סקר החיילות הגדול של 48': גֵּאוֹת אך לא מרוצות
גאוות יחידה - יש, חברות בין חיילות - יש, רק הת"ש קצת לוקה בחסר. עם קום המדינה, ערך צה"ל סקר בקרב המשרתות בחיל הנשים. אז מה היה התפקיד הנחשק לפני 64 שנה?
החיילות במצב רוח טוב, מתגאות במדיהן - אך מתלוננות על התנאים ועל אופי התפקיד. זו תמונת המצב שהצטיירה בעקבות הסקר הגדול שערך צה"ל בקרב המשרתות בו בספטמבר 1948, ארבעה חודשים בלבד לאחר הקמת המדינה. ממצאיו נחשפו אתמול (ה') על-ידי משרד הביטחון באמצעות ארכיון צה"ל, לרגל יום האישה הבינלאומי שחל היום. "הסקר הוכיח כי החיילת מתגאה בח"ן (חיל הנשים - י"ז)", נכתב בפתיח ל"דין וחשבון" של הסקר, "מאידך - התגלתה אי שביעות רצון בשטחים אחרים".
יום האישה ב-ynet, כתבות נוספות
דבר הוותיקות: "נשים עוסקות היום במראה שלהן"
יום האישה: חיילות מהוות רק 2% מהמערך הלוחם
רוב נשי באקדמיה: אז למה יש פחות פרופסוריות?
יום האישה במגזר הערבי: "מרגישה בבית סוהר"
הסקר, שממצאיו הגיעו לידי ynet, נחשב לראשון מסוגו ונערך בקרב 255 חיילות מגדוד 205 של חיל הנשים, שהיוו מעין מדגם מייצג של יתר יחידות הנשים בצבא. מהתוצאות עלה כי 93% מהמשרתות הראשונות בצה"ל התגאו בהיותן חיילות בח"ן ו-74% מהן דיווחו על מצב רוח אישי טוב. כמו כן, 72% מהנשאלות ציינו כי הן ביחסים טובים עם חברותיהן, ו-73% הביעו שביעות רצון ממפקדותיהן. יתרה מכך, רק 7% מהעונות הצהירו כי לחיל אין תפקיד חשוב במאמצים המלחמתיים.
עם זאת, החיילות של 1948 לא הביעו תחושות דומות ביחס לתפקידן שלהן או תנאי השירות שלהן. לפי הסקר, רק 42% היו מרוצות מהשיבוץ שלהן ורוב החיילות (58%) רצו לעבור לתפקיד אחר, כשהמקצועות המבוקשים ביותר היו (לפי סדר יורד): פקידות ועבודה משרדית, נהגות, טלפון ואלחוט, חובשות, שרטוט וסעד. בנוסף, 60% בלבד הביעו שביעות רצון מסידורי האספקה בגדוד, ועוד פחות מהן היו מרוצות מהתנאים בבסיסיהן.
בסקר צוין עוד כי כ-40% מהנשאלות סברו שהחיילות לא שומרות מספיק על ידיעות סודיות, ורק 28% מהן יודעות להבחין בין "ידיעה סודית לידיעה בלתי סודית". לשאלה "האם יש לך הרגשה כי הח"ן נותן לך אפשרות לשרת באופן מועיל את המולדת?", 69% השיבו "כן, בהחלט", בעוד 24% השיבו "אולי כן", ו-7% ענו בשלילה. רוב החיילות (73%) גם החמיאו למפקדותיהן על מילוי תפקידן ויחסן, ובמיוחד שיבחו את הקצינות.
"המורל של הח"ן ומידת תרומתו למאמץ המלחמתי תלוי בגורמים נפשיים אלה בלב של כל חיילת וחיילת בח"ן", הזכירו אז הגורמים שערכו את הסקר. "תדאגנה המפקדות לכך שהדו"ח ייקרא על-ידי כל קצינות המטה ויתר הקצינות הנוגעות לדבר. עניין מיוחד ימצאו בו קצינות אכ"א (אגף כוח אדם – י"ז), אמונים, הדרכה, סעד ותרבות".
אילו בסיסים היו הגרועים ביותר עם קום המדינה?
מהמסמך עולה כי החיילות היו אמנם גאות בהיותן לובשות מדים, אך סברו שיש מקום לשיפור ביחס לחיי החברה בתוך המסגרת הצבאית. רוב מכריע של הנשאלות (72%) טען כי יש לפתח ולגוון תחום זה, וחלקן נימקו: "יש להרבות בפגישות חברתיות בין בנות ממוצא שונה, השכלה שונה והרגלים שונים. חסרים מועדונים וחדרי תרבות במחנה". אחרות טענו: "לא עושים מאמצים כדי לסדר לנו מועדון ואנו מתרוצצים ברחובות ובבתי קפה כדי להיפגש עם אנשים".
היו גם אלו שהלינו על מחסור בהשכלה: "לרבות מהבנות חסרות הידיעות האלמנטריות ביותר, ויש מקרים של בנות שאינן יודעות לחתום את שמן". לפי ניתוח הסקר, דווקא בעלות ההשכלה מקרב החיילות היו החברותיות פחות. עוד עלה מהסקר כי 25% מהחיילות שישנו בבסיסים רצו לישון בבתיהם, מהסיבות הבאות: "אין סידורי שינה נוחים, אין שקט בשעות המנוחה, צפיפות יתרה ועוד".
מבחינה לוגיסטית, 60% מהחיילות טענו ש"אין פרוטקציה" בחלוקת האספקה, אבל 50% גרסו שבבסיסים יש ליקויים מבחינת היגיינה וניקיון, וחסרים בהם ספרים ומכשירי ספורט. ואילו בסיסים זכו לציונים הגרועים ביותר? לפי החיילות בגדוד 255, היו אלו מחנה סטון שבשכונת טלביה בירושלים, והבסיס שליד בית החולים זיו בצפת.
בנוסף לכך, 21% מהנשאלות הלינו כי יש להן הכשרה צבאית או אזרחית שלא מנוצלת בצה"ל. בקרב החיילות שדיווחו על חוסר שביעות רצון מתפקידן, 63% היו מתחת לגיל 18, ואילו הצעירות שהיו סטודנטיות, פקידות או קיבוצניקיות לפני שהגיעו לצה"ל, היו יותר מרוצות. אחוז גבוה במיוחד של חוסר שביעות רצון נרשם בקרב חיילות שהיו מורות לפני שהתגייסו (71%), ובצה"ל הסבירו זאת כך: "ייתכן שמורות אלו מתמרמרות בלבן על כך שלא ניצלו את ההזדמנות להשתחרר מהצבא ולהירתק לתפקידן האזרחי".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
