מה לא בסדר בדמוקרטיה?
אמנם, כמו בכל העולם, גם אצלנו מודאגים ממצב הדמוקרטיה. דמוקרטיה היא דבר מאוד חשוב: כל כך חשוב, שהעילית קצרת הרוח שלנו לא רוצה שהוא ייפול לידי האספסוף
חדשות מכדור הארץ: נשבר לנו ממצב הדמוקרטיה. לאזרחים מהודו ועד כוש פקעה הסבלנות. מי שאין לו דמוקרטיה דורש שתהיה. מי שיש לו מוחה שהיא הפכה לקליפה ריקה ותובע לשקם אותה. אמנם ההצלחה לא באה בקלות, לא במדינות ערב ולא במערב. כולם שוברים את הראש איך לתקן את השיטה הזאת בלי לאבד בטעות את כל הברגים. אבל דבר אחד ברור: אין ממנה מספיק. חסר ייצוג, חסרה השתתפות בהחלטות, חסרה התחשבות באינטרס הציבורי וחסרה שקיפות. הגירעון הדמוקרטי עמוק יותר מהבור בתקציב.
עוד בערוץ הדעות:
לא יסתפקו בגבולות 67' / ד"ר שאול רוזנפלד
היום רות לא הייתה מתגיירת / הרב גלעד קריב
ובינתיים בישראל נמשכות הזמירות הישנות: מה שלא בסדר בדמוקרטיה, הרי זה הצדדים הדמוקרטיים שלה. שרינו וראשי ממשלתנו הדמוקרטיים, במוֹשלם בממשלתם הדמוקרטית, נאלצים מעת לעת לשבות מכל מלאכתם הדמוקרטית ולהטריח את עצמם לבית הנבחרים כדי לבקש אישור להוצאת כספים מהקופה הציבורית, להתחנן לאמונן של קבוצות מיעוט, לשתף את "נבערי הציבור" במדיניותם ואף לסבול, שומו שמים, מהצקות ומקריאות ביניים. החל בשאול מופז, בכניסתו הנמהרת לממשלה לפני שנה, דרך מאיר דגן ומתווה שיטת הממשל של
אזהרה
היועמ"ש לכנסת מזהיר מהחוק שיקשה להפיל ממשלה
מורן אזולאי
לקראת ההצבעה על חוק המשילות, שאמור לשנות את חוק יסוד: הממשלה, קורא היועץ המשפטי לכנסת לחבריה לבחון אותו "בזהירות רבה" ומתריע מפני ביטולו למעשה של מוסד האי אמון
תראו את שתי הדוגמאות האחרונות, המתווה ש"יש עתיד" עיגנה בהסכמים הקואליציוניים, והצעת החוק (המנומקת היטב, יש לומר) שכתב דוד רותם עבור ישראל ביתנו. במשטר פרלמנטרי כמו שלנו הציבור בוחר לעצמו נציגים בכנסת, והם בלבד קובעים איך להשתמש בכספי הציבור. לממשלה אסור להוציא שקל בלי תקציב מאושר. העיקרון הזה מכביד על דוד רותם, והוא מציע להאריך בכמה חודשים את התקופה שממשלה תוכל לשלוט בלי להגיש הצעת תקציב. בנוסח של יש עתיד אין בכלל הגבלת זמן. תנו למשול בשקט! אפשר לחשוב שזה הכסף שלכם.
47% לרוב?
במשטר פרלמנטרי כמו שלנו, אנחנו בוחרים את הנציגים בכנסת, והם בתורם ממנים את הממשלה. לכן חברי הכנסת יכולים לפטר את הממשלה, אבל הממשלה לא יכולה לפטר את חברי הכנסת. לעילית קצרת הרוח אין סבלנות לביורוקרטיה הזאת. דוד רותם מציע שכאשר רוב מוחלט של חברי הכנסת מצביע אי-אמון בממשלה, אבל לא מצליח להקים קואליציה אחרת - ממשלת המיעוט תמשיך לשלוט לה כאילו כלום, ולא תפנה לבקש את אמון הציבור בבחירות מוקדמות. ביש עתיד מצאו פטנט אחר: ממשלה תיפול רק בהצבעה של 65 ח"כים. בדמוקרטיה המשודרגת שלנו, גם 47 אחוזי תמיכה יוגדרו כ"שלטון הרוב".ראש הממשלה יוכל מצדו להוציא צו לפיזור הכנסת שבחרה בו, ויקום המלפפון על הגנן. מחר אולי יוסמך המלפפון גם לפזר את העם. הרי זה הוא שבחר בנו מכל העמים. מה, לא? מכמה סרחים עודפים של העם מציעים לו להיפטר כבר עכשיו: אחוז החסימה יוגדל לחמישה חברי כנסת, סף שהיה פוטר את הכנסת הנוכחית, למשל, מעוּלם של כל הזועביז. מימון הוצאות הבחירות יינתן רק לרשימות שעברו את אחוז החסימה, כך שהתמודדות תהפוך להשקעה משתלמת למיוחסים שמסוגלים לגייס הלוואות.
התוכניות האלה לא אומרות מילה על שיפור הפיקוח של הכנסת על הממשלה, גם לא על חובת השרים למסור מידע לציבור. חשבתם שיתנו לאזרחים כמוכם להציע הצעות חוק, או להחליט כמה תמלוגים אתם רוצים לקבל על משאבי הטבע שלכם? תשכחו מהעניין. אמנם, כמו בכל העולם, גם אצלנו מודאגים ממצב הדמוקרטיה. דמוקרטיה היא דבר מאוד חשוב: כל כך חשוב, שהעילית קצרת הרוח שלנו לא רוצה שהוא ייפול לידי האספסוף.
הכותב הוא ממייסדי המשמר החברתי
לפנייה לכתב/ת 
מליאת הכנסת
צילום: מורן אזולאי
יפתח בריל
צילום: המשמר החברתי
מומלצים
