגי אירופה לא מאמינים שסנקציות כלכליות יכולות לשבור אותנו".
כלומר, הם חושבים שההנהגה שלנו כן מוכנה ללכת עד הסוף והאנשים מוכנים לשלם מחיר כלכלי?
"בדיוק. אני, דרך אגב, חושב שהם טועים. נדמה לי שאני מכיר את עם ישראל יותר טוב ממנהיגי אירופה, ואני לא חושב שאנחנו עם קשה עורף וגם לא חושב שאנחנו עם כל כך חזק. למעט כמה פנאטים, רוב האזרחים לא יסכימו לשלם מחיר כלכלי כבד עבור ההתנחלויות".
אז אם באירופה לא מאמינים בסנקציות כלכליות, אז מה הם כן מתכוונים לעשות?
גורם בכיר לשעבר בשירות החוץ של ישראל, הבקיא ברזי הפוליטיקה האמריקאית, מאשר את התיאור של פרימור. "בכל פעם שדנים עם האמריקאים במדיניות הבנייה ביהודה ושומרון או בהתקדמות התהליך המדיני, ישנו אלמנט של 'תנו לנו משהו שנוכל ללכת איתו אל מנהיגי אירופה'.
"גם הנאום המפורסם של אובמה על המצב במזרח התיכון, נישא ממש לפני שהוא נסע לסבב שיחות באירופה, ובהקשר הזה גם צריך להבין את העיתוי של הנאום. יש משהו בתהליך המדיני במזרח התיכון שמוציא ממנהיגי אירופה המון רגישות וגישה לוחמנית. גם ארה"ב, מצדה, לא אוהבת ששוברים את השורה ומעדיפה שכל עמדה של מדינה אירופאית בנוגע למזרח התיכון תהיה מתואמת איתה ושהיא תהיה המובילה".
ובאיזה הקשר יש להבין את ההתבטאות האחרונה של אובמה ? האם ארה"ב תיתן בשנה הקרובה למנהיגי אירופה את מבוקשם ותוביל חרם נגד ישראל?
"אין בהתבטאות הזאת משהו חדש. היא גם ממש לא מקרית. הבית הלבן ברר את המסר שלו היטב, הם ידעו מה תהיה ההשפעה של הכותרות הללו והם גם בנו את זה כך שההשפעה על תוצאות הבחירות בישראל לא תהיה דרמטית מדי.
"אני סבור שהם רצו בעיקר לשלוח מסר שאומר לציבור הישראלי: 'כך אנחנו רואים את הדברים, וקחו את זה בחשבון'. אני לא חושב שאובמה הולך לנקום בנתניהו או לשנות דרמטית את המדיניות שלו כלפי ישראל. תהליך קבלת ההחלטות בארה"ב הוא הרבה יותר איטי ומורכב מכך. לא קמים בוקר אחד וחותכים. אבל המסר שנשלח היה מאוד מודע ומאוד מכוון".
לפנייה לכתב/ת 
